לילם של הדוממים: צלילה אל צמד השירים "הלילה הזה" ו'שיר על דבר פניך' ב'כוכבים בחוץ'

לאורך כחודש, עד ערב יום כיפור תשע"ט, קראנו במסגרת מיזם הפייסבוק 'כפית אלתרמן ביום', שורה אחר שורה, צמד שירים מתוך פרק א' ב'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן - השיר נטול הכותרת המתחיל במילים "הלילה הזה", ו'שיר על דבר פניך'. לפניכם הכפיות היומיות - קטע-שיר ומה שכתבתי עליו, ובגופן שונה מבחר מן התגובות הפרשניות והדיונים.

קריאה יומית ב"נשבעתי, עיניי"

‏

 לאורך ימי החנוכה ומעט גם אחריהם קראנו במסגרת מבצע הפייסבוק "כפית אלתרמן ביום" את השיר הפותח במילים "נשבעתי, עייני" מתוך 'כוכבים בחוץ' לנתן אלתרמן. הנה רצף הכפיות היומיות. צירפתי תגובות נבחרות ונתתי להן גופן שונה.

25 דצמבר 2016‏ ב-‏09:44‏

נִשְׁבַּעְתִּי, עֵינַי, כִּי נָשׁוּב וְנִרְאֶנָּה,

כִּי נוֹסִיף לְקוֹלָהּ לִתְמֹהַּ.

יֶשְׁנָן יָפוֹת יוֹתֵר מִמֶּנָּה,

אַךְ אֵין יָפָה כָּמוֹהָ.

נתחיל בקריאה יומית בשיר אחר מ'כוכבים בחוץ'. הפעם שיר ללא כותרת משלהי הספר: לכבוד החג ומזג האוויר, שיר חורפי ואוהב-חיים, שתי תופעות שכיחות בכוכבים בחוץ.

מי זאת 'היא'? זה מתברר בהמשך השיר בהדרגה, עד שנאמר בשורות האחרונות במפורש: העיר בשעת סערה. אך העיר מדומה בעקיפין לאהובה אנושית הממלאת את האוהב במרץ ובהתחדשות ובתאוות חיים. זהו תפקידם העיקרי של הרוח והסער, של "הסתיו" שהוא בעצם החורף התל-אביבי, בשירים רבים מאוד בספר.

הוא משביע את עיניו שהוא-והן ישובו לראות אותה; גם הכרת התודה לעיניים אינה מקרה יחיד בספר הזה שכולו בראש ובראשונה מראות. "אני לרדוף אתכם עד אין מתום נשבע - חיי שלי, ראשי, עיניים יקרות!" הוא מכריז בשיר אחר בפרק. וממשיך, "לכל איילות עינינו שבח והלל. מה רבו המראות אשר ידעו לפקוח!".

גם את קולה של העיר בסערתה הוא נשבע לשוב ולשמוע בפעם הבאה שזה יקרה, בבחינת "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב, יד). יש כאן חרוז סמוי: אנחנו מצפים ל'לשמוע' אבל מקבלים 'לתמוה': זו לא סתם שמיעה, זו שמיעה תמהה, משתאה.

וכאן בא המכתם הנפלא, והמצוטט מאוד, שבצמד השורות השני. שנכון לכל אהובה אמתית. ושבשבילו שווה תמיד לקום בבוקר.

שלושה שבועות של קריאה יומית בשיר 'בהר הדומיות'

במסגרת מבצע הפייסבוק שלי  #כפית_אלתרמן_ביום קראנו הפעם ברציפות, כפית אחר כפית, את 'בהר הדומיות' מתוך 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן. להלן הכפיות היומיות. יש גם תגובות מעניינות ותוכלו לקרוא אותן בדף הפייסבוק שלי (אפשר להיעזר בתגית ההאשטאג שלעיל). בשל מתכונת הפרסום תיתכנה חזרות; אנא היו סובלנים לכך.

שמונה שורות בשמונה ימים: קריאה צמודה ב"הם לבדם" לנתן אלתרמן

מבצע #כפית_אלתרמן_ליום שלי בפייסבוק הוקדש בימים האחרונים, לרגל סוף שנתו הראשונה, לקריאת שורה-שורה בשיר הסיום של "כוכבים בחוץ" - השיר "הם לבדם". להלן הסטטוסים היומיים ברצף. בפייסבוק אפשר למצוא אותם עם התגובות והדיונים.

***