"אין מקצוע בלי אדון, חוץ מסופר: הוא האדון": שבחי הלבלרות בשיר מצרי עתיק

על ספרו המצוין של יהושע ברמן "נבראו שווים: כיצד פרץ המקרא את המחשבה המדינית הקדומה", שהופיע לאחרונה בתרגומי בהוצאת ידיעות ספרים, יש לקוות שעוד ידובר רבות. 

לצד כל מעלותיו, הוא גם מזמן מפגש מרהיב עם העולם הקדום. תרגום הספר נתן לי הזדמנות לתרגם קטעי שירה מן המזרח הקדום - אמנם, בשל קוצר ידיעותיי, מתוך תרגום אנגלי ולא משפת המקור. 

להלן קטע מהספר (מעובד קלות לצורך הצגתו כאן, בהקשר הנוכחי) - ובו תרגום שלי לקטעים מתוך שיר מצרי בן למעלה מ-3,500 שנה.

המעמד שהאוריינות הקנתה לבעליה בעולם העתיק משתקף ב"הסאטירה על המקצועות", ספר לימוד מצרי מימי הממלכה התיכונה (המחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה). זהו מונולוג של אב המלווה את בנו אל מקום לימודיו, בית ספר לסופרים, ומספר לו על היתרונות והתגמולים הגלומים במקצוע הסופר, לעומת 18 מקצועות אחרים שהבן עשוי היה לבחור. האב פותח את דבריו בהכריזו –

רָאִיתִי כְּבָר פְּגָעִים מְלֹא חָפְנַיִם –

אַמֵּץ אֶל לְבָבְךָ אֶת הַסְּפָרִים!

צָפִיתִי בְּעוֹבְדֵי זֵעַת כַּפַּיִם –

אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר טוֹב מִסְּפָרִים!

סְפָרִים הֵם כְּמוֹ סִירָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם

...

אוֹהֵב אֶת אִמָּא? לַבְלָרוּת תֹּאהַב יוֹתֵר.

מִיָּד אַצִּיג לְךָ אֶת כָּל חֲמוּדוֹתֶיהָ.

הִיא הַגְּדוֹלָה בֵּין כָּל הַמִּקְצוֹעוֹת

אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. כֵּן, אָבִיךָ הַיּוֹדֵעַ!

האב עובר מכאן למניין חסרונותיהם ומכאוביהם של מקצועות אחרים. קוטל הקָנים, הוא אומר, צריך להרחיק אל הדלתא כדי להשיג חִצי חיתוך, ובעת עבודתו גורלו מר: "היתושים הקיזו דמו, הברחשים הֲרגוהו".  ברומסו את כל כללי התקינות הפוליטית של ימינו הוא קובע כי האורג "גרוע מאישה". אשר לדייג, "הוא האומלל מכל בעלי המקצועות; הוא עובד על הנהר,/ משתעה עם התנינים". והוא מסכם:

שׁוּר: אֵין מִקְצוֹעַ בְּלִי אָדוֹן,

חוּץ מִסּוֹפֵר: הוּא הָאָדוֹן.

לָכֵן, אִם רַק תֵּדַע לִכְתֹּב

תֹּאחַז יָדְךָ מִקְצוֹעַ טוֹב,

בְּעוֹד הַיֶּתֶר מִתְחָרִים

מִי רַע מִכָּל הָאֲחֵרִים.

אִכָּר אֵינוֹ קָרוּי אָדָם,

רַק שֶׁתֵּדַע!

עד כאן.

תרגמתי את קטעי השיר על פי התרגום האנגלי מאת מרים ליכטהיים המופיע כאן: 

"Dua-Khety or the Satire on the Trades," trans. Miriam Lichtheim, in The Context of Scripture II: Monumental Inscriptions from the Biblical World, ed. William W. Hallo 1.48:122–25.

קטעים אחרים מהיצירה תורגמו מן המקור המצרי בידי נילי שצ'ופק (חלקם מצוטטים בספר, באדיבותה; כאן השמטתי אותם) והם משובצים במאמרה "הוראת אב לבן במצרים הקדומה", בתוך: רבקה פלדחי ועמנואל אטקס (עורכים), חינוך והיסטוריה, ירושלים: מרכז זלמן שז"ר, תשנ"ט, עמ' 19–20.