המנון שבוע החמ"ד - החינוך הממלכתי דתי

המילים שלי, הלחן של אודי דוידי, הסרטון של אולפני אתרוג. הקרנת בכורה היום בכנס החמ"ד בירושלים.

אִם תִּשְׂאוּ עֵינֵיכֶם אֶל עָבָר וְעָתִיד,

אִם תַּבִּיטוּ לָרוֹם אֶל הַתְּכֵלֶת,

אִם תִּרְצוּ אֶת חֲזוֹן הַצִּיּוֹנוּת הַדָּתִית –

הָרַגְלַיִם יוֹבִילוּ לַחֶמֶ"ד.

כָּאן תּוֹרָה וּמַדָּע מִצְטָרְפִים בְּחִבּוּר,

מְקֻדָּשׁ וְחָדָשׁ יוֹצְרִים צֶמֶד,

כָּאן יֵשׁ אֶרֶץ עִם עַם וְיָחִיד עִם צִבּוּר,

כָּאן דִּבּוּק חֲבֵרִים – כָּאן הַחֶמֶ"ד.

חֶמֶ"ד הוּא כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה,  

עִם חֹם וְחִבּוּק וְעִם דֶּלֶת פְּתוּחָה.

חֶמֶ"ד - מִשְׁפָּחָה לְתָמִיד

מִשְׁפָּחָה שֶׁבּוֹחֶרֶת בְּךָ.

כָּאן חִנּוּךְ בְּחִיּוּךְ, כָּאן אַחְדוּת בְּמִגְוָן,

כָּאן נִגּוּן מְיֻחָד לְכָל יֶלֶד.

כָּאן צַמֶּרֶת וְשֹׁרֶשׁ, כָּחֹל וְלָבָן,

אֲהָבָה וְאַחְוָה – כָּאן הַחֶמֶ"ד.

כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי כָּל גִּיל וְגוֹלָה,

מִתְקַבְּצִים כָּאן בְּחֵן וּבְחֶסֶד

וּבְיַחַד בּוֹנִים פֹּה בְּדוֹר גְּאֻלָּה

אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ חֶמֶד.

חֶמֶ"ד הוּא כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה,  

עִם חֹם וְחִבּוּק וְעִם דֶּלֶת פְּתוּחָה.

חֶמֶ"ד - מִשְׁפָּחָה לְתָמִיד

מִשְׁפָּחָה שֶׁבּוֹחֶרֶת בְּךָ.

*

נוסח הפזמון החוזר לפני ההלחנה היה שונה מעט:

חֶמֶ"ד הוּא בַּיִת, הוּא כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה,  

עִם חֹם וְחִבּוּק וְעִם דֶּלֶת פְּתוּחָה.

מִשְׁפָּחָה לְתָמִיד

שֶׁל מוֹרֶה וְתַלְמִיד,

מִשְׁפָּחָה שֶׁבּוֹחֶרֶת בְּךָ.

 

קץ לאין פגישה: אלי אליהו והברוש שעל כידון הירח

באתר מוסף 'שבת' של מקור ראשון מופיעה רשימתי על יצירתו השירית של אלי אליהו 'עיר ובהלות'. היא נדפסה במוסף זה בשעה טובה שלשום, כ"ב באדר תשע"ב, 16.3.2012 ("כוכבים בפנים", עמ' 22). אני ממליץ, כרגיל, לגלוש לאתר המוסף, ולהתבשם משאר המאמרים החדשים והישנים המופיעים שם. מאחר שאני מחבב את המאמר הזה במיוחד, אני מעלה אותו גם פה, בגרסה טיפ-טיפה מורחבת - "כי אם ייפולו האחד יקים את חברו, ואילו האחד שייפול ואין שני להקימו" (קהלת ד, י).

זירת התודעה: עם רון שלייפר על לוחמה פסיכולוגית ופוליטית

ד"ר רון שלייפר, מומחה בינלאומי לחקר הלוחמה הפסיכולוגית, סבור שזו הדרך לנצח - הן בזירת הקרב, הן בדעת הקהל. כך לדבריו הצליח הווייטקונג להשריש בארצות הברית ובדמוקרטיות לוחמות את הפחד מ"בוץ", כך הצליח חזבאללה לגרום לְישראלים לפעול לנסיגה מבלנון, וכך מצליחים הפלשתינים לכבוש את הקמפוסים. על מי תעמולה כזו אינה עובדת? על סטודנטים לפילוסופיה ותלמידי ישיבה

מאת צור ארליך

מופיע היום ב'דיוקן', מוסף 'מקור ראשון', בעמ' 13-8 בכותרת "עזבו הסברה. ל"פ".

פה ארץ ישראל גם חדשה גם ישנה

המנון למעלה-מכמש, יישוב מגוריי. כתבתיו בשנה שעברה לרגל מלאת שלושים שנה להקמת היישוב. הלחן טרם נבחר. הבתים (להבדיל מהפזמון החוזר) עוסקים במעגלי הטבע, הנוף והמורשת שסביב היישוב - ולמען מי שפחות בקיא הוספתי הסברים קצרים בשולי השיר.

מכמש כל השנה

מילים: צור ארליך

בְּכָל תִּשְׁרֵי כְּשֶׁהָאֲוִיר עוֹשֶׂה אוֹתִי חָדָשׁ

אֲנִי מוֹצֵא עִם יוֹנָתָן אֶת יַעֲרַת הַדְּבָשׁ.

