יום רביעי, 11 באפריל 2018

"השיר של הקורבן" ו"באש": תרגום לשני שירים מאת ה. לייוויק



תרגומים אלה לשניים משיריו של המשורר היהודי ה. לייוויק (לוי הלפרן), "דאס ליד פון קרבּן" ו"אין פייער", נדפסו בגיליון 16 של 'הו!' שהופיע זה עתה. דברים אחדים על המשורר ועל השירים מופיעים בהמשך רשומה זו. זהו תרגום אמנותי משותף לאלה פלורסהיים ולי. אלה, ד"ר ליידיש, בחרה את השירים, תרגמה אותם תרגום מילולי לעברית ועמדה על דקויות פירושם ועל סגולותיהם הספרותיות. אני יצרתי על סמך זאת נוסח עברי אמנותי, על פי התבנית הפרוזודית של המקור.
 

ה. לייוויק
מיידיש: אלה פלורסהיים וצור ארליך

השיר של הקורבן

הַשִּׁיר שֶׁל הַקָּרְבָּן: הֲיֵשׁ דּוֹרֵשׁ לוֹ?
אוּלַי לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים.
אִם רַק תּוּכַל הַשְׁלֵךְ שִׁירְךָ הָאֵשָׁה;
דְּבָרְךָ – אֶל מִשְׂרְפוֹת הָאֵמוּרִים.

אַךְ שָׁם – שָׁם נִשְׂרָפוֹת גַּם הַשְּׂפָתַיִם:
טְרֶבְּלִינְקָה וּמַייְדָנֶק נֶחְשָׂפוֹת.
שָׁם גַּם אַתָּה בִּמְנוּסָה פָטָאלִית
הָיִיתָ רָץ, שֶׁלֹּא לְהִסָּפוֹת.

רוֹצֶה נֵס? נְבוּאָה? אוֹת אֵלִיָּהוּ?
אַךְ מִי יַחְתֹּם לְךָ בַּהַמְחָאָה?
הֵן הַקָּרְבָּן עַל חֶבֶל הַתְּלִיָּה – הוּא
זָכָה לְהִתְגַּלּוּת יוֹתֵר מִמְּךָ.

וּמָה שֶׁהַקָּרְבָּן רָאָה בַּכֶּבֶשׁ
לֹא יְסַפְּרֶנּוּ הָאָדָם וָחָי.
אֲנַחְנוּ רַק בְּקֹשִׁי עַל הַקֶּבֶר
כּוֹתְבִים סִימָן קָלוּשׁ בְּעֵט בָּכָא.

וְאִם תָּבוֹא סְתָם לְהָאִיר פָּנֶיךָ,
לִלְטֹף אֶת אֵלֶּה שֶׁעָלוּ בָּאֲרֻבָּה,
מוּטָב תַּכֶּה עַל חֶטְאֲךָ לִפְנֵי-כֵן:
רָצִיתָ מָה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ, לַקָּרְבָּן.



בָּאֵשׁ

הַחֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה הַזֶּה הוּא אֵשׁ.
רֹאשִׁי עַל כָּרִית מִתְלַקַּחַת בָּאֵשׁ.
בַּחֶדֶר נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף אֲנִי אֵשׁ
דֶּרֶךְ פְּתָחִים וְחַלּוֹן רוֹשְׁפֵי אֵשׁ.
נִמְתַּחַת יָדִי וְחוֹרֶטֶת בָּאֵשׁ,
נִשְׁלַחַת לִכְתֹּב אֵשׁ בְּאֵשׁ עֲלֵי אֵשׁ.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁל אֵשׁ,
אֲנִי מִתְפַּלֵּל: הַצִּילִי הָאֵשׁ!
וְקוֹלוֹת אָז אֶקְלֹט בּוֹעֲרִים מִן הָאֵשׁ:

אֲנִי אַבָּא שֶׁלְּךָ – אָבִיךָ מֵאֵשׁ.
אֲנִי אִמָּא שֶׁלְּךָ – אִמְּךָ מֵהָאֵשׁ.
אָבִיךָ שֶׁמָּל אֶת בְּשָׂרְךָ בְּתוֹךְ אֵשׁ,
אִמְּךָ שֶׁהֵינִיקָה אוֹתְךָ עִם אֵשׁ.
הֲתִזְכֹּר עֲרִיסָה חֲבָלֶיהָ מֵאֵשׁ
אֵי-פַּעַם בַּשְּׁטִיבְּל בְּעֵת זְרִיחַת אֵשׁ;
הֲתִזְכֹּר אֵיךְ הִרְטִיטָה אִתְּךָ שָׁם בָּאֵשׁ,
חֲבָלֶיהָ תְּלוּיִים מִתִּקְרָה שֶׁבָּאֵשׁ;
הֲתִזְכֹּר אֵיךְ חָטַפְנוּ אוֹתְךָ מִן הָאֵשׁ,
וְנֶחְפַּזְנוּ הַחוּצָה אִתְּךָ דֶּרֶךְ אֵשׁ,
רָצִים מִפְּנֵי אֵשׁ, דֶּרֶךְ אֵשׁ, בְּתוֹךְ אֵשׁ?
הִנֵּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ מְעֻרְסְלֵי אֵשׁ
מִתְעַטְּפִים שׁוּב אִתְּךָ בִּפְקַעַת שֶׁל אֵשׁ
מְרִימִים אוֹתְךָ שׁוּב וְנוֹשְׂאִים בְּאֵשׁ
עִם אֵשׁ, דֶּרֶךְ אֵשׁ, אֶל אֵשׁ – – –

כָּךְ בַּלַּיְלָה עוֹלִים בִּי קוֹלוֹת מִן הָאֵשׁ
עַד שַׁחַַר נִצָּת וְעוֹלֶה יוֹם בָּאֵשׁ,
וְאֶת מָה שֶׁאַחַר כָּךְ תֵּדַע רַק הָאֵשׁ
הַחוֹרֶטֶת עִם אֵשׁ בְּתוֹךְ אֵשׁ עֲלֵי אֵשׁ.


ה. לייוויק הוא שמו הספרותי של לוי ("לֵייוויק") הלפרן. הלפרן נולד ב-1888 בעיירה בפלך מינסק. בנערותו, והוא תלמיד בישיבה, כתב שירים בעברית. משהצטרף לתנועה היהודית הסוציאליסטית בונד, ועודנו נער, החל לפרסם שירה ביידיש. ב-1906 נכלא בעוון פעילותו המהפכנית, ומן הכלא הוגלה למאסר עולם בסיביר. כעבור כמה שנים ברח מהמחנה, ודרך המזרח הרחוק הגיע לארצות הברית – שהייתה למקום מגוריו. אף כי השלטון הסובייטי שקם בינתיים חיזר אחריו הוא התנער מברית המועצות בשל יחסה ליהודים ולציונות. תפיסתו הקומוניסטית התגלגלה לאמונה בנצח ישראל ובתיקון עולם מהפכני בהשראה יהודית מיסטית; אמונה הניכרת בין היתר במחזהו הידוע 'הגולם', שהוצג בתרגום עברי ב'הבימה' ב-1925. לייוויק נודע כמשורר, סופר ומחזאי ביידיש והיה מעמודי התווך של הפעילות הספרותית והעיתונאית ביידיש ודמות מרכזית בחיי התרבות של יהדות אמריקה. עד פטירתו ב-1962 פרסם יותר משישים כרכי כתבים, ורבות מיצירותיו תורגמו לעברית. על שמו נקרא בית לייוויק, הבית לתרבות יידיש בתל-אביב.
שני שיריו של לייוויק המובאים כאן בתרגומנו הם מן השירים שכתב בשלהי מלחמת העולם השנייה ומיד אחריה. 'השיר של הקורבן' נכלל בספרו 'לא הייתי בטרבלינקה' (1945), והשיר 'באש' הוא כנראה מהמוקדמים שבשירים שנכללו בספרו 'עָלֶה על עץ תפוח' (1954). באות בהם לידי ביטוי עמדות כלפי השואה שלייוויק הרבה לבטא בימים ההם: תחושת חורבן אישי, משפחתי ולאומי – וגם לשוני וספרותי, באבוד קהל דוברי היידיש; הזדהות עמוקה עם הניצולים, והתנגדות לגישה שנשמעה כבר במוצאי המלחמה, שחשדה בהם שניצלו בדרכים לא כשרות; ותפיסת הנספים כקדושים שאין אנו מגיעים למעלתם.