היהודי שבתוכנו: עם ניתאי שנאן על התסביך היהודי של ספרד

ספרד, פעם מעצמת על ולפתע האחות הקטנה והמפגרת במשפחת מדינות אירופה, ניגשה עם כניסתה המאוחרת אל המודרנה לערוך חשבון נפש ולהתבונן בראי. אבל בראי אתה רואה את עצמך בהיפוך. וספרד השוממה מיהודים ראתה בראי את היהודי

הפסח העשרים ושבעה

שׁוּם לַחַץ לֹא עוֹזֵר. לֹא לַחַץ וְלֹא פְּרֶשֶׁר.

לֹא הִתְכַּלּוּת גּוּפוֹ, לֹא הִתְעַלּוּת רוּחוֹ.

זֶה כְּבָר הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לִשְׁרִירוּת וָרֶשַׁע.

הַרְבֵּה יוֹתֵר נָמוּךְ. נָמוּךְ מִירִיחוֹ.

לֹא כַּעַס. לֹא נָקָם. לֹא טְרָאוּמָה מִמַּפֹּלֶת.

וְלֹא שֶׁהַמִּמְשָׁל קַפְּדָן וּמְרֻבָּע.

אָזְלוּ הַהֶסְבֵּרִים לַהִתְעַמְּרוּת בְּפּוֹלַרְד.

נוֹתַר אֶחָד:

הָאִישׁ בֶּן עֲרֻבָּה.

הָאִישׁ, פָּנָיו כִּקְלָף, מֻחְזָק כִּקְלַף מִקּוּחַ.

עַל קִיר הַסְּטֵייט דִּיפַּרְטְמֶנְט הוּא עָנוּד כִּפְרָס נוֹצֵץ.

אָמֶרִיקָה מִקִּיר לְקִיר גָּמְרָה אֶת הַוִּכּוּחַ;

כֻּלָּהּ צוֹעֶקֶת: שַׁחְרְרוּ. רַק הַמִּמְשָׁל חוֹצֵץ.

עִם קְלָף צָמוּד אֶל קִיר הַלֵּב, זָחוּחַ וּפָקוּחַ,

הוּא בָּז: הֵם צוֹעֲקִים? אָז תְּנוּ לָהֶם מוֹצֵץ.

צור ארליך

פורסם בעיתון מקור ראשון בכ' בניסן תשע"ב, 12.4.12

"ההבטחה" בסינמטק תל-אביב. לא לשכוח את שקיות ההקאה

שנה לאחר הקרנת הסדרה האנטישמית "ההבטחה" בערוץ 4 הבריטי, היא מוקרנת בשבועות אלה בסינמטק תל-אביב, בהמשכים. אפילו 'הארץ' מסתייג מהתמונה המעוותת המוצגת שם. התייחסות לסדרה פתחה את הכתבה על האנטישמיות בבריטניה שפרסמתי במקור ראשון לפני שנה. כאן תוכלו לקרוא אותה במלואה. הנה שוב הפסקאות הנוגעות בדבר.

משחק מלחמה, איראן-ישראל: הכתבה המלאה

רגע ההכרעה מתקרב, ומתקפה ישראלית באיראן נראית ממשית מאי פעם. אבל מה הלאה? האם ייפלו טילים בתל-אביב, או רק קסאמים בפריפריה? האם אובמה יסכים לענות לשיחת טלפון מישראל? וכמה זמן תוכל דעת הקהל בארץ לעמוד מול תמונות של טייסים שבויים? פרויקט מיוחד של מקור ראשון, בהשתתפות מיטב המומחים והפרשנים, מנסה לענות על השאלות שיכריעו את גורלה של ישראל 

לקוראיי מן העתיד: הכתבה שלפניכם נכתבה ונתפרסמה כתרחיש עתידי דמיוני, חצי שנה לפני התאריכים הנקובים בה.

הכתבה התפרסמה במוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון' בכ' בניסן תשע"ב, 12.4.2012, עמודים 13-4, בכותרת "היום שאחרי והיום שאחריו". לקובץ פד"ף של הכתבה המעוצבת כפי שנדפסה הקליקו כאן.

משחק המלחמה, המדמה את התגלגלות האירועים לאחר תקיפה ישראלית באיראן, התקיים בבית מקור ראשון בג' בניסן תשע"ב, 26.3.2012. תרחיש הפתיחה נקבע בידי מערכת העיתון. הכתבה שלהלן היא עיבוד עלילתי של הדברים שנאמרו במשחק המלחמה. 

המשתתפים והתפקידים שגילמו:

פרופ' אפרים ענבר, ראש מכון בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן – ראש ממשלת ישראל

אלוף (מיל') איתן בן-אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר – חבר בכיר בפורום השמינייה

ישראל מימון, מזכיר הממשלה בעבר – חבר בפורום השמינייה ואחראי על העורף

שלושתם ייצגו את הדרג המדיני בישראל. יתר המשתתפים:

ד"ר אלדד פרדו, איראנולוג, האוניברסיטה העברית – המשטר באיראן

ד"ר מרדכי קידר, מזרחן, אוניברסיטת בר-אילן – הפלשתינים, חזבאללה ומדינות ערב

עפר שלח, עיתונאי, מעריב וערוץ 10 – נשיא ארצות הברית

עמית סגל, עיתונאי, ערוץ 2 ומקור ראשון – התקשורת בארץ ובעולם

אמנון לורד, עיתונאי, מקור ראשון – מַנחה המשחק

עיבד וכתב: צור ארליך 

הקצים כלו ב-15 באוקטובר 2012, כ"ט בתשרי תשע"ג. הקצים כלו, משמע כל הקצים כולם. ביום שני זה, יום שטוף זיו של אחרי החגים, ישראל הגיעה לנקודה שבה אם לא תפעל, פצצת האטום האיראנית היא עובדה מוגמרת, וישראל בדרך לא להיות עובדה, וכן להיות מוגמרת. קו הקץ, צומת ההכרעה, נקודת האל-חזור, סוף העולם – כל הקלישאות נכונות.

שלושה מקורות אמינים של המוסד באיראן, שאינם מכירים זה את זה, הודיעו ביומיים האחרונים באופן חד-משמעי: הרפובליקה האסלאמית מתחילה בהעברת ציוד צבאי אסטרטגי - מכשור להעשרת אורניום, מתקנים לייצור נשק גרעיני ואמצעי שיגור - לאתרים ממוגנים באזור קוֹם. עמוק באדמה, מחוץ להישג ידה האווירית הארוכה של ישראל. ב-15 באוקטובר הגיע אימות רביעי, מהמקור הבכיר ביותר שהיה לישראל במדינת עימות מרכזית מאז אשרף מרואן. קוֹק פרסי, כינו אותו בחיבה הקברניטים הבודדים של מערכת הביטחון שידעו על קיומו.

משחק מלחמה: ישראל תוקפת את מתקני הגרעין האיראניים

משחק המלחמה התקיים במערכת מקור ראשון, ודימה בעזרת מומחים ועיתונאים בכירים את האירועים אחרי מתקפה ישראלית באיראן בסתיו הקרוב.
בתכנון ובהפקה של המשחק, ובהכנת הקדימון שלפניכם, טרחו רבים וטובים. תפקידי היה לערוך את החומר ולעבדו לכדי כתבה עלילתית. הכתבה תופיע מחרתיים, בגיליון ערב שביעי של פסח של מקור ראשון. בלי לקרוא אותה לא תדעו מה קרה בסוף!

תוספת, 15.4: לכתבה המלאה לחצו כאן.

הצניעות כפורנוגרפיה: על 'נערות למופת' מאת שהרה בלאו

שהרה בלאו מגייסת כלים קלילים, כלים כבדים וגם כלים בלתי קונוונציונליים כדי להוכיח שהתעסקות יתר בצניעות הבת היא תועבה. גם השוֹאה בעסק

נערות למופת, מאת שהרה בלאו, זמורה ביתן, 2012, 253 עמ'

סקירה מאת צור ארליך. הופיעה בגיליון פסח של מוסף 'שבת' של 'מקור ראשון', י"ד בניסן תשע"ב, 6.4.2012, עמ' 31, בכותרת "צניעות עד מוות".

על חוט שָני אחד, אדום מדם, מסומֶק ומזוועה, שוזרת עלילת 'נערות למופת' את גילויי תסביך הסגידה-סלידה של היהדות הדתית כלפי המיניות הנשית – ומוקיעה אותו, במשתמע, כפורנוגרפיה.

כבר לא כחגבים: הטורים של חומת מגן

לרגל מלאת עשור לטבח ליל הסדר ולמבצע חומת מגן, הנה רצף טורים שלי מהתקופה.