יום שישי, 23 בספטמבר 2011

ארץ המגבלות הבלתי אפשריות: מה למדה ארצות הברית בעשור שחלף מ-11 בספטמבר

ארצות הברית רוצה להילחם בטרור. מצד שני, בארצות הברית אסור להגיד בקול רם מיהם הטרוריסטים
מאת צור ארליך. הופיע במוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון' בי' באלול תשע"א, 9.9.2011, עמ' 12-16.

יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

פוסט ציונות, פוסט צדק: על האנתולוגיה של יוסף מזור

ציונות, פוסט ציונות והבעיה הערבית; מאת יוסף מזור; גפן, 2011, 411 עמ'
סקירה: צור ארליך. הופיע ב'מקור ראשון', א' באלול תשע"א, 31.8.2011, עמ' 9. 

בפתח ספרו כותב ד"ר יוסף מזור בן ה-92 מה הניע אותו לכותבו. "זה היה באחד מלילות שבת, עת היינו מסובים בסעודת השבת ומנהלים שיחה עם הילדים והנכדים, ומה רבה הייתה תדהמתי כששמעתי את אחד הנכדים, תלמיד בכיתה י"א, אומר: 'לא בטוח שהייתה שואה, כי לא נמצא כל דוקומנט בו היטלר נתן את ההוראה לבצע את רצח ששת המיליונים היהודים. ודבר שני, עניין אקסודוס זה סתם סיפור הרפתקה, שלמעשה לא היה קיים במציאות'. 'מאיפה למדת חמודי את כל זאת?', שאלתי. 'מהמורה להיסטוריה', ענה לי הנכד".

יום שישי, 16 בספטמבר 2011

הטור והטוהר: מחקר ספרותי של הפצ"ר לשעבר על טוהר הנשק בטור השביעי


הטור השביעי וטוהר הנשק: נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט
מנחם פינקלשטיין
הקיבוץ המאוחד, 2011, 286 עמ'
סקירה: צור ארליך. הופיע במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון' בג' באלול תשע"א, 2.9.2011, בכותרת 'מוסר לחימה מחורז'.

מה שהיה בשנות החמישים שְׂחִייה מסוכנת נגד הזרם, הוא היום מקדם פופולריות. 'הטור השביעי' של נתן אלתרמן ב'דבר' של שנות הארבעים והחמישים – טור שירִי-עיתונאִי שהיה, אם יש צורך להזכיר זאת, ממעצביה העיקריים של דעת הקהל בארץ – נחלץ פעמים רבות להתריע על התנהגות בלתי הולמת כלפי אוכלוסייה ערבית אזרחית, על פשעי מלחמה, על קלקולים מוסריים בתוך צה"ל ועל ניצול בלתי הולם של סמכויות ביטחוניות. במאבקו המוסרי קרא המשורר הדגול תגר, פעם אחר פעם, על המוסכמות של הזרם המרכזי ביישוב העברי שהוא עצמו היה מייצגו הבכיר, והסתכן שוב ושוב באבדן אהדת קהלו.
כיום, לעומת זאת, באווירה הצדקנית המושלטת בקריית ספר שלנו, משמשים אותם טורים עצמם תעודת כַּשרות אפולוגטית למשורר הלאומי. זכורני כיצד בערב עיון ירושלמי אחד על אלתרמן, הרוחות היו נכאות שכן הוזכרה תמיכתו של המשורר בשלמות הארץ – ואז מישהו פלט את שתי מילות הקסם "על זאת", והייתה הרווחה, והצווארים הנהנו בקולות פקיקה רמים. 'על זאת' הוא שיר שחיבר אלתרמן במחאה על רצח אזרחים ערבים בידי חיילים במלחמת העצמאות, שיר שבן-גוריון אף ציווה להדפיס "במאה אלף אכסמפליארים ולחלקו לכל איש צבא בישראל", כלשון מכתבו לאלתרמן.

יום שבת, 3 בספטמבר 2011

הנוסחה הגואלת: עם רוברט קריז על המשוואות שבחיינו


תגלית = הברקה? אם כבר אז ההפך.
מדע = יובש וענייניות? רק נדמה לכם.
מדען = רגשן? לעתים קרובות.
5=2+2? בברית המועצות דווקא כן. 
משוואה גדולה = שינוי תפיסת עולם? בריבוע

הכתבה מאת צור ארליך הופיעה במוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון' בי"ט באב תשע"א, 19.8.2011.