האופרה סינדרלה מאת עלמה דויטשר - ביצוע מלא, ושלושה מן השירים שהשתתפתי בכתיבתם

היו לי העונג, הכבוד והחוויה המאלפת להשתתף בכתיבת ליברית לאופרה יפהפייה מאין כמוה מאת ילדה גאונה בת תשע, עלמה דויטשר. הבכורה הייתה באמצע יולי בפסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון, ושם צולמו הסרטונים המצורפים. החפץ בשעה-וחצי מוזיקליות מתוקות מוזמן להקליק על הסרטונים ולצפות בשתי המערכות. הסגנון קלאסי, וקצת בארוקי ורומנטי, והעיבוד התמטי לאגדת סינדרלה מודרני ואקטואלי וכמעט ריאליסטי. עלמה היא כנראה הדבר הכי קרוב למוצרט שגדֵל היום בעולם.


זו הייתה לי חוויה מיוחדת ומלמדת, מכמה סיבות. ראשית, העבודה בצוות. השתתפתי בכתיבת התמליל של כחמישה-עשר שירים וקטעים, וחלקי בכל אחד מהם שונה. המוציא והמביא והקובע והמנחה היה גיא דויטשר, אביה של עלמה, ומחברם של ספרים פופולריים על בלשנות שרשימה שלי עליהם מופיעה בבלוג זה. בחלק מהמקרים כבר היה בסיס חלקי או מלא, בעברית או באנגלית, מאת גיא או מאת איתנה מדן-משה. כתיבת שיר בשיתוף פעולה, ובהתכתבות פינג-פונג, שונה מהכתיבה הסוליסטית שאני מורגל בה. 

שנית, הכתיבה על פי מנגינה קיימת, ובייחוד מנגינה אופראית המתאפיינת במשקל מגוון ומשתנה לאורך  השיר,  שולחת אותי למקומות שלא הייתי מגיע אליהם אם הייתי מקדים מילים למנגינה. 

ולבסוף, הכתיבה לז'אנר האופראי שונה מסתם כתיבה של פזמון על פי מנגינה. יש מקומות שמתאפשרת בהם גמישות ואפשר להוסיף או להחסיר הברות ולומר לזמר למשוך או לרוץ; ולעומתם - שפע אילוצים וצווים. למשל, מקומות שמתברר כי חייבת להופיע בהם תנועת קמץ פתוחה דווקא. על הנייר הטקסטים נראים לעתים לא ממש ראויים, ואולי אפילו לא מוזיקליים. שלא כבמשקל רגיל, כאן קשה בקריאה של המילים גרידא להבחין בריתמוס. רק בהישמע  השיר המושר מסתדרות המילים על פי ריתמוס. 

ויש גם עניין תוכני, שגיא נאלץ לרדות בי ולאלפני בו בינה: השיר צריך להיות פשוט, לא להצטעצע במילים, לתת את הבכורה למנגינה, ולהיות דרמטי ולעתים שמאלצי ופתטי, כמקובל בז'אנר. אני משכתי כדרכי אל החרוזים העשירים, המקוריים, המיוחדים - וגיא נאלץ להזכיר לי שוב ושוב שתשומת הלב של המאזין תפוסה בידי המוזיקה והאירועים על הבמה, ותמליל עשיר ומתוחכם מדי לא יעשה את העבודה. 

ועדיין, קצת קשה להבין את המילים המושרות. בפרט כאשר שרים ביחד. להלן שלושה שירים נבחרים מתוך האופרה, שחלקי בכתיבתם גדול יחסית. הליברית נמצא בהשתנות מתמדת וסביר להניח שבביצוע שלפניכם חלק מהמילים אינו זהה לזה שלפניכם. 

שיר הנושא – השיר שהנסיך כתב (באשר הוא משורר) וסינדרלה מצאה והלחינה

בֵּין אִילָנוֹת הַיַּעַר

עֵץ מְהַלֵּךְ, וְהוּא רַק נַעַר

צוֹמֵחַ –

שְׁתֵּי יָדָיו הֵן עֲנָפִים בַּסַּעַר.

שָׁם עַל מַצָּע שַׁלֶּכֶת

גַּם נַעֲרָה אַחַת הוֹלֶכֶת.

לֵב אֶל לֵב יוֹם יוֹם יְהַדְהֵד פְּעִימָה

וְעֵץ אֶל עֵץ יָשִׂיחַ נְעִימָה.

●

שְׁנַיִם לְבַד.

