הוא נשא בחלל את הזמן: שמונה שנים לנפילת אילן רמון

במלאת שמונה שנים לאסון התרסקות המעבורת קולומביה, מוגש להלן הטור שפרסמתי בסוף אותו שבוע ב'מקור ראשון'. התאריך שבראש השיר, יום האסון, הוא הכותרת. הטור הופיע בעיתון ב-7.2.2003, ה' באדר א' תשס"ג.

השמאלולוג: עם אמנון לורד על אורי אבנרי ובעצם על השמאל

אמנון לורד בחר להקדיש ספר שלם לאדם אחד: אורי אבנרי * דרך סיפורו של אבנרי הוא מתחקה אחר הלוחמה הפוליטית המתנהלת נגד ישראל, ומראה מה קורה כשאנשי שמאל מסרבים לפקוח עיניים * מצד שני, היחס אל לורד בחוגי העיתונות מלמד מה קורה כשאנשי שמאל מתעקשים לפקוח עיניים

ויהי מפץ: עם נתן אביעזר על אמונה ומדע

הפיזיקאי פרופ' נתן אביעזר, מחבר הספר הפופולרי 'בראשית ברא' ועכשיו גם 'אמונה בעידן המדע', אינו מתלהב משיטת דילוגי האותיות בתורה, וגם לא מסיפורים של אנשים שראו אור פלאי אחרי מוות קליני. הוא מעדיף להתעסק ביחסים שבין המדע האמפירי וסיפורי התורה, ולהוכיח שהצדדים מתיישבים בקלות

עז שחורה: על אביגדור ליברמן והפיינשמקרים, 12 שנה אחורה

"מופע האימים של איווט", צעקו כותרות הצהובונים לפני 12 שנה ושבוע, ב-4 בינואר 1999, לאחר שבנאום ההכרזה על הקמת מפלגת ישראל ביתנו תקף אביגדור ליברמן בחריפות רבה את האימפריאליזם השיפוטי של אהרן ברק. באותו יום כתבתי על כך טור; זה היה השבוע השמיני לקיומו של הטור שלי במקור ראשון.
והנה, על דבריו נגד ארגוני השמאל הרדיקלי השבוע, הפעם כשר החוץ של ישראל, ועל התגובות להם, אפשר היה לכתוב אותו טור ממש. רק להחליף את הנושא. הנה הטור ההוא, השמיני:

עז שחורה
צור ארליך

הוּא נִסְחַף, הוּא גָּרַף, הוּא עִוֵּת,
הוּא סָפַר גַּם צַדִּיק עִם רָשָׁע.
בַּנְּאוּם שֶׁהִשְׁמִיעַ אִיוֵט
הוּא אִבֵּד גַּם גְּבוּלוֹת, גַּם בּוּשָׁה.

הוּא הִגְזִים, לִיבֶּרְמַן. הוּא הִגְזִים.
אַךְ צָרִיךְ לְהוֹדוֹת בְּלִי מוֹרָא:
כְּשֶׁכֻּלָּם כְּמוֹ עִזִּים
וְאֵינָם מֵעֵזִים
לְדַבֵּר – טוֹב שֶׁיֵּשׁ עֵז שְׁחֹרָה.

כְּשֶׁהָעֵדֶר (אוּלַי לֹא בִּכְדִי)
דּוֹמֵם וְלָבָן כְּגוּשׁ שַׁיִשׁ,
טוֹב שֶׁיֵּשׁ עֵז אוֹ גְּדִי
שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי
וְצוֹעֵק: "יֵשׁ קַרְנַיִם לַתַּיִשׁ!".

כְּשֶׁכֻּלָּם מִתְפַּטְּמִים בַּמִּרְעֶה
טוֹב שֶׁקָּם הַשָּׁחֹר, הַחַד-גַּדְיָא,
וּמַזָּל שֶׁהוּא קָם וּפוֹעֶה:
"זְהִירוּת! אַהֲרֹן-בָּרָק-קְרַטְיָה!"

אַךְ הָעֵדֶר רוֹגֵז וְהוֹמֶה:
"דַּי, תִּשְׁתֹּק כְּבָר, חַד-גַּדְיָא! עַד כָּאן!
כִּי כְּבָר יֵשׁ לָנוּ תַּיִש, מֶה-מֶה,
וְלֹא רַק לְךָ יֵשׁ זָקָן!

"אַל תִּהְיֶה לָנוּ פֹּה עֵז שְׁחֹרָה.
אַל תּוֹסִיף לְךָ פֶּשַׁע עַל חֵטְא.
תְּחַכֶּה כָּל עִזָּה בְּתוֹרָהּ
לַפְּרַקְלִיט, לַשּׁוֹפֵט, לַשּׁוֹחֵט".

ט"ז בטבת תשנ"ט, 4.1.1999. הופיע ב'מקור ראשון' בכ' בטבת תשנ"ט, 8.1.1999.

מבריח היהודים מהרי האטלס: על 'בין האנשים הכחולים'

משה בר-חן, בין האנשים הכחולים, הוצאה עצמית, 2010, 287 עמ'



 

תרומה או רימה

בני משפחתו של הכדורגלן אבי כהן העדיפו את "שלמותו של אבי", ולמעשה את טובתן של התולעים, על פני הצלת חייהם של חולים המשוועים למרפא ועל פני רצונו המפורש של המנוח - ונתנו דוגמה איומה לרבבות האוהדים שנשאו אליה עיניים.
הטור השירי שכתבתי על כך, ושהופיע ב'מקור ראשון' בכ"ד בטבת תשע"א, 31.12.2010, הועלה לאתר 'חדשות מחלקה ראשונה'. לקריאתו לחצו כאן.
והנה שיר באותו נושא מלפני שלוש שנים וחצי.

רגן על רגן

רגע לפני התרסקות החלום האמריקני במנהטן פרסמה סופרת רבי המכר נעמי רגן בספר חדש את סיפור התנפצות החלום האמריקני שלה. ראיון אישי מקיף, קצת אחרי 11 בספטמבר 2001, על הכול פחות או יותר
 

אינני עומד במרכז חיי: עם יצחק מאיר בעקבות אישה אחת

הילד ארווין-יצחק מאייר ברח מבלגיה לשווייץ, מאימת הנאצים. המבוגר יצחק מאיר היה שגריר ישראל בשתי המדינות הללו. ועכשיו הסופר יצחק מאיר מספר את סיפור הבריחה ההיא, עם הרבה מחשבות על חוויית הרדיפה, המאסר וההסתננות - אבל הכול מפיה של אמו, זו שחצתה שלגים עם שני ילדים ובטן גדולה. לא הייתי מחליף את החיים האלה, הוא אומר אחרי הכול