יום ראשון, 29 במרץ 2020

שָׁנים ואני: מחזור שירים


 מחזור שירים שאולי עוד יתרחב. הופיע ב"מאזנים" כרך צד גיליון 1, שבט תש"ף, פברואר 2020, עמ' 107-106.

1.
אָבִי נוֹלַד בְּתָשָׁ"ד.
אִמִּי נוֹלְדָה בְּתָשָׁ"ה.
הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. וּשְׁנֵיהֶם הִתְחַתְּנוּ
בְּמִלְחֶמֶת הַהַתָּשָׁה.

אֲנִי בְּשׁוּלֵי יוֹם כִּפּוּר.
אֲחִי סָמוּךְ לְאֶנְטֵבֶּה.
הַגְּדוֹלָה בְּמִלְחֶמֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
הַשְּׁנִיָּה בְּשׁוּלֵי לְבָנוֹן הַשְּׁנִיָּה.
וְאַתֶּם בְּ-

2.
חֹרֶף תָּשָׁ"ל. אֵיזֶה חֹרֶף חָשׁוּךְ וְנוֹרָא.
לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג תְּחִלָּה: ח' בִּשְׁבָט הוּא יוֹם כְּבוֹת נֵרָהּ.
בְּי"א אֲדָר רִאשׁוֹן שַׁ"י עַגְנוֹן זֻמַּן
לְגִנְזֵי מְרוֹמִים. אַחְרֵי חֹדֶשׁ נָתָן אַלְתֶּרְמַן
שֶׁבְּכ' בַּאֲדָר שֵׁנִי הִסְתַּלֵּק מֵעוֹלַם הָעֲרַאי.
וּבְח' בְּנִיסָן, עֵת אָבִיב, הִתְחַתְּנוּ הוֹרַי.


3.
נוֹלַדְתִּי בְּלֵיל בְּלִי יָרֵחַ בְּחֹרֶף תַּשְׁלָ"ד.
הַגְּבוּל עוֹד שָׁתַת וְאָבִי עוֹד שָׁמַר בַּמִּשְׁלָט.
עוֹד לֹא הֻשְׁלְמָה מֶמְשָׁלָה כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי
חָלָה לָלַת, יְרוּשַׁלְמִית מֻקֶּפֶת שְׁלוּלִית.

נוֹלַדְתִּי עַל אֶפֶס. בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם קָפָא.
בְּדִיּוּק בַּחֲצוֹת, עֵת הִשְׁלִים הַמָּחוֹג הַקָּפָה.
בֵּין יוֹם קָלֶנְדָּרִי לַבָּא, בְּשָׁעָה אֶפֶס אֶפֶס,
בְּיוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל טֵבֵת טְבוּל סוּפוֹת בֶּן תּוֹעֶפֶת.

אָבִי בָּא רַגְלִי עִם צִנְצֶנֶת חָלָב יְקָרָה
אֶל אֵם וְתִינוֹק וּבִירָה נְצוּרָה בַּקָּרָה.
הַשֶּׁלֶג נִפְרַס וּמָחָה בְּחֶלְקַת מַטָּחִים
דָּמִים מֵאָדָם וּמֵעַם שֶׁחָזְרוּ לְהַתְחִיל.


4.
הִתְחַתַּנּוּ בְּ-9.9.98.
לָמָּה לָנוּ לְחַכּוֹת שָׁנָה.
אֲנַחְנוּ לֹא מְשֻׁגָּעִים עַל שְׁמוֹנְצֶעס.
הִתְחַתַּנּוּ בֶּאֱלוּל תַּשְׁנָ"ח.

נְשׂוּאִים עַל פְּנֵי שָׁבוּעַ וְעוֹד חֵצִי
רָאִינוּ אֵיךְ שְׁנָתֵנוּ מִשְׁתַּנֵּית.
בְּדִירֹנֶת שֶׁל מִטְבָּח וְחֶדֶר
הָאֲוִיר הַיְּרוּשַׁלְמִי הִשְׁתַּנֵּ"ט.

