יום שישי, 2 בדצמבר 2016

שמונה שורות בשמונה ימים: קריאה צמודה ב"הם לבדם" לנתן אלתרמן


מבצע #כפית_אלתרמן_ליום שלי בפייסבוק הוקדש בימים האחרונים, לרגל סוף שנתו הראשונה, לקריאת שורה-שורה בשיר הסיום של "כוכבים בחוץ" - השיר "הם לבדם". להלן הסטטוסים היומיים ברצף. בפייסבוק אפשר למצוא אותם עם התגובות והדיונים.

***

יום שני, 14 בנובמבר 2016

אליזבת ג'נינגס / תשובות

מתוך גיליון 7 של כתב העת 'דחק'.


אליזבת ג'נינגס
תשובות
(עברית: צור ארליך)


הֵשַׁבְתִּי לִי תְּשׁוּבוֹת קְטַנּוֹת, קְרוֹבוֹת.
קֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת צָלְפוּ בִּי, אַךְ הִצַּבְתִּי
תְּשׁוּבוֹת קְטַנּוֹת כְּמַחֲסֶה רַב-אוֹן.

הִשְׁאַרְתִּי הַפְשָׁטוֹת-עָנָק בַּצֵּל;
דְּבָרִים קְטַנִּים לִטַּפְתִּי וְאָהַבְתִּי.
הַכּוֹכָבִים הָיוּ לִי פְּנֵי הַלֵּיל.

אֲבָל תְּשׁוּבוֹת גְּדוֹלוֹת הִתְלַהֲמוּ לָנוּעַ אֶל חַיַּי. וְחֻצְפָּתָן
צָוְחָה לִי: הַאֲמִינִי בִּי, כִּי בָאתִי.

גַּם בַּעֲמוֹד כָּל הַקְּטַנּוֹת כֻּלָּן
לְהַצָּלַת רוּחִי – אֶשְׁמַע בִּרְבוֹת
תְּשׁוּקַת תְּשׁוּבוֹת גְּדוֹלוֹת לְהַפִּילָן.

וּמַסְקָנוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁמִּתְקָרְבוֹת.

Answers
I kept my answers small and kept them near;
Big questions bruised my mind but still I let
Small answers be a bulwark to my fear.

The huge abstractions I kept from the light;
Small things I handled and caressed and loved.
I let the stars assume the whole of night.

But the big answers clamoured to be moved Into my life. Their great audacity
Shouted to be acknowledged and believed.

Even when all small answers build up to
Protection of my spirit, still I hear
Big answers striving for their overthrow.
And all the great conclusions coming near.

יום ראשון, 13 בנובמבר 2016

אלול, תשרי, חשוון: עוד שלושה שירי חודש על העברית


שירי שלושת החודשים החולפים בטור שלי "שורות קצרות" בירחון ללומדי עברית IVRIT מבית ג'רוסלם פוסט:

חשוון:
סימנים לסימנים


לכל סימן של ניקוד, ליתר דיוק לרוב הסימנים, מצאנו מילה מיוחדת המתאימה לו: מילה שכולה מנוקדת בסימן הזה, והוא מופיע בה פעמיים לפחות – ושגם מזכירה את השם או את הצורה שלו.

סֶגּוֹל – זֶהוּ סֶלֶק:
עָגוֹל וְסָגוֹל
וּמְנֻקָּד בְּסֶגּוֹל וְסֶגּוֹל.

פַּתָּח – זֶהוּ שַׁעַר:
הַשַּׁעַר נִפְתָּח.
הַשַּׁעַר יָשָׁר. הַשּׁוֹמֵר בּוֹ נִמְתָּח.

קָמָץ וְקָמָץ – עָלָה וְתָלָה.
כִּי קָמָץ הוּא מַסְמֵר
מִתַּחַת מִלָּה.

חוֹלָם – הוּא חוֹלוֹת.
חוֹלוֹת הֵם חוֹלָם
הַחוֹלֵם חֲלוֹמוֹת מְלוּחִים עַל חוֹל חַם.

שׁוּרוּק שׁוֹרֵק: שׁוּרוּ
הַבִּיטוּ וּרְאוּ
מֵאֶמְצַע הַוָּ"ו כְּמוֹ מִכִּיס קֶנְגּוּרוּ.