בְּכָל חֶשְׁוָן פֹּה הַשְּׁקִיעוֹת בְּצֶבַע אֲפַרְסֵק

וְאֶת הַזַּיִת שֶׁנָּטַעְתִּי שׁוּב אֲנִי מוֹסֵק.

כְּשֶׁבָּא כִּסְלֵו אֲנִי בְּתוֹךְ בִּירָה חַשְׁמוֹנָאִית

וּבְטֵבֵת הַחֹרֶף לֹא לוֹהֵט אֲבָל לָהִיט.

בְּמַעֲלֵה מִכְמָשׂ

שִׂמְחָה כָּל הַשָּׁנָה,

פֹּה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם חֲדָשָׁה גַּם יְשָׁנָה.

אֲבָל הֲכִי טוֹבִים

טוֹבִים פֹּה בְּעֵינַי

הֲכִי הֲכִי טוֹבִים פֹּה הֵם שְׁכֵנַי.

בִּשְׁבָט פּוֹרֵחַ הַשָּׁקֵד וּמְבַשֵׂם בְּלוֹרִית

וְהַגְּבָעוֹת שֶׁלִּי זוֹרְחוֹת מֵעַמּוּדֵי עִירִית.

כַּלָּנִיּוֹת מִדֵּי אֲדָר פּוֹרְסוֹת תַּחְתַּי מַרְבָד

אַךְ אֶת הָרֵיחַ הַשִּׁכּוֹר נוֹתֶנֶת הַמַּרְוָה.

צָהֹב לִי בְּנִיסָן כִּי בַּשִּׁטָּה אָחַז טֵרוּף

וּבְאִיָּר עָנָן שֶׁל פַּרְפְּרֵי לַבְנִין הַכְּרוּב.

בְּמַעֲלֵה מִכְמָשׂ

שִׂמְחָה כָּל הַשָּׁנָה,

פֹּה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם חֲדָשָׁה גַּם יְשָׁנָה.

אֲבָל הֲכִי טוֹבִים

טוֹבִים פֹּה בְּעֵינַי

הֲכִי הֲכִי טוֹבִים פֹּה הֵם שְׁכֵנַי.

סִיוָן מַבְשִׁיל אֶת הַחִטָּה, וְזוֹהִי כְּבָר מָסֹרֶת

שֶׁלַּמִּקְדָּשׁ אֲנִי שׁוֹלֵחַ אַלְפָא אַלְפָא סֹלֶת.

תַּמּוּז יָבֵשׁ וְחַם לִי וְלָכֵן בְּמַצָּבִי

מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לִי בַּשָּׂדוֹת שׁוּעָל וְצָב וּצְבִי.

בְּאָב צוֹפִים בִּי יַם הַמֶּלַח וִירוּשָׁלַיִם

וּבֶאֱלוּל הַחֲסִידוֹת פּוֹלְחוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם.

בְּמַעֲלֵה מִכְמָשׂ

שִׂמְחָה כָּל הַשָּׁנָה,

פֹּה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם חֲדָשָׁה גַּם יְשָׁנָה.

אֲבָל הֲכִי טוֹבִים

טוֹבִים פֹּה בְּעֵינַי

הֲכִי הֲכִי טוֹבִים פֹּה הֵם שְׁכֵנַי.

קצת הסברים, על פי החודשים:

תשרי - במכמש התקיימה המערכה הכבדה בין ישראל ופלשתים בימי שאול המלך, וכאן גם מצא יונתן בן שאול בתום הקרב את יערת הדבש. לחצו כאן לקריאת הסיפור המקראי. בתשרי מתחדשת השנה, האוויר מתרענן, והדבש נאכל. 

חשוון - השקיעות הסתוויות, המעוננות, בדרום מערב - מעל ירושלים - צבעוניות במיוחד. במעלה-מכמש נשתלו זיתים רבים ופירותיהם מבשילים בעונה זו.

כסלו - יונתן החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי ומנהיג יהודה העצמאית שלאחר המרד, קבע במכמש את בירתו עד שהתאפשר לו לשבת בירושלים.

טבת - מעלה מכמש יושבת בספר-המדבר, על גבול המזרע והישימון. 2 מעלות צלזיוס יותר מירושלים, וכשני-שלישים משקעים.

שבט - פריחתן הלבנה של השקדייה ושל העירית.

אדר - היישוב, ובעיקר כמה מהגבעות שבשוליו, מתמלאים בפריחתן האדומה של הכלניות ולאחר מכן גם בריח המתוק של פריחתה הצנועה של המרווה.

ניסן - השיטה המכחילה הצומחת פה פרא פורחת בכדוריה הצהובים הצעקניים.

אייר - לבנין הכרוב הוא פרפר לבן, עם שחור וכתום בשולי כנפיו, ובאביב המאוחר הוא מתנייע באוויר היישוב בלהקות ענק.

סיוון - משדות האזור נקצרה בימי בית שני התבואה המשובחת למנחות במקדש. על מכמש (מכמס בכתיב המשנאי) נאמר במשנה שהיא "אלפא לסולת" (מנחות ח, יא).

תמוז - האקלים פה יבש והטמפרטורה גבוהה מעט מזו שבירושלים. בשדות שסביב היישוב נראים לעתים קרובות, כל השנה אך בקיץ במיוחד, שועלים, צבאים, צבים וגם שפנים.

אב - ים המלח וירושלים הם חלק מהנוף הנשקף מפה.

אלול - אנו נמצאים ממש על ציר הנדידה של החסידות, העפות בעונה זו דרומה לאפריקה. ואת השמיים פולחות בעונה זו גם התפילות, הסליחות והתקוות.