יום שלישי, 27 בנובמבר 2018

סימנים בצלחת, חוקי טיסות, שבחי הקריאה: עוד שלושה שירי חודש

שלושה שירי חודש מהטור שלי בירחון IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט: תשרי, חשוון וכסלו תשע"ט

תשרי תשע"ט


סִימָנִים בַּצַּלַּחַת

בָּעֶרֶב שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַשָּׁנָה,
בַּסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה,
נָהוּג לֶאֱכוֹל סִימָנִים שֶׁל תִּקְווֹת
לַשָּׁנָה שֶׁתָּבוֹא.

תַּפּוּחַ בִּדְבָשׁ, לְמָשָׁל, בִּתְשׁוּקָה
לְשָׁנָה מְתוּקָה;
וְגֶזֶר שֶׁיִּהְיוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת; וְסֶלֶק
לְסִלּוּק הַצָּרוֹת, אוֹ חֵלֶק;
וְרֹאשׁ כֶּבֶשׂ אוֹ דָּג, עִם עֵינָיו וְאָזְנָיו,
שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב –
וְעוֹד סִימָנִים שֶׁכֻּלָּם מְאַמְּצִים.
אַךְ מֻתָּר לְהוֹסִיף וּלְהַמְצִיא.

מָה נֹאכַל? לְמָשָׁל –

בָּצָל שֶׁנֵּשֵׁב בַּצֵּל,
וּשְׁנִיצֶל שֶׁנִּנָּצֵל,

אוֹרֶז שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אוֹר עַל הָרָזִים,
אִטְרִיּוֹת שֶׁנִּהְיֶה רָזִים,

תֶּרֶד,
עָלֶה וְעוֹד עָלֶה,
שֶׁבַּמִּשְׁקָל נֵרֵד
וּבַשְּׁרִירִים נַעֲלֶה,

וְקוֹלָה
בְּכַמֻיּוֹת עָתָק,
כְּדֵי שֶׁכָּל הַ-
שָׁחוֹר שֶׁבַּלֵּב יִהְיֶה מְמֻתָּק,

וּכְדֵי לְכַפֵּר עַל הֶעָווֹן:
תֵּה,
שֶׁיִּהְיֶה בְּתֵה-אָבוֹן.




חשוון תשע"ט
פשוט לטוס או לא כל כך

סַע, חַבִּיבִּי, לָמָּה לֹא תִּסַּע.
קְנֵה פָּשׁוּט כַּרְטִיס-טִיס-טִיס-טִיסָה,
וּמִתּוֹךְ עֵינֵי צִפּוֹר מַתֶּכֶת
תִּסְ-תַּכֵּל עַל הָעוֹלָם תַּחְתֶּיךָ.

טוּס, חַבִּיבִּי, בַּשָּׁמַיִם שׁוּט.
בְּיָמֵינוּ זֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט.
רַק תִּלְמַד חֲצִי מִילְיוֹן חֻקִּים –
וְאַתָּה לְמַעְלָה בַּשְּׁחָקִים.

מָה שָׂמִים בְּאֵיזוֹ מִזְוָדָה?
הוֹ, זֹאת דִּיסְצִיפְּלִינָה שֶׁל מַדָּע.
הַכְּלָלִים קוֹבְעִים הֵיכָן תָּשִׂים
כָּל דָּבָר – אַחֶרֶת לֹא טָסִים.

בַּדּוּכָן מוֹסְרִים אֶת הַכְּבוּדָה.
לִפְעָמִים בַּסּוֹף הִיא אֲבוּדָה.
תִּיק אֶחָד תּוּכְלוּ אִתְּכֶם לָקַחַת
לַמָּטוֹס – אוּלַי. אוֹ כָּכָה כָּכָה.
מָה עוֹשִׂים? תִּיק בְּתוֹךְ תִּיק לָחוּץ;
בַּפְּנִימִי שָׂמִים מָה שֶׁנָּחוּץ.

יֵשׁ לְךָ מַטְעֵן נַיָּד מִלִּיתְיוּם?
רַק בְּתִיק-מָטוֹס. כִּי כָּךְ הֶחְלִיטוּ.
לְעֻמַּת זֹאת, בַּקְבּוּקֵי נוֹזֵל  
רַק עִם הַכְּבוּדָה. זֶה כְּלַל בַּרְזֶל.

רַק הִתְחַלְנוּ. יֵשׁ לָנוּ עוֹד שְׁלַל
סִבּוּכֵי כְּלָלִים, עוֹד כְּלָל עַל כְּלָל
אַךְ גַּם פֹּה יֵשׁ הַגְבָּלַת מִשְׁקָל.


כסלו תשע"ט

מי שקורא וקורא

לִקְרוֹא וְלִקְרוֹא –
זֶהוּ עֵסֶק פּוֹרֶה,
לְפָחוֹת מִבְּחִינָה יַחֲסִית.
מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא
אַף פַּעַם מִזֶּה לֹא מַפְסִיד.

לִקְרוֹא –
כִּי כָּל סֵפֶר הוּא מִין מוֹרֶה
הַנִּמְצָא מִחוּץ לְבֵית-סֵפֶר.
מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא
יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִפְּרוֹפֶסוֹר.

לִקְרוֹא –  
כִּי כִּמְעַט כָּל דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה
כְּבָר כָּתוּב בַּסְּפָרִים וְגָלוּם.
מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא
לֹא מִתְפַּלֵּא עַל כְּלוּם.

לִקְרוֹא סִפּוּרִים
כָּל סִפּוּר הוּא בּוֹרֵא
שֶׁל עוֹד וָעוֹד עוֹלָמוֹת.
מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא
לְעוֹלָם לֹא מַפְסִיק לִלְמוֹד.

לִקְרוֹא –
וְכָכָה לִהְיוֹת כְּמוֹ כּוֹרֶה
הַמּוֹצֵא אוֹצָרוֹת מִדֵּי יוֹם.
מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא
מִתְעַשֵּׁר לְפָחוֹת בַּדִּמְיוֹן.

 



אין תגובות: