במסגרת מבצע הפייסבוק שלי #כפית_אלתרמן_ביום קראנו הפעם ברציפות, כפית אחר כפית, את 'בהר הדומיות' מתוך 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן. להלן הכפיות היומיות. יש גם תגובות מעניינות ותוכלו לקרוא אותן בדף הפייסבוק שלי (אפשר להיעזר בתגית ההאשטאג שלעיל). בשל מתכונת הפרסום תיתכנה חזרות; אנא היו סובלנים לכך.
יום שבת, 24 בדצמבר 2016
שלושה שבועות של קריאה יומית בשיר 'בהר הדומיות'
תוויות:
אלתרמן,
בהר הדומיות,
כוכבים בחוץ,
מצלול,
פרשנות,
שירה
יום שישי, 23 בדצמבר 2016
פרס ספיר 2016: דבר ועדת הצללים שלי
תוויות:
ביקורת,
סיפורת,
ספרות ישראלית,
עדתיות,
פמיניזם,
פרס ספיר,
תיקון אחר חצות
יום חמישי, 15 בדצמבר 2016
על שני פלאים ושני "השילוח": תחיית האומה ותחיית השפה זקוקות תמיד ליד מכוונת
התפרסם ב'השילוח' 2, כסלו תשע"ז, דצמבר 2016
זהות השמות בין 'השילוח' שאתם אוחזים בידכם לבין
'הַשִּׁלֹּחַ', כתב העת הציוני הוותיק שפעל בהפסקות בין תרנ"ז לתרפ"ז,
איננה מקרה אך גם איננה עיקר: היא מעין תוספת-יוקר. הדרך שהוליכה את אחד העם
לבחירת שמו של "המכתב העתי" בעריכתו היא אותה דרך שהובילה גם אותנו:
כמוהו כן אנו חשבנו על מעיין-נובע, מעיין-המתגבר שופע ומתחדש ומרווה. כמוהו גם אנו
חשבנו על המעיין שבעיר דוד דווקא, ראשית צמיחת ריבונותנו וגרעינה של ציון שממנה
תצא תורה. כמוהו כן אנו חשבנו על מי הַשִּׁלֹּחַ ההולכים לאט, על דברי טעם הנאמרים
בנחת ובהרחבה, כי, כדברי אחד העם ב"תעודת הַשִּׁלֹּחַ" שבגיליון הראשון,
"רק מכתב-עתי חודשי, שאין השעה דוחקתו, מסוגל לחדור מעט מעט למסתרי חיינו,
לקבוץ על יד את 'מפתחותיהם' המפוזרים בזמן ובמקום, לברר כל חיזיון וכל שאלה מכל
צדדיהם השונים, ולקרבנו ככה יותר ויותר אל התכלית הנרצה: לדעת את עצמנו, להבין את
חיינו ולכונן עתידותינו בתבונה". ובכל זאת, אחרי כל זה – 'השילוח' גם מצדיע
בשמו לבמה הפובליציסטית העברית והציונית הנחשבת ביותר בימים עברו.
תוויות:
השילוח,
עברית,
ציונות,
ציונות רוחנית,
שמרנות,
תחיית העברית
יום שישי, 2 בדצמבר 2016
שמונה שורות בשמונה ימים: קריאה צמודה ב"הם לבדם" לנתן אלתרמן
הירשם ל-
רשומות (Atom)