שלישייה שלישית של שירים לעולים

מדורי "שורות קצרות" משלושת הגיליונות האחרונים של הירחון ללומדי עברית "IVRIT" מבית ג'רוזלם פוסט . 

אלול:

שְׁאֵלָה שֶׁל טַעַם

לִפְעָמִים יֵשׁ מִלָּה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר

בִּשְׁתֵּי צוּרוֹת שֶׁל נֶגֶן.

בָּאַחַת הַטַּעַם נִמְצָא רַק בַּגְּמָר,

בַּשְּׁנִיָּה – הֲבָרָה לִפְנֵי כֵן.

הָאַחַת שְׁמָהּ מִלְּרַע,

הַשְּׁנִיָּה שְׁמָהּ מִלְעֵיל.

אִם בִּלְבַּלְתֶּם זֶה רַע,

כִּי שִׁנּוּי יִתְחוֹלֵל,

שִׁנּוּי מַשְׁמָעוּת מְבַלְבֵּל.

לְמָשָׁל –

הַטַּיָּס הַצְּבָאִי בִּמְטוֹסוֹ נָחַת

וְהָיָה לוֹ מִזֶּה הַרְבֵּה נַחַת,

אֲבָל מְפַקֵּד הַחֲטִיבָה, הַמָּחָ"ט,

דָּקַר אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּמַּחַט.

בַּשָּׁמַיִם צָפָה אַסְטְרוֹנוֹם, תּוֹכֵן,

כִּי מְלֵאִים הַשָׁמַיִם בְּתֹכֶן,

אַךְ בָּרֹאשׁ רַק חָשַׁב: מָתַי אֲנִי אוֹכֵל?

מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ אֹכֶל?

בָּא הַטַּיָּס וְאוֹתוֹ פִּתָּה

בְּפָלָאפֶל וְצִ'יפְּס בְּתוֹךְ פִּיתָה.

– אָפִיתָ אוֹתָהּ? בְּקִצּוּר, אֲפִיתָהּ?

– לֹא. גַּם אַתָּה לֹא אָפִיתָ?

מִי אוֹתָהּ כֵּן אָפָה? אֵיזוֹ גְּבֶרֶת יָפָה

אֲשֶׁר שְׁמָהּ הַפְּרָטִי הוּא יָפָה

שֶׁעוֹבֶדֶת כָּל בֹּקֶר בַּמַּאֲפִיָּה

וּמַמָּשׁ לֹא עוֹבֶדֶת בַּמַּאפְיָה.

תשרי:

ראש טוב

רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַשָּׁנָה הָעִבְרִית –

אַךְ הָרֹאשׁ הוּא גַּם רֹאשׁ הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.

כִּי רֹאשׁ בְּעִבְרִית הִיא כָּזֹאת מִין מִלָּה

שֶׁעָלָה לָהּ לָרֹאשׁ! הִיא עוֹלָה וְעוֹלָה!

וְכָל הַקּוֹרֵא שֶׁיֵּדַע מִתְּחִלָּה:

הוּא מַכְנִיס רֹאשׁ בָּרִיא לְמִטָּה חוֹלָה.

כִּי יֵשׁ בְּעִבְרִית צֵרוּפִים שֶׁכָּאֵלֶּה,

עִם רֹאשׁ יְהוּדִי כָּל כָּךְ מְסֻבָּךְ:

לִתְפֹּס אֶת הָרֹאשׁ פֵּרוּשׁוֹ לַחְטוֹף הֶלֶם,

וְלִתְפֹּס רֹאשׁ, בְּלִי "אֶת", זֶה הַהֶפֶךְ מִכָּךְ!

רֹאשׁ טוֹב זֶה סַבָּבָּה,

רֹאשׁ כְּרוּב הוּא אֱוִיל,

וְגַם רֹאשׁ בָּטָטָה

אִם נִתְעַקֵּשׁ.

לָלֶכֶת בָּרֹאשׁ פֵּרוּשׁוֹ לְהוֹבִיל,

לָלֶכֶת רֹאשׁ בְּרֹאשׁ – לְהִתְנַגֵּשׁ.

עַל רֹאשׁ הַגַּנָּב בּוֹעֵר הַכּוֹבַע.

עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתֵנוּ – עִיר הַבִּירָה.

עַל רֹאשׁ הַבְּרוֹשׁ – זֶה מַמָּשׁ עַל הַגֹּבַהּ.

וְ"עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה עוֹמֶדֶת פָּרָה"

זוֹ הַתְחָלָה שֶׁל שִׁיר

שֶׁהָיָה פַּעַם רֹאשׁ צָעִיר

וְעַכְשָׁו הוּא אוּלַי רֹאשׁ בַּקִּיר.

וְיֵשׁ עוֹד (אֵיזֶה רֹאשׁ!)

עַד לְמַעְלָה רֹאשׁ

אֲבָל כַּמָּה רָאשִׁים עוֹד נוּכַל פֹּה לִדְרוֹשׁ?

בָּא הַזְּמַן שֶׁנִּפְרוֹשׁ,

וְאִם יֵשׁ כְּאֵב רֹאשׁ

אַל תַּגִּידוּ שֶׁלֹּא הֻזְהַרְתֶּם מֵרֹאשׁ.

חשוון:

מר חשוון

חֶשְׁוָן חוֹשֵׁב שֶׁהוּא חָשׁוּב.

חוֹשֵׁב, חוֹשֵׁב, וְכָךְ יֹאמַר,

וְשׁוּב יֹאמַר, וְשׁוּב וָשׁוּב:

אֵינִי חֶשְׁוָן! הַגִּידוּ מַר!

לֹא סְתָם חֶשְׁוָן – רַק מַרְחֶשְׁוָן!

זֶה מְכֻבָּד לִי וּמַרְשִׁים.

וּכְמוֹ הַחֹדֶשׁ הַחַשְׁבָן

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא מַרְשִׁים

לוֹמַר "חֶשְׁוָן" לְלֹא הַ"מַר".

וְהֵם עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר,

כִּי "מַר" שָׁוֶה, לְמַעֲשֶׂה,

לַתֹּאַר "מִיסְטֶר" אוֹ "מִיסְיֶה".

מָה, לֹא מַגִּיעַ לוֹ כָּבוֹד?

הוּא סְתָו, לֹא סְתָם! הוּא סְתָו מְאוֹד!

אִם לֹא נֹאמַר לוֹ מַר אוֹ מִיסְטֶר

הוּא יֵעָלֵב שֶׁאַלְלָה יִסְתֶּר!

עַל כֵּן עוֹמְדִים הַקַּפְּדָנִים

סְבִיב מַרְחֶשְׁוָן הַזֶּה עִם שׁוֹט

וּלְמַכּוֹת קָשׁוֹת דָּנִים

אֶת מִי שֶׁמְּקַפֵּד רֹאשׁוֹ.

וּמִכֻּלָּם רַק הַהוֹלַנְדִים

לֹא נִבְהָלִים וְהֵם בְּשָׁאנְטִי

כִּי הֵם יוֹדְעִים: גַּם סְתָם חֶשְׁוָן

זֶה מְכֻבָּד – כִּי יֵשׁ בּוֹ וַן!