יום שבת, 10 בפברואר 2018

הבלדה על מזרח ומערב מאת רודיארד קיפלינג: תרגום



הבלדה על מזרח ומערב
רודיארד קיפלינג
מאנגלית: צור ארליך. הופיע בגיליון ט של כתב העת דחק - חורף תשע"ח, 2018

הוֹ, מִזְרָח הוּא מִזְרָח, וּמַעֲרָב הוּא מַעֲרָב, וְזֶה אֶל זֶה לֹא יִקְרַב
עַד יָדוּן אֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו.
אַךְ מִזְרָח וּמַעֲרָב, גְּבוּל וָגֶזַע וּגְזָר – כָּל אֵלֶּה כְּצִיץ נוֹבֵל
עֵת עוֹמְדִים זֶה מוּל זֶה שְׁנֵי גְּבָרִים גִּבּוֹרִים מִשְּׁתֵּי כַּנְפוֹת תֵּבֵל! 


כָּמָאל יָצָא לְסַיֵּר בַּסְּפָר עִם עֶשְׂרִים בָּחוּר וָטוֹב,
וְסָחַב אֶת סוּסַת הַקּוֹלוֹנֶל שֶׁעָלֶיהָ גַּאֲוָתוֹ.
הוּא סָחַב אוֹתָהּ דֶּרֶךְ מְבוֹא הָאֻרְוָה בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמֵי שַׁחֲרִית,
הָפַךְ פַּרְסוֹתֶיהָ פָּנִים אֶל אָחוֹר, רָכַב עַל גַּבָּהּ וְהִרְחִיק.
אָז קָם וַיְּדַבֵּר בֶּן הַקּוֹלוֹנֶל, מְפַקֵּד חַיָּלֵי הַסַּיֶּרֶת:
"הֲאֵין אִישׁ אֶחָד מִכָּל אֲנָשַׁי שֶׁיֵּדַע אֵי כָּמָאל, אֶל אָן יֵרֶט?
עַד מֻחַמַּד חָ'אן בֶּן הָרֶסַלְדָּאר קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר: 
"אִם תֵּדַע אֶת נְתִיב עֲרָפֶל הַבֹּקֶר, תֵּדַע אֵי הָאִישׁ עִם מִשְׁמָר.
בַּשְּׁקִיעָה אַבָּאזָאי מְקוֹמו שֶׁל כָּמָאל, אֶל בּוֹנֵייר בַּזְּרִיחָה יַחֲזוֹר,
אַךְ תָּמִיד יַעֲבוֹר בִּמְצוּדַת בּוּקְלוֹה: לְמָתְנֵי יוֹמוֹ הִיא אֵזוֹר.
עַל כֵּן אִם תִּדְהַר לִמְצוּדַת בּוּקְלוֹה בְּמָעוֹף עַל גִּבְעָה וָגַיְא
אוּלַי תִּתְפְּסֵהוּ, אִנְשַׁאְלְלָה, בְּטֶרֶם יִצְלַח אֶת לְשׁוֹן גָּ'אגָאי.   
וְאִם כְּבָר עָבַר אֶת לְשׁוֹן גָּ'אגָאי, שִׂים פָּנֶיךָ יָמִינָה. רַק חוּשׁ,
כִּי בַּמִּישׁוֹר הַנּוֹרָא הַהוּא אֲנָשָׁיו רוֹחֲשִׁים דְּרוּכֵי חוּשׁ.

