בתמוז תשע"ח, יוני (ותחילת יולי) 2018, קראנו במסגרת מדור הפייסבוק שלי 'כפית אלתרמן ביום' את השיר 'מזכרת לדרכים', מתוך פרק א' בספר 'כוכבים בחוץ'. לפניכם הכפיות היומיות, ולצדן מבחר מן התגובות הפרשניות של הקוראים.
*
שַׁלְּחוּ אֶת שִׁירֵיכֶם כְּאַיָּלָה וָעֹפֶר,
אנו נקראים לשלֵח את השירים, כלומר, לשגר, לשחרר, להוציא לדרך. לתת להם לרוץ חופשי, כאיילה ועופר.
כך נפתח השיר שנקרא פה מהיום. "מזכרת לדרכים" הוא השמיני בספר כוכבים בחוץ. הוא חוזר בהרחבה לנושא העיקרי של שיר הפתיחה, "עוד חוזר הניגון", שצץ בשירים נוספים עד כה: הדרך. אך הוא השיר הראשון שכולו מוקדש לנושא הזה.
