יום שני, 22 בדצמבר 2014

כל המעלים - מעלים לו בקודש: על דוח עוני ודוח בלוני

בתזמון לגמרי מקרי, מתפרסם דוח-עוני שלישי בתוך שבועיים. הנה מה שכתבתי בחורף שעבר על עוד דוח מסוג זה.



על אדוה ועל העוקץ

שׁוּב פֻּמְפַּמְנוּ בְּדוּ"חַ מֶרְכַּז אַדְוָה
אֲשֶׁר בָּא כִּבְכָל פַּעַם לִזְעֹק אֶת
זַעֲקַת הַדַּלִּים, יַעֲנִי. כַּמָּה דְּבָשׁ
דֶּמָגוֹגִים-בְּשֶׁקֶל רוֹדִים מֵהָעֹקֶץ!

אָח, הָעֹקֶץ, הָעֹנֶג: נִחְשׁוּל! פְּעָרִים!
גִּזְעָנוּת! צִיּוֹנוּת! וְכָל שְׁאָר הַקִּדּוּחַ
בַּשֵּׂכֶל, כְּאִילוּ אֵינֶנּוּ עֵרִים
לְעֻבְדַּת הַיְּסוֹד שֶׁל הַדּוּ"חַ (כָּל דּוּ"חַ,

מִדּוּ"חַ אַדְוָה וְעַד דּוּ"חַ הַמַּס,
מִדּוּ"חוֹת בָּעִתּוֹן עַד דִּחְדּוּ"ח אֲקָדֶמִי,
מִבִּטּוּחַ לְאֻמִּי עַד דּוּ"חוֹת הַלָּמָ"ס):
כָּל דִּוּוּחַ עַל דְּמֵי הוּא גַּם קְצָת דּוּ"חַ דֶּמִי.

זֹאת אוֹמֶרֶת (סְלִיחָה מֵהַשּׁוֹר בְּדִישׁוֹ):
חוּץ מִמָּה שֶׁכָּלוּל בִּתְלוּשֵׁי הַמַּשְׂכֹּרֶת,
נְתוּנֵי הַכְנָסָה הֵם מִפִּי הַנִּשּׁוֹם
הַמַּצְהִיר עַל הַכֹּל, אוֹ עַל כְּלוּם, אוֹ עַל קֹרֶט.

סוֹד מוּסָד וְגָלוּי הוּא, עֵירֹם מִכָּל כְּסוּת:
הַעֲלֵם הַכְנָסוֹת – וְהִרְוַחְתָּ.
גַּם חָסַכְתָּ מִסִּים, גַּם קִבַּלְתָּ סִבְּסוּד
וְקִצְבָּה כְּאֶבְיוֹן. לֵךְ עַל יָאכְטָה.

כָּךְ שֶׁמִּי פֹּה עָנִי וּמִי יַעֲנִי,
וּמִי יְעַשֵּׂר, וּמִי לֹא, מִן הָעֹשֶׁר,
מִי יִקַּח הֲטָבוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנִי,
מִי יֻצַּג כְּקָרְבָּן – זוֹ נִגְזֶרֶת שֶׁל יֹשֶׁר.

לֹא שֶׁכֻּלָּם נוֹהֲגִים בְּעוֹרְמָה.
לֹא שֶׁאֵין קְהִלָּה נוֹרְמָטִיבִית.
אַךְ רַבִּים מְקוֹמוֹת, בַּל נֶחְטָא בְּדֻגְמָה,
שֶׁהַנּוֹרְמָה בָּהֶם עוֹרְמָטִיבִית.

וְעַל כֵּן הַדּוּ"חוֹת פֹּה הֵם חוֹר עַל גַּב חוֹר.
הֵם לוֹקִים, אֵיךְ לוֹמַר, בְּבַהֶרֶת,
כִּי חָסֵר בָּהֶם פֶּרֶק הַהוֹן הַשָּׁחוֹר
שֶחָסֵר גַּם בְּכָל הַבַּרְבֶּרֶת.

אוּלַי אֵין תַּחְלִיף לְמִבְחַן הַכְנָסוֹת.
בִּלְעָדָיו לֹא נֵדַע מִי נְטוּל פַּת וְקוֹטֶג'.
אֲבָל אַל תַּעֲלִימוּ אֶת מָה שֶׁלֹּא סוֹד:
שֶׁכָּאן כָּל הַמַּעֲלִים – מַעֲלִים לוֹ בַּקֹּדֶשׁ.

כִּי זֶהוּ הָעֹקֶץ (אָכֵן עוֹקְצָנִי):
מְרַמִּים – וְזוֹכִים לְלִטּוּף וּלְטִפּוּחַ
וּבֵינְתַיִם תּוֹלְשִׁים גַּם קוּפּוֹן יַחְצָנִי:
הַמִּגְזָר יְכַכֵּב בַּקִּפּוּחַ.

אַל נִשְׁכַּח זֹאת בְּעֵת שֶׁנֵּשֵׁב עַל סַפָּה
וְנִקְרָא כַּתָּבַת פְּעָרִים מְאֻיֶּרֶת:
בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת הִיא גַּם מְמַפָּה
הֵיכָן לֹא נָהוּג לַעֲבֹד עִם נַיֶּרֶת.

הופיע ב"מקור ראשון", ל' בשבט תשע"ד, 31.1.2014

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה