כתב ההתיישבות של 'מעריב', עמיחי אתאלי, חנך אתמול בלוג חדש באתר nrg. המנה הראשונה שלו, קרי הפוסט הראשון, מעוררת תיאבון למנות הבאות, ומבשרת על תגבורת לבלוג השכן, בלוג עבודת הקודש של קלמן ליבסקינד. אתאלי סיפר שם על חוויה אישית שעבר ב-nrg, סיפור החושף את ההתנהלות התעמולתית והנבזית של עיתונות המיינסטרים הישראלית.
הוא סיפר על ידיעה שהעביר לאתר, בדבר התבטאות של שר התחבורה ישראל כץ על תוכנית למתיחת מסילות ברזל אל יהודה ושומרון, לתועלת תושביהם הערבים והיהודים של האזורים הללו. כשהידיעה הופיעה באתר, אתאלי התקשה להכיר אותה. יהודה ושומרון הפכו ל"שטחים הכבושים" ול"גדה המערבית", והתבטאות נוספת של השר, על כך שהקפאת הבנייה תיגמר במועד שנקצב, תוארה בתואר האובייקטיבי הידוע "שנויה במחלוקת" - אותו שם קוד המסמן בעיתונות הישראלית כל מה שאינו מקובל על מרצ.
אתאלי, שלא ידע איך יישא פניו מול מרואייניו וחבריו, התלונן - והעורך התנצל. העורך הראשי של האתר אף כתב לכפופים לו שיש להיות מודעים להשתמעויות הפוליטיות של מונחים, ובפרט לא להשתמש במונח המוטה "השטחים הכבושים". עוד סיפר שם אתאלי על מקרה אחר, שבו הוסיפו במערכת האתר את התואר "משיחי" לשמו של אחד ממרואייניו, מאנשי חברון.
הוא סיפר על ידיעה שהעביר לאתר, בדבר התבטאות של שר התחבורה ישראל כץ על תוכנית למתיחת מסילות ברזל אל יהודה ושומרון, לתועלת תושביהם הערבים והיהודים של האזורים הללו. כשהידיעה הופיעה באתר, אתאלי התקשה להכיר אותה. יהודה ושומרון הפכו ל"שטחים הכבושים" ול"גדה המערבית", והתבטאות נוספת של השר, על כך שהקפאת הבנייה תיגמר במועד שנקצב, תוארה בתואר האובייקטיבי הידוע "שנויה במחלוקת" - אותו שם קוד המסמן בעיתונות הישראלית כל מה שאינו מקובל על מרצ.
אתאלי, שלא ידע איך יישא פניו מול מרואייניו וחבריו, התלונן - והעורך התנצל. העורך הראשי של האתר אף כתב לכפופים לו שיש להיות מודעים להשתמעויות הפוליטיות של מונחים, ובפרט לא להשתמש במונח המוטה "השטחים הכבושים". עוד סיפר שם אתאלי על מקרה אחר, שבו הוסיפו במערכת האתר את התואר "משיחי" לשמו של אחד ממרואייניו, מאנשי חברון.
אתרי ביקורת התקשורת 'ולווט אנדרגראונד' של דבורית שרגל ו'העין השביעית' של המכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסו שניהם לסיפורו של אתאלי. אכן, סיפור ראוי להתייחסות מצדו של מי שעוקב אחר התקשורת הישראלית. הנה לנו עדות ממקור ראשון להטיה שמאלנית מכוונת, זדונית ופוגענית במערכת תקשורת. אבל לא זה מה שמשך את תשומת לבם של מבקרי התקשורת הנכבדים. עדות חיה על הטיה שמאלנית בקרליבך? זה יהרוס להם את התזה הקבועה, על ההתלהמות הפטריוטית של עיתון הימין הידוע 'מעריב'. דבר אחר נראה להם שם ראוי לדיווח.
ב'העין השביעית' הידיעה הופיע במבזק חדשות התקשורת, בלשון זו: "עורך nrg מעריב: בסיקור חדשותי אין להשתמש במונח 'השטחים הכבושים'". אצל שרגל זה הופיע כמעט באותו אופן: "עמיחי אתאלי מספר בבלוג שלו בנרג’ את דינמיקת העריכה של הטקסטים שלו ואת האיסור להשתמש במושג שטחים כבושים". שרגל גם החמיאה, בצדק, ל-nrg על החופש שניתן לאתאלי לספר בתוך האתר על תלאותיו שם. אבל מי שקרא רק את דבריה, ולא את רשימתו של אתאלי, בטוח שאתאלי הוא עיתונאי מצפוני דרוס-זכויות שנורא רצה לכתוב 'השטחים הכבושים', והעורך הימני הרשע שלו לא הרשה לו.
ב'העין השביעית' הידיעה הופיע במבזק חדשות התקשורת, בלשון זו: "עורך nrg מעריב: בסיקור חדשותי אין להשתמש במונח 'השטחים הכבושים'". אצל שרגל זה הופיע כמעט באותו אופן: "עמיחי אתאלי מספר בבלוג שלו בנרג’ את דינמיקת העריכה של הטקסטים שלו ואת האיסור להשתמש במושג שטחים כבושים". שרגל גם החמיאה, בצדק, ל-nrg על החופש שניתן לאתאלי לספר בתוך האתר על תלאותיו שם. אבל מי שקרא רק את דבריה, ולא את רשימתו של אתאלי, בטוח שאתאלי הוא עיתונאי מצפוני דרוס-זכויות שנורא רצה לכתוב 'השטחים הכבושים', והעורך הימני הרשע שלו לא הרשה לו.
ובכן, מה שאמור להיות מובן מאליו - שבידיעה חדשותית אין להשתמש במונח מוטה (שלא לומר שקרי) כמו 'השטחים הכבושים' - הופך בשני אתרי ביקורת התקשורת הללו לאיזה מעשה-נורא-שאירע-בעירנו, הוראת עורך שצריכה לעורר סערה. ואילו מה שאמור לעורר את חמתו של כל צרכן ומבקר של תקשורת - שעורכים מטפלים באופן עקבי בטקסטים של כתבים לא כדי לשפר ולהנהיר אותם אלא כדי להשתיל בהם עמדות קיצוניות - נתפס אצל מבקרי התקשורת שלנו כחלק המובן מאליו של הסיפור.
וגם זה, כמובן, חלק מהבעיה.
עמיחי הוא חבר שלי מהצבא, אחלה גבר, וגם עבר תקופות לא קלות בחיים שלו. הלוואי והייתי ברמתו. אבל הכתבות שהוא מוציא לעיתון לאחרונה הן כל כך אנטי ימיניות, שאני מתקשה להשתמש במקרים שהציג בבלוג כדי ללמד עליו זכות. אני פשוט לא מבין מה קרה לו.
השבמחק