שירי ivrit, שלישייה רביעית: כסלו, טבת, שבט

שירי שלושת החודשים האחרונים בטור שלי בעיתון לומדי העברית Ivrit מבית ג'רוזלם פוסט. 

שְׁתֵּי נְקוּדוֹת

יָשְׁבָה מַלְכַּת שְׁבָא

וְחָשְׁבָה עַל חִידוֹת.

יָשְׁבָה וְחָשְׁבָה –

אֶתֵּן שְׁתֵּי נְקוּדוֹת

בַּעֲבוּר הַתְּשׁוּבָה:

מַהוּ סוֹדוֹ שֶׁל הַשְּׁוָא?

הוּא שְׁתֵּי נְקוּדוֹת

שֶׁעוֹמְדוֹת כְּמִגְדָּל,

הוּא שְׁתֵּי יְלָדוֹת

בְּצַמָּה וְסַנְדָּל,

אַךְ צָרִיךְ לְהוֹדוֹת

שֶׁהַכּוֹחַ הַדַּל

הַנֶּחְשָׁב רַק לְשָׁוְא

שֶׁל הַשְּׁתַּיִם הָאֵלֶּה

מַסְפִּיק לְחוֹלֵל פֶּלֶא.

 

הַשְּׁוָא, הִיא חָשְׁבָה,

שְׂפָתַיִם חוֹשֶׁקֶת,

הוּא זְמַן הַקְשָׁבָה,

הוּא רֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט.

מַשְׁתִּיק וּמַדְמִים,

לֹא פּוֹעֶה לֹא גּוֹעֶה –

אֲבָל לִפְעָמִים

דַּוְקָא כֵּן: הוּא כְּמוֹ è.

הַשְּׁוָא, הִיא הִכְרִיזָה,

הַשְּׁוָא, תִּסְתַּכְּלוּ –

זָקוּף כְּמוֹ צְרִיחַ

וְלֹא אוֹמֵר כְּלוּם.

אַךְ כְּמוֹ בִּצְרִיחִים

גַּם אֶצְלוֹ זֶה קוֹרֶה:

לְפֶתַע, אוּלַי כִּי צְרִיכִים,

הוּא יוֹרֶה.

הוּא כָּךְ וְגַם כָּךְ:

הוּא נָע וְהוּא נָח.

קוֹפֵץ כְּמוֹ נַ-נַח

אַךְ עוֹמֵד כַּאֲנָךְ.

מָה עוֹשִׂים עִם הַשְּׁוָא,

שָׁאֲלָה מַלְכַּת שְׁבָא

בְּלִי תְּשׁוּבָה

וְחָזְרָה לַתָּנָ"ךְ.

לָמָּה לֹא סִפְּרוּ לִי?

נוֹלַדְתִּי בָּאָרֶץ. צַבָּר וְחֻצְפָּן.

שָׁמַעְתִּי רַק עִבְרִית מִיּוֹם הֻלֶּדֶת אֶפֶס.

אַךְ לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי תַּלְמִיד אֻלְפָּן:

כֶּשֶׁפִּתְאוֹם מִלִּים מַפְנוֹת לִי אֶת עָרְפָּן

וּמְקַבְּלוֹת מוּבָן שֶׁהוּא הַהֶפֶךְ.

כֵּן, לִפְעָמִים נִדְמֶה שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל

נִקְהַל לַאֲסֵפָה סוֹדִית בְּלִי לְסַפֵּר לִי,

וּפֶה אֶחָד הֶחְלִיט הָעָם הַמִּתְקַהֵל

לִבְלוֹל מַשְׁמָעוּיוֹת – "וּמִי שֶׁיִּשָּׁאֵל,

שֶׁלֹּא יֹאמַר עַל כָּךְ מִלָּה לְאֶרְלִיךְ".

נַנִּיחַ: "לְסַנֵּן". פַּעַם אִם "סֻנַּנְתִּי"

סִימָן שֶׁאַחֲרֵי סִנּוּן אֲנִי בִּפְנִים.

פִּתְאוֹם נִהְיָה לְהֶפֶךְ וְעָשׂוּ לִי אַנְטִי:

"סֻנַּנְתִּי" – אָז אֲנִי בַּחוּץ.

בַּלְבְּלָנִים!

אוֹ "שָׁקוּף": אָדָם שֶׁלֹּא מַצְלִיחַ

לְהַסְתִּיר דָּבָר, מִיָּד רוֹאִים עָלָיו.

כָּךְ הָיָה מֻסְכָּם אֶצְלָם וְגַם אֶצְלִי, אַךְ

פִּתְאוֹם בְּלִי אַזְהָרָה הַהֵן הָפַךְ לְלָאו

וְ"שָׁקוּף" נִהְיָה בַּמַּהְפָּךְ מַדְהִים

לְאָדָם שֶׁאָנוּ לֹא רוֹאִים.

"הַצָּפָה" כִּסְּתָה אֶת מָה שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ –

וּפִתְאוֹם שִׁנּוּי מְתַעְתֵּעַ:

"הַצָּפָה" חוֹשֶׂפֶת וּמְרִימָה אֶל עָל

נוֹשֵׂא שֶׁקֹּדֶם לֹא נִרְאָה בִּכְלָל.

הֵצַפְתִּי פֹּה נוֹשֵׂא שָׁקוּף – אָז נוּ,

קִרְאוּ אֶת זֶה וְאַל תְּסַנְּנוּ.

עֵצָה לָעֵץ

גָּדַל בַּחֹרֶשׁ

אִילָן עִבְרִי.

לְמַטָּה שֹׁרֶשׁ,

לְמַעְלָה פְּרִי.

מָה עוֹשִׂים עֵצִים

עִבְרִיִּים בַּחֲצוֹת?

הָעֵצִים יוֹצְאִים

לְחַפֵּשׂ עֵצוֹת.

אָז גַּם הוּא יָצָא

לְחַפֵּשׂ עֵצָה.

כְּלוֹמַר לֹא עֵץ-גְּבֶרֶת,

כִּי הוּא לֹא יִמְצָא;

הָעֵצָה אֵינֶנָּה

בַּת זוּג שֶׁל עֵץ,

אֶלָּא מִין הַמְלָצָה

שֶׁמַּשְׁמִיעַ יוֹעֵץ.

וְהָעֵץ רָצָה

לְקַבֵּל עֵצָה

כְּלוֹמַר מַעֲנֶה

עַל דָּבָר מְשֻׁנֶּה:

מִי יָכוֹל לַעֲנוֹת

וְלוֹמַר לוֹ לָמָּה

אוֹמְרִים "אִילָנוֹת"?

הוּא אִילָן, לֹא אִילָנָה!

לָמָּה לֹא אוֹמְרִים אִילָנִים,

כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עֵצִים, לֹא עֵצוֹת?

אֲבָל לַיְלָה, וְכָל הָעֵצִים לָנִים.

וְהָעֵץ אוֹבֵד עֵצוֹת.