וְהָיִינוּ נְשׂוּאֶיהָ שֶׁל תִּסְמֹנֶת
וְתֻזְמַנּוּ בָּהּ בִּשְׁנַיִם שֶׁהֲרֵי
מִבַּחוּץ הָיָה עֲדַיִן הַתְּשִׁיעִי תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה
וּבִפְנִים חִדַּשְׁנוּ יַחַד אֶת תִּשְׁרֵי.

מִן הַצֹּהַר בַּדִּירֹנֶת הִשְׂתָּרְגוּ אֶל
הַשָּׁמַיִם יוֹנָתִַיִם: אָלֶ"ף-צָדִ"י.
לֹא יָדַעְתִּי: בַּתְּשִׁיעִי תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה קָמָה גּוּגֶל.
אֲנִי מָצָאתִי.




יום שני, 24 בפברואר 2020

אור בלי רואה: קריאה נמרצת בשיר הפתיחה לחלק ג של 'כוכבים בחוץ'

בחודש שבט תש"ף, פברואר 2020, במסגרת מיזם פייסבוק 'כפית אלתרמן ביום', קראנו לאיטנו את מלוא השיר המתחיל במילה "האור" אשר פותח את חלק ג של 'כוכבים בחוץ' לנתן אלתרמן. לפניכם הכפיות היומיות (קטעי השיר עם פרשנות שלי) ומבחר מהתגובות הפרשניות של הקוראים.

יום שני, 10 בפברואר 2020

געגועי סופה: קריאה מתבוססת ב'סער על הסף' לנתן אלתרמן

בטבת-שבט תש"ף, ינואר-פברואר 2020, קראנו מדי יום, במסגרת מבצע פייסבוק 'כפית אלתרמן ביום', את שירו של נתן אלתרמן 'סער על הסף', מתוך ספרו 'כוכבים בחוץ'. מדי יום - קטע קטנטן ודיון בו. לפניכם רצף הכפיות היומיות, על השיר כולו, עם מבחר מהתגובות הפרשניות של הקוראים. ולסיום שיר סיכום לשיר ולפרק ב (וגם ל'מסה על הביקורת' בתרגומי שהופיעה לאחרונה) מאת רפאל ביטון.

יום חמישי, 16 בינואר 2020

רסיסים של יום: קריאה צעד-צעד ב"תחנת שדות" לנתן אלתרמן



את שירו של נתן אלתרמן 'תחנת שדות' קראנו במסגרת מבצע פייסבוק #כפית_אלתרמן_ביום מאמצע כסלו עד אמצע טבת תש"ף, אמצע דצמבר 2019 עד אמצע ינואר 2020. כדרכנו, מדי יום קראנו פיסה קטנטנה מהשיר, והוספתי עליה דברי פרשנות, ועליהם הוסיפו הקוראים משלהם. לפניכם רצף הכפיות היומיות על השיר כולו, לשלושת חלקיו, ועמן מבחר מהתגובות בעלות האופי הפרשני.



א

לְצַעַד הָעֵצִים הָעֲרָבָה אוֹרֶבֶת.

צע-עצ, ערב-ארב: משחק ההדהוד פה מופגן כל כך, שאין צורך שאפרט. האם הצליח אלתרמן גם לומר בתוך הפעלול הזה משהו מעניין וממשי? בהחלט כן. הערבה, כלומר אזור נרחב, שטוח ושומם למדי, היא סטטית. יש בה עצים לא צפופים, שכמו מנסים לחיות אותה. לזוז. הם לא יכולים לצעוד, אלא לכל היותר להתנועע ברוח. למה? הערבה הסבלנית כמו אורבת להם, מחכה לזנק ולבלום אם יעזו.

בערבה הזאת נמצאת תחנת רכבת נידחת. השיר יספר עליה. בשלושה פרקים בני שלושה בתים. סיפור של לילה, של המתנה, של געגועים, של מתח.

*