tag:blogger.com,1999:blog-4691348642668095138.post310586650001663229..comments2024-03-19T23:48:26.512+02:00Comments on מהמחסן של צור ארליך: עיר בשחור-זהב: צלילה ממושכת אל "ליל קיץ" לנתן אלתרמןצור ארליךhttp://www.blogger.com/profile/09961103246249655800noreply@blogger.comBlogger1125tag:blogger.com,1999:blog-4691348642668095138.post-42663598645071439362019-08-05T00:18:43.392+03:002019-08-05T00:18:43.392+03:00רֹעַ יְרַקְרַק. תְּסִיסַת אוֹרוֹת וָחֶשֶׁד.
רְתִיח...רֹעַ יְרַקְרַק. תְּסִיסַת אוֹרוֹת וָחֶשֶׁד.<br />רְתִיחַת מַטְמוֹן בַּקֶּצֶף הַשָּׁחוֹר.<br /><br />אם יורשה לי להוסיף: למקרא השורות האלה מייד עולה בעיניי תמונת מים עכורים הנחבטים אל הרציף (מהבית הקודם) בצליל טפיחה לקקני, קופי מזוהם בשוליהם. לך פעם לטייל בלילה בנמל תל אביב ותראה את האורות המשתקפים תוססים במים האטומים, המכסים בירוק-שחור רעיל על מי-יודע-איזו מזימה או שמא מטמון. האורות מבהירים נקודות ירקרקות במים, אבל אינם חודרים את פני השטח, אינם מסירים את האיום. שמע את לחיכות התאווה הלחות של האדוות המטיחות בקיר המזח קצף כהה.<br />אם עיר אירופית זו, ויש לה רציף, הרי שמן הסתם יש לידו נהר, או ים, וממנו מתאבכים ערפילים המתעבים כטל, או מתאדים בין בנייני העיר.<br /><br />איילת סקסטיןYABDhttps://www.blogger.com/profile/11504639987631925194noreply@blogger.com