עַל מַרְבַד דַּרְדָּרִים בִּנְקִיק שָׁם תִּרְכַּב, בֵּין צוּק לְבֵין צוּר חַלָּמִישׁ,
וְאוּלַי תִּשְׁמַע שָׁם קִרְקוּשׁ נֶשֶׁק רַב, אֲבָל לֹא תִרְאֶה שָׁם אִישׁ".
לָקַח בֶּן הַקּוֹלוֹנֶל סוּס וְיָצָא. סוּס חוּם מְחֻסְפָּס הוּא הָיָה,
פִּיו פַּעֲמוֹן וְלִבּוֹ גֵּיהִנּוֹם וְרֹאשׁוֹ כְּעַמּוּד תְּלִיָּה.
בֶּן הַקּוֹלוֹנֶל בָּא לַמְּצוּדָה הָרַבָּה, שָׁם הוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ לֶאֱכֹל,
אַךְ מִי שֶׁדּוֹלֵק אַחֲרֵי גַּנַּב-גְּבוּל לֹא יַשְׁחִית אֶת זְמַנּוֹ עַל זִבְחוֹ.
הוּא יָצָא בִּמְהֵרָה מִמְּצוּדַת בּוּקְלוֹה וְדָהַר עַל גִּבְעָה וָגַיְא
עַד שֶׁזִּהָה אֶת סוּסַת הָאָב בַּמֵּצָר שֶׁל לְשׁוֹן גָ'אגָאי,
עַד שֶׁזִּהָה אֶת סוּסַת הָאָב וְכָּמָאל עַל גַּבָּהּ רָכוּב,
וּבְקָרְבוֹ לַגַּנָּב כִּטְוַח לֹבֶן עֵינָיו שָׁלַף אֶקְדָּחוֹ הַתָּחוּב.
הוּא יָרָה רִאשׁוֹנָה, הוּא יָרָה בַּשְּׁנִיָּה, אַךְ הַקֶּלַע הָיָה לְעָקוֹב.
"כְּאִישׁ חַיִל יָרִיתָ", אָמַר לוֹ כָּמָאל. "בּוֹא נִרְאֶה אִם תֵּדַע גַּם לִרְכֹּב".
מֵעַל וּמֵעֵבֶר לְשׁוֹן טָאגָאי, בִּנְתִיב עַלְעוֹלֵי הַמִּדְבָּר,
טָס הַסּוּס כְּאַיָּל עֲבוֹת קֶרֶן – אֲבָל הַסּוּסָה כְּאַיֶּלֶת בַּר.
הַסּוּס הֵרִים רֹאשׁ וּמָתַח אֶת הַמֶּתֶג, אֲבָל הַסּוּסָה זָקְפָה
אֶת אֹדֶם גֵּוָהּ לְשַׂחֵק בְּרִסְנָהּ כְּשַׂחֵק הָעַלְמָה בַּכְּפָפָה.
עַל מַרְבַד דַּרְדָּרִים בִּנְקִיק הֵם דָּרְכוּ, בֵּין צוּק לְבֵין צוּר חַלָּמִישׁ,
וְשָׁלוֹשׁ הוּא שָׁמַע קִרְקוּשֵׁי נֶשֶׁק עֶשֶׁת, אַךְ לֹא רָאָה שָׁם אִישׁ.
הֵם רָכְבוּ עַד שֶׁהֵד הַפַּרְסוֹת הֵעִיר שַׁחַר, עַד בְּלִי יָרֵחַ בָּאֹפֶק,
הַסּוּס כְּבָר הִלֵּךְ אָז כְּשׁוֹר חֲבוּל כַּף, הַסּוּסָה רַעֲנֶנֶת כְּעֹפֶר –
עַד מָעַד הַסּוּס עַל בֶּצַע מַיִם. סוּס וְרוֹכְבוֹ – עֲרֵמָה.
כָּמָאל הִסְתּוֹבֵב וְהֵקִים את אוֹיְבוֹ מֵעִם הָאֲדָמָה.
אֶת אֶקְדָּח יְרִיבוֹ הוּא שָׁמַט לֹא בְּלִי קֹשִׁי אָרְצָה מִתּוֹךְ כַּפּוֹ,
וְאָמַר לוֹ כָּזֹאת: "דַּע כִּי רַק בְּחַסְדִּי הִגַּעְתָּ שָׁלֵם עַד פֹּה.
לֹא הָיוּ לֹא סְעִיף-סֶלַע וְלֹא סְבַךְ-עֵצִים, זֶה עֶשְׂרִים מִילִין שֶׁל דֶּרֶךְ,
שֶׁלֹּא הִסְתַּתֵּר אַחֲרֵיהֶם אִישׁ שֶׁלִּי וְרוֹבֵהוּ דָּרוּךְ עַל בֶּרֶךְ.
לוּ נָשָׂאתִי יָדִי הָאוֹחֶזֶת אַפְסָר, לוּ הֵרַמְתִיהָ לַגֹּבַהּ,
הַתַּנִּים הַקְּטַנִּים הַנָּסִים בְּטִיסָה הָיוּ סוֹעֲדִים לָשֹׂבַע.
וְאִלּוּ הִשְׁפַּלְתִּי רֹאשִׁי אֶל חֲזִי, לוּ הִנַּחְתִּיו הִתְכּוֹפֵף,
הַדַּיּוֹת הַצּוֹוְחוֹת פֹּה הָיוּ זוֹלְלוֹת עַד בְּלִי כּוֹחוֹת לְעוֹפֵף".
עָנָה בְּשַׁלְוָה בֶּן הַקּוֹלוֹנֶל: "יוֹדוּךָ כָּל עוֹף וְכָל חַי,
אַךְ חֲשֹׁב מִי יָבוֹא לֶאֱכֹל שְׁאֵרִיּוֹת בְּטֶרֶם תִּפְתַּח שֻׁלְחָן:
אִם אֶלֶף בְּנֵי-חֶרֶב יָבוֹאוּ לְכָאן לָשֵׂאת עַצְמוֹתַי אֶל קֶבֶר
שַׁלֵּם יְשַׁלְּמוּ הַתַּנִּים אֶת בָּגָם הַגָּזוּל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
סוּסֵינוּ יֹאכְלוּ אֶת תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה, אֲנָשֵׁינוּ אֶת כָּל הַפֵּרוֹת,
וּבְכָל רֶפֶת וְרֶפֶת הַסְּכָךְ יִהְיֶה אֵפֶר בָּאֵשׁ שֶׁל בִּשּׁוּל הַפָּרוֹת.
אִם הַמְּחִיר כְּדַאי בְּעֵינֶיךָ – אַחֶיךָ הוֹמִים לַדָּם;
קְרָא לַתַּנִּים: הֵם קְרוֹבֶיךָ, הַכֶּלֶב! יַלֵּל וְזַמֵּר בְּעוֹדָם!
אַךְ אִם הוּא גָּבוֹהַּ מִדַּי בְּעֵינֶיךָ, בְּבַר וְחָלָב וָחֵלֶב,
הָשֵׁב אֶת סוּסַת אָבִי, וַאֲנִי אֶת שׁוּבִי אֲפַלֵּס בַּחֶרֶב".
אָחַז בּוֹ כָּמָאל בְּיָדוֹ, הֱקִימוֹ, וְכָזֹאת שִׂפְתוֹתָיו רוֹעֲפוֹת:
"אֵין מְדַבְּרִים עַל כְּלָבִים בְּמִפְגָּשׁ בֵּין זְאֵב לִזְאֵב אָפֹר.
עָפָר אֲלַחֵךְ אִם עָוַלְתָּ לִי, וְאֶבֶן אֶלְעַס אִם הִכְאַבְתָּ; 
אַךְ מַהוּ הַכּוֹחַ אֲשֶׁר הוֹבִילְךָ לְהַתֵּל עִם שַׁחַר בַּמָּוֶת?"
עָנָה נְעִימוֹת בֶּן הַקּוֹלוֹנֶל: "בְּשִׁבְטִי אֲנִי נִשְׁבָּע:
תִּהְיֶה הַסּוּסָה מַתְּנָתְךָ מֵאָבִי – הֲלֹא גֶּבֶר נָשְׂאָה עַל גַּבָּהּ!"
אַךְ דִּבֵּר – וְאֵלָיו שָׁעֲטָה הַסּוּסָה, וְאַפָּהּ אֶל חֲזוֹ קִטֵּר הֶבֶל.
"שְׁנֵינוּ גְּבָרִים", הֵגִיב כָּמָאל, "אַךְ אוֹתְךָ, הַצָּעִיר, הִיא אוֹהֶבֶת.
הִיא תָּשׁוּב עִם רוֹב מֹהַר מִמְּרִימָהּ: אֻכָּפִי הֶעָשׂוּי רִקְמָה
וְכָרוֹ הָרָקוּם, אַרְכּוּפִי הַמֻּכְסָף, וְאַבְנֵי הַטּוּרְקִיז בָּרִתְמָה".
בֶּן הַקָּצִין אֶקְדָּחוֹ הוֹשִׁיט, וְקָנֵהוּ אָחוֹר יְחַוֶּה;
"אַחַת לָקַחְתָּ מֵאֵת יָרִיב – אֶת מִשְׁנֶהָּ קַח מֵחָבֵר".
"שַׁי חֵלֶף שַׁי", עָנָה כָּמָאל. "גּוּף מוּל סִכּוּן גּוּף שֵׁנִי.
אָבִיךָ שָׁלַח אֶת בְּנוֹ אֵלַי – אֶשְׁלַח אֵלָיו אֶת בְּנִי".
אָמַר וְשָׁרַק אֶל בְּנוֹ יְחִידוֹ, שֶׁשָּׁטַף מְהֵרָה מֵהָהָר
כְּדֶרֶךְ הַצְּבִי עַל דֶּשֶׁא אָבִיב, וְכַחֵץ הַיָּרוּי דָּהַר.
"הוּא יִהְיֶה אֲדוֹנֶיךָ", אָמַר לוֹ אָבִיו, "הוּא מְפַקֵּד הַסַּיֶּרֶת,
וְאַתָּה תִרְכַּב צָמוּד לִשְׂמֹאלוֹ, כָּעִטּוּר הֶהָדוּק אֶל סֶרֶט.
עַד אִם אוֹמַר, אוֹ אִם יוֹם מַר יִלְכֹּד אוֹתְךָ בַּכַּף,
אַתָּה שֶׁלּוֹ: בִּימֵי שָׁלוֹם, מִשְׂגָּב, מִשְׁכָּב אוֹ קַו.
מַאֲכָלְךָ מֵהַמַּלְכָּה וְאֶת רִיבָהּ תָּרִיב,
הַטְרֵד אֶת אָבִיךָ עַל מִשְׁמַרְתָּהּ אִם אֶל גְּבוּלָהּ הוּא יַקְרִיב.
חֵילְךָ לַצַּמֶּרֶת אֶצְלָהּ בַּסַּיֶּרֶת, שִׁמְךָ שָׁם לְשֵׁם דָּבָר
אִם גַּם יְמַנּוּךָ לרֶסַלְדָּאר עֵת יִתְלוּנִי בְּפָּשֵׁוָור".

הִבִּיטוּ הֵם אִישׁ בְּאִישׁוֹן רֵעֵהוּ, כִּי אַחְוָה בֵּינֵיהֶם גָּמֵלָה,
וְאִישׁ אֶל אָחִיו נִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעַת דָּם עַל הַלֶּחֶם וְעַל הַמֶּלַח.
אִישׁ אֶל אָחִיו נִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעַת דָּם עַל אֵשׁ וְעַל עֵשֶׂב קָצוּר,
עַל נִצָּב וְעַל לַהַב שֶׁל חֶרֶב חַ'יבַּר, עַל מֵאָה שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַצּוּר.
בְּנוֹ שֶׁל כָּמָאל רוֹכֵב עַל הַסּוּס, בֶּן הַקּוֹלוֹנֶל עַל הַסּוּסָה,
וְהַשְּׁנַיִם שָׁבִים לִמְצוּדַת בּוּקְלוֹה, שֶׁאֶחָד אֶמֶשׁ מֶנָּה יָצָא.
כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ בַּחֲדַר הַמִּשְׁמָר כָּל כּוֹנָן אֶת חַרְבּוֹ הֵרִים:
לֹא הָיָה שָׁם חַיָּל בְּלִי חֶשְׁבּוֹן דָּמִים מַר עִם אֲשֶׁר מִשְׁכָּנוֹ בֶּהָרִים.  

