בַּסּוֹף תַּחְשְׁבוּ (עוֹד תִּרְאוּ!) אֶת אֲנַחְנוּ / לִסְתָם סוּג נוֹסָף שֶׁל הֵם.

הופיע גיליון ד של "דחק  לספרות טובה". ארבע מאות ומשהו עמודים של כל טוב, מקור, תרגום ומסה, שהמשותף להם הוא השיקול העריכתי שלפיו "הרדיקליזם האמיתי הוא השמרנות". הנה תוכן העניינים.

בין היתר מופיע שם תרגום-עיבוד שלי לשירו של רודיארד קיפלינג "הם ואנחנו". הנה, תרגום ומקור.

רודיארד קיפלינג

אנחנו והם

אַבָּא וְאִמָּא, אָחוֹת וְגַם אָח – נוּ,

כֻּלָּנוּ אוֹמְרִים, גַּם אֲנִי כָּךְ נוֹאֵם,

שֶׁכָּל הַדּוֹמִים לָנוּ הֵם אֲנַחְנוּ,

וְכָל מִי שֶׁלֹּא – הוּא הֵם.

הֵם נִמְצָאִים אַחֲרֵי הָאוֹקְיָנוּס

אֲנַחְנוּ אַחֲרֵי הָרְחוֹב הַנּוֹהֵם,

אַךְ לֹא יֵאָמֵן: הֵם רוֹאִים אֶת אֲנַחְנוּ

כִּסְתָם סוּג נוֹסָף שֶׁל הֵם!

אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים חֲזִיר וְעֵגֶל

בְּסַכּוּ"ם עִם יָדִית מִקַּרְנֵי פָּרָה;

הֵם בּוֹלְעִים עֵשֶׂב בְּרֹטֶב אֵגֶל

וְחַיֵּיהֶם תְּלוּיִים עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה.

הֵם חַיִּים עַל אִילָן וְלָנִים בָּאָחוּ

וְזַחַל שָׂעִיר לְחִכָּם נוֹעֵם,

אַךְ שֹׁמּוּ שְׁחָקִים: הֵם רוֹאִים אֶת אֲנַחְנוּ

כִּסְתָם גֹּעַל נֶפֶשׁ שֶׁל הֵם!

אֲנַחְנוּ הוֹרְגִים צִפּוֹרִים בְּקָלִיעַ,

הֵם מַכִּים אֲרָיוֹת בַּחֲנִית.

מַרְגִּישִׁים אֶצְלָם עִם כְּשֶׁהוֹלְכִים בְּלִי הַ-;

אֲנַחְנוּ – בִּלְבוּשׁ מַחְנִיק.

אֶצְלָם חֲבֵרִים נִטְעָמִים בְּנַחַת,

אֶצְלֵנוּ הֶחָבֵר הוּא שֶׁטּוֹעֵם;

וְאַחֲרֵי כָּל זֶה, הֵם רוֹאִים אֶת אֲנַחְנוּ

וְאוֹמְרִים אֵיזֶה טֶמְבֶּלִים הֵם!

אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים סְעוּדָה עַל קוֹדֶיהָ

מִתַּחַת תִּקְרָה יְצוּקָה;

הֵם שׁוֹתִים חָלָב שֶׁל הַשֵּׁד יוֹדֵעַ

בְּתוֹךְ מְעָרָה אוֹ סֻכָּה.

לָרוֹפְאִים נְשַׁלֵּם אֶת אֲשֶׁר הִרְוַחְנוּ,

אֶצְלָם מְשַׁלְּמִים לַכֹּהֵן –

אַךְ (אֵיזוֹ חֻצְפָּה!) הֵם רוֹאִים אֶת אֲנַחְנוּ

וְאוֹמְרִים: "הַבַּרְבָּרִים הָהֵם!"

מֵאָז וּמִקֶּדֶם כֻּלָּנוּ הִנַּחְנוּ,

וְכָךְ כָּל אָדָם טוֹב נוֹאֵם,

שֶׁמִּי שֶׁכָּמוֹנוּ נֶחְמָד הוּא אֲנַחְנוּ

וּמִי שֶׁאַחֵר הוּא הֵם.

אַךְ אִם תֶּחֱצוּ אֶת מֵימֵי הָאוֹקְיָנוּס

בִּמְקוֹם אֶת הָרְחוֹב שֶׁלָּכֶם הַנּוֹהֵם,

בַּסּוֹף תַּחְשְׁבוּ (עוֹד תִּרְאוּ!) אֶת אֲנַחְנוּ

לִסְתָם סוּג נוֹסָף שֶׁל הֵם.

נוסח עברי: צור ארליך

We and They / Rudyard Kipling

Father and Mother, and Me,
  Sister and Auntie say
All the people like us are We,
  And every one else is They.
And They live over the sea,
  While We live over the way,
But-would you believe it? --They look upon We
  As only a sort of They!
 
We eat pork and beef
  With cow-horn-handled knives.
They who gobble Their rice off a leaf,
  Are horrified out of Their lives;
While they who live up a tree,
  And feast on grubs and clay,
(Isn't it scandalous? ) look upon We
  As a simply disgusting They!
 
We shoot birds with a gun.
  They stick lions with spears.
Their full-dress is un-.
  We dress up to Our ears.
They like Their friends for tea.
  We like Our friends to stay;
And, after all that, They look upon We
  As an utterly ignorant They!
 
We eat kitcheny food.
  We have doors that latch.
They drink milk or blood,
  Under an open thatch.
We have Doctors to fee.
  They have Wizards to pay.
And (impudent heathen!) They look upon We
  As a quite impossible They!
 
All good people agree,
  And all good people say,
All nice people, like Us, are We
  And every one else is They:
But if you cross over the sea,
  Instead of over the way,
You may end by (think of it!) looking on We
  As only a sort of They!