מאת צור ארליך
הופיע בעיתון 'מקור ראשון' בכ"ו באב תש"ע, 6.8.10
פראיירים של השׂיח
הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר לֹא לְגָרֵשׁ יְלָדִים,
הַהוּא שֶׁלּוֹחֵשׁ כֵּן לְגָרֵשׁ יְלָדִים וּמַאְדִּים,
הַהִיא שֶׁצּוֹעֶקֶת לָמָּה מְגָרְשִׁים יְלָדִים,
הַזּוֹ שֶׁמַּסְכִּימָה וּמוֹסִיפָה שֶׁזֶּה מַדְאִים –
כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַשַּׁקְרָן מְסַפֵּר הַבַּדִּים,
שֶׁנָּטַע פֹּה אֶת הַשִּׂיחַ עַל גֵּרוּשׁ יְלָדִים.
הֲרֵי דּוֹחִים מִסְתַּנְּנִים עִם מִשְׁפַּחְתָּם, וְהַוִּיכּוּחַ
הוּא אִם יֻתַּר לָהֶם שִׁמּוּשׁ בְּיַלְדֵיהֶם לְשֵׁם אִזְרוּחַ.
הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר בְּרֶטֶט נְחִיר שֶׁטּוֹב שֶׁיֵּשׁ 'תַּג מְחִיר',
וְהַהוּא שֶׁמַּסְבִּיר לוֹ שֶׁאַלִּימוּת אֵינֶנָּהּ צֵ'ק סָחִיר,
וְהַהִיא שֶׁהִכְתִּימָה הַמַּסְבִּירָה לַהוּא שֶׁהִשְׁחִיר
שֶׁפֹּה מְבִינִים רַק כֹּחַ, וּמוּטָב כֹּחַ בָּכִיר –
כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַבִּרְיוֹן הַנּוֹכֵל
שֶׁהָגָה אֶת 'תַּג מְחִיר' לְהַבְאִישׁ אֶת הַמִּתְנַחֵל.
וּבִמְקוֹם לְהָעִיף אֶת מְנֻוְּלֵי תַּג מְחִיר לַיָּרֵחַ,
הַמִּתְיַשְּׁבִים רַק מִתְוַכְּחִים עַל טַעַם וְעַל רֵיחַ.
הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר שֶׁחַם וְשֶׁזֶּה מְעַצְבֵּן,
הַהוּא שֶׁאוֹמֵר שֶׁחַם וְזֶה גּוֹרֵם לוֹ לְקַמְבֵּן,
הַהִיא שֶׁמֵּצִיקָה שֶׁיְּכַבּוּ אֶת הַמַּזְגָן כִּי הִיא לֹא בֵּן,
הַזֹּאת שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁחַם וְהִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְאַבֵּן –
גַּם אֵלֶּה, כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַשִּׂיחַ הֶעָקָר,
הַשִּׂיחַ הַכּוֹזֵב, הַמְיֻבָּשׁ, הַקַּר,
הָאוֹמֵר חַם חַם חַם, בְּמֵצַח נָחוּשׁ וּמַזִּיעַ וּבוֹטֵחַ,
בִּמְקוֹם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת: לוֹהֵט, שׂוֹרֵף, רוֹתֵחַ.
הופיע בעיתון 'מקור ראשון' בכ"ו באב תש"ע, 6.8.10
פראיירים של השׂיח
הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר לֹא לְגָרֵשׁ יְלָדִים,
הַהוּא שֶׁלּוֹחֵשׁ כֵּן לְגָרֵשׁ יְלָדִים וּמַאְדִּים,
הַהִיא שֶׁצּוֹעֶקֶת לָמָּה מְגָרְשִׁים יְלָדִים,
הַזּוֹ שֶׁמַּסְכִּימָה וּמוֹסִיפָה שֶׁזֶּה מַדְאִים –
כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַשַּׁקְרָן מְסַפֵּר הַבַּדִּים,
שֶׁנָּטַע פֹּה אֶת הַשִּׂיחַ עַל גֵּרוּשׁ יְלָדִים.
הֲרֵי דּוֹחִים מִסְתַּנְּנִים עִם מִשְׁפַּחְתָּם, וְהַוִּיכּוּחַ
הוּא אִם יֻתַּר לָהֶם שִׁמּוּשׁ בְּיַלְדֵיהֶם לְשֵׁם אִזְרוּחַ.
הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר בְּרֶטֶט נְחִיר שֶׁטּוֹב שֶׁיֵּשׁ 'תַּג מְחִיר',
וְהַהוּא שֶׁמַּסְבִּיר לוֹ שֶׁאַלִּימוּת אֵינֶנָּהּ צֵ'ק סָחִיר,
וְהַהִיא שֶׁהִכְתִּימָה הַמַּסְבִּירָה לַהוּא שֶׁהִשְׁחִיר
שֶׁפֹּה מְבִינִים רַק כֹּחַ, וּמוּטָב כֹּחַ בָּכִיר –
כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַבִּרְיוֹן הַנּוֹכֵל
שֶׁהָגָה אֶת 'תַּג מְחִיר' לְהַבְאִישׁ אֶת הַמִּתְנַחֵל.
וּבִמְקוֹם לְהָעִיף אֶת מְנֻוְּלֵי תַּג מְחִיר לַיָּרֵחַ,
הַמִּתְיַשְּׁבִים רַק מִתְוַכְּחִים עַל טַעַם וְעַל רֵיחַ.
הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר שֶׁחַם וְשֶׁזֶּה מְעַצְבֵּן,
הַהוּא שֶׁאוֹמֵר שֶׁחַם וְזֶה גּוֹרֵם לוֹ לְקַמְבֵּן,
הַהִיא שֶׁמֵּצִיקָה שֶׁיְּכַבּוּ אֶת הַמַּזְגָן כִּי הִיא לֹא בֵּן,
הַזֹּאת שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁחַם וְהִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְאַבֵּן –
גַּם אֵלֶּה, כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַשִּׂיחַ הֶעָקָר,
הַשִּׂיחַ הַכּוֹזֵב, הַמְיֻבָּשׁ, הַקַּר,
הָאוֹמֵר חַם חַם חַם, בְּמֵצַח נָחוּשׁ וּמַזִּיעַ וּבוֹטֵחַ,
בִּמְקוֹם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת: לוֹהֵט, שׂוֹרֵף, רוֹתֵחַ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה