יום רביעי, 6 בינואר 2016

הבחירה, שלמת שמיים / ו"ב ייטס




הבחירה / ויליאם באטלר ייטס (תרגם לעברית צור ארליך)

מִשֵּׂכֶל הָאָדָם נִדְרֶשֶׁת הַבְּחִירָה
בֵּין צֶמֶד שְׁלֵמֻיּוֹת: חַיִּים – אוֹ יְצִירָה.
אִם בַּשְּׁנִיָּה בָּחַר, וִתֵּר עַל מִבְטָחוֹ שֶׁל
מִשְׁכַּן הַבֶּטַח לְטוֹבַת כְּמִיהָה בַּחֹשֶׁךְ.

אִם כָּכָה אוֹ אִם כָּךְ, כְּשֶׁהַסִּפּוּר יִתַּם
חֶלְקוֹ בַּעֲמָלוֹ יַטְבִּיעַ בּוֹ חוֹתָם:
אוֹ מְבוּכָה בַּת אֶלֶף שֶׁרֵיקוֹת יָדֶיהָ,
אוֹ רוּם יוֹמוֹ וּמְרִי לֵילוֹ שֶׁל הַיּוֹדֵעַ.

מתוך גיליון ו' של כתב העת 'דחק', הרואה אור היום.

The Choice

The intellect of man is forced to choose
perfection of the life, or of the work,
And if it take the second must refuse
A heavenly mansion, raging in the dark.
When all that story's finished, what's the news?
In luck or out the toil has left its mark:
That old perplexity an empty purse,
Or the day's vanity, the night's remorse.




שלמת שמיים / ויליאם באטלר ייטס (תרגם לעברית צור ארליך)

לוּ הָיִיתִי עוֹטֶה כַּשָּׁמַיִם שַׂלְמָה
רְקוּמָה בִּזְהָבוֹ וּבְכַסְפּוֹ שֶׁל הָאוֹר,
תְּכוּלָה וּכְחוּלָה וַאֲפֵלָה כְּשַׂלְמָה
שֶׁל לֵיל וְשֶׁל אוֹר וְשֶׁל דִּמְדּוּמֵי אוֹר,
הָיִיתִי פּוֹרֵשׂ שַׁלְמָתִי לְרַגְלַיִךְ:
אַךְ דַלּוֹתִי, וְכָל רְכוּשִׁי – חֲלוֹמִי;
פָּרַשְׂתִּי אֶת כָּל חֲלוֹמִי לְרַגְלַיִךְ;
דִּרְכִי נָא בְּרֹךְ: הוּא הֲרֵי חֲלוֹמִי.  


Cloths of Heaven
William Butler Yeats
Had I the heavens' embroidered cloths,
Enwrought with golden and silver light,
The blue and the dim and the dark cloths
Of night and light and the half-light,
I would spread the cloths under your feet:
But I, being poor, have only my dreams;
I have spread my dreams under your feet;
Tread softly because you tread on my dreams.

3 תגובות:

  1. למה אתה לא חורז לפי התבנית שבמקור?

    השבמחק
  2. אכן, מבחינה זו זהו מקרה חריג בין התרגומים שלי. הרגשתי שהגעתי לתוצאה משביעת רצון במתכונת הזו. תמיד צריך לדעת מה מן המאפיינים של שיר הוא מהותי לו ומה קונטינגנטי.

    השבמחק
  3. כשאני חושב על זה עוד (יצרתי את התרגום הזה די מזמן), נראה לי אפילו שהמתכונת בתרגום נכונה יותר לשיר ומקלה על הבנתו. המקור האנגלי מטעה לחשוב שהטיעון בשיר מתחלק לשניים - שש שורות ראשונות, ואז מין סיכום או תשובה או אנטי-תזה בצמד השורות החורזות בסוף. ולא היא. החלוקה לארבע-ארבע משקפת טוב יותר את המהלך בשיר.

    השבמחק