בָּאֲוִיר הַקֵּיצִי
אֲנָשִׁים הֵם כְּמוֹ צִי:
צִי סְפִינוֹת הַמַּלְכוּת
שָׁט בְּיָם שֶׁל לַחוּת.
עַל גַּבֵּי מִדְרָכָה
שֶׁהָפְכָה לִבְרֵכָה
הֵם שָׁטִים בָּרְחוֹב,
בָּאֲוִיר הָרָטוֹב.
כְּמוֹ פִּילִים שֶׁהָלְכוּ
לְאִבּוּד בַּסָּוָנָה
הֵם נָעִים בַּלַּחוּת,
נָעִים אָנֶה וָאָנָה.
אֲנָשִׁים שֶׁמִּצְחָם
מְטַפְטֵף בְּמִיץ חַם
מְנַסִּים לְנַצֵּל
כָּל מִשְׁבֶּצֶת שֶׁל צֵל,
מְנַסִּים לְהַפְעִיל
מְאַוְרֵר בְּתוֹכָם
כִּי הָעוֹר הוּא מְעִיל
וְהַגּוּף בַּקְבּוּק חַם,
מְנַסִּים בְּלִי הוֹעִיל
לְגַדֵּל גּוּף בַּרְזֶל
אֲבָל גַּם הַבַּרְזֶל
נוֹזֵל.
