יום ראשון, 17 ביוני 2018

שבעה קנים ובאמצע שיממון: קריאה קשובה ב"יום פתאומי" לנתן אלתרמן





לאורך המחצית הראשונה של יוני - המחצית השנייה של סיוון - קראנו במסגרת מבצע "כפית אלתרמן ביום" את השיר "יום פתאומי" מאת נתן אלתרמן. לפניכם רצף הקריאות שלי ומבחר תגובות פרשניות של המשתתפים.

*

יום שישי, 1 ביוני 2018

כבימי בראשית בחיק אבא: קריאה איטית ב"כיפה אדומה" לנתן אלתרמן

במסגרת מבצע הפייסבוק כפית אלתרמן ביום קראנו בימים י'-ט"ו בסיוון תשע"ח, 24 עד 29 במאי 2018, את השיר 'כיפה אדומה' מתוך 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן. לפניכם רצף הכפיות - קטע מהשיר וביאורו -  ומבחר תגובות פרשניות.


יום שישי, 25 במאי 2018

23 לילות בפונדק השירים: קריאה יומית ב"ערב בפונדק השירים הנושן וזמר לחיי הפונדקית" לנתן אלתרמן

במסגרת מבצע הפייסבוק 'כפית אלתרמן ביום' קראנו לאורך שלושה שבועות ויותר, מ-1 במאי עד 23 בו שנה זו, ט"ז באייר עד ט' בסיון תשע"ח, את השיר עֶרֶב בְּפֻנְדָּק הַשִּׁירִים הַנּוֹשָׁן וְזֶמֶר לְחַיֵּי הַפֻּנְדָּקִית, שהוא השיר הרביעי בספרו של נתן אלתרמן 'כוכבים בחוץ'. הנה לכם רצף הכפיות, ותגובות פרשניות נבחרות של החברים.

יום ראשון, 6 במאי 2018

על חופרים, שבעים ול"ג בעומר: שירי חודש אדר-ניסן-אייר במגזין IVRIT


אדר תשע"ח
אויב הציבור

מִיהוּ הַטִּפּוּס הֲכִי מוּשְׁמָץ וּמְגֻנֶּה?
זֶה כַּמּוּבָן מִשְׁתַּנֶּה.

בִּימֵי הַבֵּינַיִם
וּפֹה וְשָׁם גַּם הַיּוֹם
הָיוּ עוֹקְרִים עֵינַיִם
וּמְעַנִּים עִנּוּי אָיוֹם
אֶת הַכּוֹפֵר.

בְּתַרְבּוּיוֹת מְנֻמָּסוֹת
רוֹצִים לִקְנֹס וּלְמַסּוֹת
אֶת הַנֶּהָג (כְּלוֹמַר שׁוֹפֵר)
אֲשֶׁר צוֹפֵר.

וִילָדִים בְּנַדְנֵדָה
וּמִגְלָשָׁה וְאַרְגַּז חוֹל
הֲכִי שׂוֹנְאִים – שֶׁלֹּא נֵדַע! –
מִי שֶׁמַּרְשִׁים לוֹ וְיָכוֹל,
כִּי הוּא לֹא פֵייר.

יֵשׁ אֶזְרָחִים מְהֻגָּנִים
שֶׁכְּבָר מִזְּמַן לֹא בַּגַּנִּים
וְהֵם שׂוֹנְאִים וּמְגַנִּים
אֶת מִי שֶׁאֶת הַחֹק
מֵפֵר.

אֲבָל אִם תִּשְׁאֲלוּ הַיּוֹם אֶת פִּי הַנֹּעַר
בָּרוּר לְגַמְרֵי מִי יִקְטֹף פֹּה אֶת הַתֹּאַר.
לֹא הַכּוֹפֵר, לֹא הַצּוֹפֵר,
לֹא הַלֹּא-פֵייר, לֹא הַמֵּפֵר,
אֶלָּא הַחוֹפֵר!

הַהוּא שֶׁמִּתְעַמֵּק
(אוּף, אֵיךְ הוּא מִתְעַלֵּק!)
וּמִתְעַנְיֵן וּמְדַבֵּר וְלֹא מַשְׁאִיר לָנוּ אַף עֵר – 
אָיוֹם! נוֹרָא! הוּא עֲמָלֵק:
אֵיךְ הוּא חוֹפֵר!


 ניסן תשע"ח

שבעים

לִפְעָמִים בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁאֵינֶנּוּ מַקְשִׁיבִים,
פִּתְאוֹם לְרֶגַע קָט עוֹצְרִים הַמַּחְשֵׁבִים
אֲשֶׁר בַּמִּשְׂרָדִים וּבְבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים,
עוֹצְרִים כִּי הֵם חוֹשְׁבִים עַל הַמִּסְפָּר שִׁבְעִים.

וְאָז – בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה כְּבָר אַחֲרֵי חֲצוֹת –
קוֹפְצוֹת לָהֶם הַגִּ'יגוֹת וְנִדְלָק נִיצוֹץ
וְלִשְׁנִיָּה נִבְלָם הַזֶּרֶם שֶׁל הַדָּאטָה
וְצִ'יפּ שׁוֹאֵל עוֹד צִ'יפּ: תַּגִּיד לִי, הֲיָדַעְתָּ

שֶׁהַמִּסְפָּר שִׁבְעִים בָּאֲגָדָה וּבַמָּסֹרֶת
מַשְׁאִיר לַאֲחֵרִים רַק פֵּרוּרֵי נְסֹרֶת
מֵרוֹב שֶׁהוּא חָשׁוּב? הִנֵּה מִבְחָר רִאשׁוֹן:
יֵשׁ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּדִיּוּק שִׁבְעִים לָשׁוֹן;

וְיֵשׁ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, כְּלוֹמַר שִׁבְעִים עַמִּים,
וּבַסַּנְהֶדְרִין יָשְׁבוּ שִׁבְעִים הַחֲכָמִים;
יָשְׁבוּ בִּירוּשָׁלַיִם לָדוּן וְגַם לִלְמֹד,
בָּעִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּדִיּוּק שִׁבְעִים שֵׁמוֹת.

לִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלָּהּ שִׁבְעִים פָּנִים,
שֶׁתֻּרְגְּמָה לָרִאשׁוֹנָה לִשְׂפַת הַיְּוָנִים
בִּידֵי שִׁבְעִים מְלֻמָּדִים שֶׁשֵּׂכֶל לָהֶם רַב,
בִּימֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר בִּשְׁנַת 70 נֶחְרַב.

וּבְגימַטְרִיָּה שִׁבְעִים הוּא "סוֹד" וְ"יַיִן",
וְאִם רוֹצִים כּוֹתְבִים בִּמְקוֹם שִׁבְעִים רַק ע'.
כָּל זֹאת הַמַּחְשֵבִים חוֹשְׁבִים, וְאָז שָׁבִים
לַחִשּׁוּבִים לִקְרַאת יוֹם-עַצְמָאוּת שִׁבְעִים.
 




אייר תשע"ח

חג מסתורי

לַ"ג בָּעֹמֶר, חַג אוֹ לֹא –
אֵיךְ אֶפְשָׁר זֹאת לְגַלּוֹת
אִם קָשֶׁה עוֹד לְהַסְכִּים פֹּה
מָה בְּעֶצֶם חוֹגְגִים בּוֹ?

יֵשׁ אוֹמְרִים: אֶת הַגְּבוּרָה,
אֶת זִכְרוֹן הַמֶּרֶד.
יֵשׁ אוֹמְרִים: אֶת הַתּוֹרָה
שֶׁעוֹדָהּ נִשְׁמֶרֶת.
סוֹף אֶבְלָהּ שֶׁל הַסְּפִירָה,
קְבוּצָה שְׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת.

אַךְ כֻּלָּם סְבִיב מְדוּרָה
עִם בָּצָל אוֹ מַרְשְׁמֶלוֹ;
כָּל אֶחָד בְּרֹאשׁ מוּרָם
עִם הָרְשִׁימָה שֶׁלּוֹ.


מִי כּוֹכַב הַחַג? מַחְלֹקֶת
תֵּיאוֹ-סוֹצְיוֹ-פְּסִיכוֹלוֹגִית.
יֵשׁ דְּרָכִים שׁוֹנוֹת לִסְבֹּר
מִי בַּלַּ"ג הַזֶּה גִּבּוֹר.

בַּחֶבְרָה יֶשְׁנָהּ שִׁכְבָה
שֶׁאוֹמֶרֶת: בַּר כּוֹכְבָא;
יֵשׁ אוֹמְרִים, גַּם הֵם אַחַי,
שֶׁהַבַּר הוּא בַּר יוֹחַאי;
וּקְבוּצָה שְׁלִישִׁית הִכְכִּיבָה
דַּוְקָא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא.

כָּל מִגְזָר יִשְׂמַח-יָגֵל
בְּדַרְכּוֹ. זֶה מִין הֶרְגֵּל
מְפֻצָּל וּמְפֻלָּג – 
אַךְ הַכֹּל אוֹתוֹ הַלַּ"ג.