בשנה מעוברת אחרת אבל פורחת כמו זו שלנו פרסמתי בטור שלי ב'מקור ראשון' את שירי זה:
צור ארליך
עוד אדר
עוד אדר
מַרְס סוֹמֵר שֵׂעָר שֶׁל עֵשֶׂב.
מַרְס רוֹמֵשׂ, רוֹמֵז: לִחְיוֹת!
מַרְס רוֹמֵס מֻרְסוֹת שֶׁל עֶצֶב,
מַאֲדִים כַּלָּנִיּוֹת.
מַרְס סוֹעֵר: אָבִיב בַּפֶּתַח.
בִּגְוָנִים לֹא מְקַמֵּץ.
אַךְ הָאֲנָשִׁים בַּשֶּׁטַח
מְסָרְסִים, צוֹרְמִים לִי: מֶרְץ!
מֶרְץ. צְלִיל שֶׁל שְׂרִיטַת צִפֹּרֶן.
לֹא הָדָר וְלֹא סְמָדַר.
לֹא פַּרְפַּר, וַדַּאי לֹא פּוּרִים.
טוֹב שֶׁיֵּשׁ פָּשׁוּט אֲדָר.
טוֹב שֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ שְׁנַיִם
הַשָּׁנָה. בְּשׂוּמִים כָּל כָּךְ.
אִם זוֹרְקִים מֵהַשָּׁמַיִם
מַתָּנָה כָּזֹאת – נִקַּח.
הופיע ב'מקור ראשון בי' באדר ב' תשס"ג, 14.3.2003