מִי שֶׁיֵּרֵד
וְעוֹד פַּעַם יֵרֵד
יִהְיֶה פַּעֲמַיִם לְמַטָּה: צֵירֶה.

אִיצִיק וְחִילִיק
יוֹדְעִים אֶת הַטְרִיק:
לְמַטָּה, בַּסְּלִיק, בַּחֲשַׁאי – זֶה חִירִיק.

מִלִּים שֶׁכֻּלָּן רַק בִּשְׁוָא:
בְּרְרְר (כְּשֶׁקַּר),
פְּחְחְח (כְּשֶׁעָלוּב) וּפְּשְׁשְׁשׁ (כְּשֶׁיָּקָר).
 


תשרי:
נוֹת-נוֹת ונִים-נִים

בְּכָל שָׁנָה
אַרְבַּע עוֹנוֹת.
וּבַמֹּחַ יֶשְׁנָן
אַרְבַּע אוּנוֹת.
וְכִמְעַט בְּכָל חֶדֶר
אַרְבַּע פִּנּוֹת.
וּבְלֵיל הַסֵּדֶר
אַרְבַּע עוֹנוֹת
עַל אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת.
וְאַרְבַּע רַגְלַיִם
לְשֻׁלְחָנוֹת.
וּבִירוּשָׁלַיִם
אֶפְשָׁר לִמְנוֹת
אַרְבָּעָה רְבָעִים
בֵּין חוֹמוֹת יְשָׁנוֹת.
וְעַכְשָׁו גְּשׁוּ לִמְנוֹת
אַרְבַּע נוֹת (נוֹת נוֹת נוֹת)
וְתִרְאוּ שֶׁקִּבַּלְתֶּם
נוֹתְנוֹת נוֹתְנוֹת.

וּבְסֻכּוֹת יֶשְׁנָם
אַרְבָּעָה מִינִים,
וּבַפֶּסַח חִנָּם
אַרְבָּעָה בָּנִים,
וּבְחִירוֹת יֵשׁ כָּל
אַרְבַּע שָׁנִים,
וְצָרִיךְ אָז לִשְׁקוֹל
הַרְבֵּה עִנְיָנִים.
וְעַכְשָׁו בַּנִּמְנִים
אַרְבָּעָה נִים נִים נִים...
תִּסְפְּרוּ וְתִרְאוּ:
הֵם נִמְנִים נִמְנִים.





אלול:
הַכֹּל כָּלוּל

בְּבֹקֶר טָלוּל,
כְּלוֹמַר בֹּקֶר עִם טַל,
בַּכְּבִישׁ הַסָּלוּל
צָעַדְתִּי עִם סַל
שֶׁהַכֹּל בּוֹ כָּלוּל
וְלָכֵן אֵינוֹ קַל.
זֶה הָיָה בֶּאֱלוּל
וְהָיִיתִי אֻמְלָל:
הוּא לֹא הָיָה קַל בִּכְלָל.

אֻמְלָל – אָז אָמַרְתִּי:
דַּי לָאִמְלוּל.
כִּי אֶצְלֵנוּ בָּאָרֶץ
הַכֹּל כָּלוּל.
זֶה לֹא תַּעֲלוּל
וְלֹא טִרְלוּל.
וְהַסַּל נַעֲשָׂה קַל-קַלּוּל!

כָּל סַל פֹּה חָלוּל
וְהַכֹּל בּוֹ כָּלוּל.
כָּל הַשָּׁנָה –
מִתִּשְׁרֵי עַד אֱלוּל.
כָּל הַשְּׁכוּנָה –
מִתִּינוֹק שֶׁבַּלּוּל
עַד קָשִׁישׁ לֹא צָלוּל.
כָּל הַמְּדִינָה –
יָם, מִישׁוֹר, הַר תָּלוּל –
הַכֹּל כָּלוּל.

הַכֹּל כָּלוּל.
כָּל תּוֹסָף וְשִׁכְלוּל.
כָּלוּל מָה שֶׁיֵּשׁ
וְגַם מָה שֶׁעָלוּל.
כָּלוּל הַפָּרוּס וְכָלוּל הַגָּלוּל.
כָּלוּל חִלָּזוֹן
שֶׁכָּלוּל בְּשַׁבְּלוּל.
כֵּן, אֶצְלֵנוּ מִבְצָע:
הַכֹּל כָּלוּל.