אָב אֵינוֹ זְמַן שֶׁל תַּפּוּחַ זָהָב.
בְּאָב, שֶׁהַחוֹם בּוֹ מַרְתִּיחַ,
אִם הָאָדָם מַרְגִּישׁ רָעָב
אוֹכֵל הָאָדָם אֶת מְזוֹן חֹדֶשׁ אָב:
אוֹכֵל הָאָדָם אֲבַטִּיחַ.
עַכְשָׁיו כָּךְ.
בְּחַיַּי כְּבָר הִכַּרְתִּי
אֶת כָּל הַסּוּגִים: גְּלִידָה, אַרְטִיק וְקַרְטִיב,
יוֹגוּרְט קָפוּא, קְצִיפָה וְסוּרְבֶּה
וְעוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה –
אֲבָל שׁוּם מְהַנְדֵּס מָזוֹן,
שׁוּם בַּעַל מַתְכּוֹן וְשׁוּם בַּעַל חָזוֹן,
לֹא יָצַר עוֹד מִרְקָם כֹּה מֻפְלָא וּמֻצְדָּק
כְּמוֹ אֲבַטִּיחַ: נוֹזֵל מוּצָק.
זֶהוּ פֶּלֶא: נוֹזֵל שֶׁאֶפְשָׁר לַחְתּוֹךְ.
רַךְ לִלְעִיסָה, אַךְ קָשֶׁה עַד הַתּוֹךְ.
כְּאִלּוּ הֶחְזַקְנוּ נֶקְטָר בַּיָּד
וְשָׁתִינוּ אוֹתוֹ וְגַם אֶת הַכַּד.
אֲבַטִּיחַ.
אָרוּז בִּקְלִפָּה כְּמוֹ חֶדֶר עַב-טִיחַ
(חֶדֶר עִם טִיחַ עָבֶה).
לִפְנֵי הַפְּתִיחָה הוּא רַק מַבְטִיחַ,
וּכְשֶׁהוּא מְקַיֵּם הוּא מַרְוֶה.
וְהָעִקָּר
לֶאֱכוֹל אוֹתוֹ קַר.
וְשֶׁאֵין בּוֹ תּוֹסֶפֶת סֻכָּר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה