יום רביעי, 17 ביולי 2013

מסומן: שיר בן תשע וכאילו מאתמול

מסומן

אֵירוֹפָּה, בַּת שַׁמֶּנֶת,
שָׁנִים כְּבָר מְסַמֶּנֶת.
סִמּוּן, כָּכָה אוֹמְרִים, עוֹשֶׂה לָהּ טוֹב.
גַּם צוֹעֲנִים גַּם כּוּשִׁים
הִיא כְּבָר סִמְּנָה בְּטוּשִׁים,
וְלַיְּהוּדִים יֵשׁ מַרְקֶר לָהּ צָהֹב.

סַמְּנִי אוֹתִי בְּמַרְקֶר,
סַמְּנִי אוֹתִי בְּפַּרְקֶר,
קִנְסִי אוֹתִי בְּכֶסֶף מְזֻמָּן.
עִנְשִׁי אוֹתִי בְּמַרְקִים,
סַלְּקִי אוֹתִי מִפַּרְקִים,
כְּבָר הִנְנִי מוּכָן וּמְסֻמָּן.

מאת צור ארליך. הופיע בטור הקבוע ב'מקור ראשון' בכ"ו באב תשס"ד, 13.8.2004

אין תגובות: