עצות מרפות ידיים למשוררים בדחק ג

בכרך ג החדש (מארס 2013) של כתב העת דְחָק, פרי רוחו ויוזמותיו ועריכתו של יהודה ויזן, 620 עמודים ובהם רוב מכמנים. מהמבקר (רביזור) של גוגול במלואו בתרגום רועי חן עד מאמרי ביקורת נרחבים וקטלניים במיוחד (וכרגיל) של אמנון נבות. פרשת השבוע הנוכחית, שמיני, זוכה במקרה או לא במקרה לכבוד גדול, עם פיוטי 'יוצר' לפרשה זו מאת רב סעדיה גאון בההדרת יוסף טובי, המוסיף ומספר הרבה על היוצר ובעיקר על היוצר שלו. לצד היוצר יש גם עובד, הלא הוא אובידיוס, שאת ה'מטמורפוזות' שלו תרגם לעברית בתקופת הרנסנס שבתאי חיים מאריני בכותרת 'שירי החליפות אשר לעובד' וההדירה דבורה ברגמן. לעמינדב דיקמן אולי אסור לי להחמיא בקול רם, כי למדתי אצלו, אבל נפלאו, פשוט נפלאו, הסנוניות שהוא משחרר מספרו העתידי 'למצער שתיים' (שם זמני) - תרגומים לשירה יוונית ורומית שלצד כל אחד מהם שיר שדיקמן עצמו חיבר בהשראתו. רצף של כמה טקסטים בכרך מוקדש לתרגום דברי משוררים וסופרים על משלח ידם זה, ובפרט לעצות שלהם לבעלי שאיפות ספרותיות. כלולים בו שני דברים קטנים שיהודה איתר בשבילי ותרגמתי מאנגלית. והם יובאו כאן. 

ולטר אלכסנדר ריילי (1922-1861)

האמן

הָאָמָּן וְאִשְׁתּוֹ, אֵשֶׁת בִּישׁ,

מְקַיְּמִים חַיֵּי פַּחַד וָרִישׁ,

מֻקָּפִים בְּתִלֵּי תּוֹצָרָיו

שֶׁבַּשּׁוּק אֵין בִּקּוּשׁ לָהֶם רַב.

לָעוֹלָם יֵשׁ מַרְאֶה דֵּי נָעִים;

הָאָמָּן מְחַתְּכוֹ לִטְלָאִים.

מִתְקַשְׁקֵשׁ עִם פִּלְאֵי הַבּוֹרֵא

וְהוֹפְכָם מוּזָרִים לְמַרְאֶה.

הָאָמָּן, אִישׁ נוֹרָא שֶׁכָּזֶה,

אִם יָכוֹל – הוּא אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה;

הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל,

וְעֵינֵינוּ זְרוּיוֹת מִן הַחוֹל.

הָאָמָּן בְּיַשְׁרוּת מִכְחוֹלוֹ

מְעַקֵּם עוֹלָם כְּפִי שֶׁהוּא לֹא,

וּמַגִּישׁ חֶשְׁבּוֹנִית עַל הַזְּמַן

שֶׁהִקְדִּישׁ לַעֲווֹן שֶׁזָּמַם.

מאנגלית: צור ארליך 

Sir Walter Alexander Raleigh

The Artist

The Artist and his Luckless Wife

They lead a horrid haunted life,

Surrounded by the things he's made

That are not wanted by the trade.

The world is very fair to see;

The Artist will not let it be;

He fiddles with the works of God,

And makes them look uncommon odd.

The Artist is an awful man,

He does not do the things he can;

He does the things he cannot do,

And we attend the private view.

The Artist uses honest paint

To represent things as they ain't,

He then asks money for the time

It took to perpetrate the crime. 

וולט ויטמן: עצות לבעלי שאיפות ספרותיות

... רק זאת: התרגול הוא עיקר העיקרים, בכל עת ובכל שעה; וכפוף לו, אך כמעט שווה לו בחשיבותו, הוא הצו 'אל תיחת'. דִבקו בכל מה שיש לו זיקה לחיים הספרותיים, ובכלל זה גם בהיבטים המכאניים שלהם. לִמדו את מלאכת הסְדָר, למדו לעמוד אצל מכונת הדפוס, למדו להיות דַּפָּסים מדופלמים, ובכל אשר תעשו למדו את סוד הצמצום. רצוני לומר לכם שמיטב הטיפוסים הספרותיים הם אינדיבידואליסטים; הם יודעים לתת מוצא למה שבתוכם פנימה; הם שופעים את מלואם. בייחוד נכון הדבר באמריקה, מקום שם המחשבה משוחררת ובני האדם חופשיים. לאנשי עט צעירים אני מבקש להשיא שלוש עצות: ראשית, אל תכתבו שירה; שנית, כנ"ל. שלישית, כנ"ל. אולי תופתעו לשמוע זאת דווקא מפי, אך אמנם כן: אין שום צורך מיוחד בניב השירי. אנחנו תועלתנים, ומגמה זו אינה ניתנת להיעצר. לאנשים שבכל זאת יכתבו דברי שיר, אין לי מה לומר. רק זאת אקבע, שנפתולים רבים דרושים כיום כדי להיחלץ מהבוץ ששירת המוסכמות הטביעה אותנו בו. משוררי העבר טרחו לשקע אותנו במדמנה. אסור לנו להסתגל למוסכמות; אנו מוכרחים להיות חופשיים.

אציע דבר נוסף. טוב יעשו כל צעיר וצעירה בעלי שאיפות ספרותיות אם יישאו איתם עיפרון ופיסת נייר, ויעלו על הכתב דרך קבע מאורעות מעַניינים מחיי היומיום. בדרך זו יסגלו להם בלי ספק מצבור עצום של מידע. ההרגל הוא מן הדברים שטוב ביותר להכירם. ושוב, תרומתה העיקרית של הקריאה אינה במידע שהיא מספקת, אלא במחשבות שהיא מעוררת. זכרו את זאת מעל לכול. אין דרך-מלך אל הלמידה.

מאנגלית: צור ארליך