"הַכְתֵּף 'שֶׁק!" אָמַר בֶּן הַקּוֹלוֹנֶל, "אַל בֶּהָלָה וְאַל יֶרִי!
אֶתְמולׁ הִכִּיתֶם גַּנַּב-גְּבוּלוֹת – הַיּוֹם זֶהוּ אִישׁ הַסַּיֶּרֶת".

הוֹ, מִזְרָח הוּא מִזְרָח, וּמַעֲרָב הוּא מַעֲרָב, וְזֶה אֶל זֶה לֹא יִקְרַב
עַד יָדוּן אֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו.
אַךְ מִזְרָח וּמַעֲרָב, גְּבוּל וָגֶזַע וּגְזָר – כָּל אֵלֶּה כְּצִיץ נוֹבֵל
עֵת עוֹמְדִים זֶה מוּל זֶה שְׁנֵי גְּבָרִים גִּבּוֹרִים מִשְׁתֵּי כַּנְפוֹת תֵּבֵל! 


2 comments:

אנונימי אמר/ה...

אם אני זוכר נכון, במעורפל, בהשראת השיר הזה נכתב השיר "בקצה המערב" שכתב מאיר אריאל ושר גידי גוב. לא הצלחתי למצוא אזכור של זה ברשת. אתה מכיר כזה דבר?

צור ארליך אמר/ה...

אני לא. אולי אחרים מכירים והם מוזמנים להגיב.