הוּא וְהִיא, אַךְ כָּל אֶחָד נִפְרָד.

עַל מַרְבָד שֶׁל נְשֹׁרֶת יַעַר

אָפֵל וְאִלֵּם

נַעֲרָה כְּמֵהָה וְנַעַר

מְחַפְּשִׂים אֶת הַשָּׁלֵם.

הִיא תּוֹעָה לְבַד,

הוּא תּוֹעֶה יָחִיד,

כְּמִשְּׁנֵי עֶבְרֵי

בּוּעַת זְכוּכִית.

הִיא לְבַד

וְהוּא יָחִיד.

עֶצֶב הַנַּעֲרָה

הוּא כְּתוּגַת הַנַּעַר.

הֵם שְׁנֵי צִדֵּי מַרְאָה,

שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת כְּלוּאוֹת.

●

בֵּין אִילָנוֹת הַיַּעַר

בֵּין לְבָבוֹת נִפְתָּח הַשַּׁעַר

וּפַעַם

עוֹד תִּפְגֹּשׁ הַנַּעֲרָה בַּנַּעַר.

אִם לְבָבוֹת הַשְּׁנַיִם

עוֹד יִפְעֲמוּ אֶל הַשָּׁמַיִם

לֵב אֶל לֵב הוֹלְמִים יְנַגְּנוּ נְעִימָה

בְּיַחַד, פְּעִימָה אֶל פְּעִימָה.  

אִם יַהַלְמוּ שְׁלוּבִים

אִם יַחְלְמוּ שָׁמַיִם

צֶמֶד הָאוֹהֲבִים

עוֹד יִהְיוּ אֶחָד.

דואט המלך (מ) והנסיך (נ)

מלך:

נסיך יקר, אוהַב אותך לנצח,

הו בן אהוב גם על אמך המנוחה.

היא משגיחה על דרכך מלמעלה

ורק אני דואג כל-כך לממלכה.

אני כבר לא צעיר, אתה יודע,

לכן קראתי לך הֵנה לשיחה.

האחריות צריכה ליפול עליך;

אתה צריך להתחתן עם נסיכה.

פה משפחתנו לעד מושלת,

אתה חוליה בתוך שלשלת.

נסיך:

אבי הטוב, אלך בעקבותיך,

כי עד עולם אוהַב אותךָ ואת אמי.

עוד אתחתן, אבי, אני מבטיח,

אבל אני רוצה עוד להחליט עם מי.

אבי, עדיין

לא התאהבתי.

מלך:

אין לנו זמן. כי בקרוב אמות.

נסיך:

אבי, אני שואף אל השלמות.

מ: זו לא העת

נ: אני מוכרח

מ: להתלבט

נ: להתחבט

נ: אם אין ברירה אברח!

מ: שלא תעז

נ: צרה צרורה

מ: להתבזבז

נ: אני נקרע

מ: אני דורש

נ: אני מרגיש

מ: לי בן יורש

נ: זה עסק ביש.

מ: הממלכה

נ: כתיבת שירה

מ: היא חובתך

נ: הישירה

 מ: צרה צרורה

נ: למגירה

מ: הארורה.

           נ: אבי-מלכי

מ: נו, מי ישמע

           נ: סלח לי על כי

מ: כי מה, כי מה?

           נ: זה לא ילך

מ: זה כן ילך

נ: אתה מוֹלֵךְ,

           נ: אני הולך!! {פרמטה. נסיך עוזב בכעס}

מלך:

הוא לא יברח מזה, אני יודע.

אולי את נסיכת חלומותיו ימצא

ואהבה תהיה לו בין ידיה –

או שנמצא לו; כך אמו הייתה רוצה.

דואט האחיות החורגות זיבלדונה (ז) וגריזלדה (ג) לאחר הנשף

ז. הכול כי שרת בזיוף.

ג. זאת את זייפת בטירוף.

ז. את העלית שם גירה.

ג. ואת לעסת כמו פרה.

ז. דיברת כמו פרחה בשוּק

ג. ואת כמו סֵמל טיפשוּת.

ז. ירדת שם מהפסים.

ג. אז מה עושים מה עושים

ז. אז מה עושים מה עושים

זג. את הנסיך להקסים?

ז. הכול כי שרת בצרחות

ג. אצלך לשיר זה לשחוט

ז. אני יפה לפחות

ג. יפָה לך רק האחוֹת

ז. את די גרועה בבדיחות

ג. לו רק יכולתי 

ז. לו רק יכולתי 

זג. לתפוס סוף סוף ת'נסיך