השירים שלפניכם פורסמו במסגרת הטור השירי השבועי שלי ב'מקור ראשון'.
לֹא קָרְאוּ לוֹ
אַל תּוֹדוּ לוֹ. לֹא נָעִים לוֹ.
הוּא פָּשׁוּט קִיֵּם חוֹבָה.
אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?
לֹא קוֹרְאִים לוֹ.
לֹא קָרְאוּ. הוּא בָּא לְבַד.
הוּא הֵרִיחַ אֶת הַטֶּבַח.
מֵרָחוֹק שָׁמַע עָשָׁן.
וְזִנֵּק – שֶׁלֹּא כַּטֶּבַע:
לֹא אָחוֹר,
כִּי אִם לְשָׁם.
אֶל לוֹעָהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת,
אֶת חַיֵּי אֶחָיו לִשְׁמֹר.
לֹא קָרְאוּ לוֹ.
וּבְעֶצֶם,
לָמָּה תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁמוֹ –
וְהוּא פֶּלִאי.
לֹא מַלְאָךְ הוּא,
הוּא אָדָם מִפֹּה-מִשָּׁם.
אִם חַיָּל הוּא אוֹ אֶזְרָח הוּא,
אִם הוּא אִישׁ וְאִם אִשָּׁה,
עִם אוֹ בְּלִי מָגֵן אוֹ פֶּלֶד.
הוּא רַבִּים.
אַךְ מָה מְעַט.
אָנָה אַתָּה רָץ, הַפֶּלִאי?
הֵן נִשְׁאַרְתָּ לִי לָעַד.
ה' בחשוון תשפ"ד, 20.10.2023
הַסִּפּוּר הַקָּצָר
זֶה הַסִּפּוּר הַקָּצָר בְּיוֹתֵר –
וְהָרָחָב מִנִּי-יָם.
יֵשׁ בּוֹ שׁוּרָה אַחַת, לֹא
יוֹתֵר,
בִּכְתָב רַעְיָה עַל נַיָּד.
יֵשׁ בּוֹ עָבָר וְהוֹוֶה וְיוֹתֵר
בְּשִׁשָּׁה סֶנְטִימֶטְרִים נְיָר.
וְיֵשׁ בּוֹ עָתִיד עוֹד יוֹתֵר,
עוֹד יוֹתֵר,
וּנְתִינָה וּנְטִיעָה וּבְנִיָּה:
"נַעֲרָן זוֹכֶה לִתְרֹם אֶת
כִּלְיָתוֹ הַשְּׁנִיָּה".
(על
נערן אשחר)
הַהוֹלְכִים טוֹבִים
זָב זְהַב הָאָרֶץ הַזֹּאת,
זָב חֶלְבָּהּ, זְהַב דִּבְשָׁהּ.
זָב וְנוֹזֵל וּמִי זֶה יָעֵז
לְהַזּוֹת
עַל קִיר מִזְבְּחָהּ בְּאֵינָהּ
חֲבוּשָׁה.
מֻבְחָר בְּמֻבְחָר
מְחַלְחֵל אֶל הַחוֹל הַנִּחָר
עִם מְנַת הַיּוֹרֶה הַסְּתָוִית.
בְּלִי תָּגִית הֵם נוֹפְלִים,
בְּלִי תָּוִית,
אֲבָל אֹזֶן שׁוֹמַעַת וְעַיִן
רוֹאָה וְתָבִין:
הַטּוֹבִים. הַטּוֹבִים בַּטּוֹבִים.
הַטּוֹבִים הוֹלְכִים –
כִּי הוֹלְכִים הַטּוֹבִים בָּרֹאשׁ.
וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר זֹאת מֵרֹאשׁ.
אַךְ נָכוֹן לַהֲפֹךְ סוֹף וְרֹאשׁ:
הַהוֹלְכִים – טוֹבִים.
מֻזְהָבִים בְּעוֹדָם
וְטוֹבִים בִּמְאוֹדָם –
הֵן יָדַעְנוּ בְּעוֹד הֵם אִתָּנוּ,
בְּטֶרֶם עֵת דָּם;
הֵן נָקֵל לְזַהוֹת זֹךְ וְזִיו שֶׁל
אָדָם
בְּמֻקְדָּם.
לוּ נֵדַע לְפָאֵר אֶת טוֹבֵינוּ
בְּטֶרֶם לָכְדָה הַכַּוֶּנֶת,
מִבְּלִי שֶׁפָּגַע הָרוֹבֶה.
לוֹמַר זֶה לָזֶה –
אֵיזֶה מַזָּל וְכַמָּה לֹא מוּזָר
לְדַבֵּר עָלֶיךָ בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה.
לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה
הֲרֵי לִפְנֵי הַנֵּס
הוּנַף שָׁם נֵס הַמֶּרֶד.
וּמַתִּתְיָהוּ רֹאשׁ, וִילָדָיו
צַמֶּרֶת.
אֵלַי!
וְאַחֲרַי!
וְחוּשׁוּ מְהֵרָה –
אַךְ מַתִּתְיָהוּ מֵת רִאשׁוֹן.
בַּמְּעָרָה.
בַּקְּרָב מֵת אֶלְעָזָר.
כִּנּוּי: הַחוֹרָנִי.
הָאָח שֶׁלֹּא חָזַר לְיוֹם
אֲחוֹרַנִּית.
זִנֵּק אֶל כֶּרֶס פִּיר,
לִמְשׁוֹת אֶת הַנֶּחְטָף –
אֲבָל הַפִּיר קָרַס וּמְחָצוֹ
תַּחְתָּיו.
אַחַר נָפַל אָחִיו.
בָּכִיר בַּחִי"ר. מַצְבִּיא.
רִאשׁוֹן בֵּין הַשָּׁוִים. הוּא
יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי.
בְּרֹאשׁ גְּדוּדָיו הִבְקִיעַ
בְּהָרֵי בֵּית-אֵל.
וּבְרֹאשָׁם נָפַל. וּקְבוּרָתוֹ
בַּתֵּל.
וְעוֹד אָח: יוֹחָנָן. הַמְּכֻנֶּה
גָּדִי.
אַלּוּף מִשְׁנֶה וָתִיק. מֻכָּר –
וְאַגָּדִי.
נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים.
בָּא וְאוֹמֵר רַק
"בָּאתִי".
נָפַל בְּמַאֲרָב שֶׁל גַּזְלָנִים
נַבָּטִים.
גַּם יוֹנָתָן נָפַל. הָאָח
וְהַמָּחָ"ט.
בִּקְרָב עָקֹב בַּכֶּרֶם
אֶת קַשְׁתּוֹ סָחַט,
אֲבָל נִלְכַּד בַּחֵרֶם
וּפָלַח בּוֹ חֵץ.
וְסֶגֶל חַשְׁמוֹנַאי הוֹלֵךְ כְּבָר
וּפוֹחֵת –
שִׁמְעוֹן הָאַחֲרוֹן. עוֹד מְפַקֵּד
עָנָיו.
נָפַל עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בְּיַחַד עִם
בָּנָיו.
אַךְ יֵשׁ עוֹד מְפַקְּדִים.
הֵם לֹא מְפַחֲדִים,
וְהִנֵּה מִתְגַּיֵּס כְּבָר דּוֹר
הַנְּכָדִים.
הַנֵּר
סָמוּךְ אֵצֶל הַפֶּתַח,
אֵצֶל רְשׁוּת הָרַבִּים
שֶׁהָיְתָה לִרְשׁוּת הָרוֹבִים,
שֶׁהָיְתָה לִרְשׁוּת עֲרָבִים,
עָמַד הַנֵּר. לְבַד. לָבֶטַח.
מֵאֲחוֹרָיו כְּצֹאן אָדָם.
מַטְמוֹן.
וְאֶל פָּנָיו בְּקוֹל לֹא-פַּעֲמוֹן
נִתְּכוּ בַּנֶּחְבָּאִים מִן
הֶהָמוֹן
רִמּוֹן וְרִמּוֹן, רִמּוֹן
וְרִמּוֹן.
וְרִמּוֹן וְרִמּוֹן, וְרִמּוֹן
וְרִמּוֹן.
וְהוּא הָיָה תּוֹפֵס אֶת הָרִמּוֹן
הַנָּא,
וּמַשְׁלִיכוֹ בְּעוֹדוֹ חַי,
מַשְׁלִיךְ חַיָּיו מִנֶּגֶד.
אֶחָד אַחַר אֶחָד מָנָה
כִּקְנֵי נֵרוֹת הַחַג. אֶחָד...
שִׁבְעָה... שְׁמוֹנָה.
מָנָה אַחַר מָנָה מָנַע הַנֶּגֶף.
וְכָךְ הָיָה מַחֲיֶה. וְכָךְ הָיָה
מוֹנֶה.
אַחַת... שָׁלוֹשׁ... חָמֵשׁ...
וְעַד שְׁמוֹנֶה.
וּבַשְּׁמִינִי כָּבָה הַנֵּר.
כָּבָה עָנֵר.
(ענר שפירא)
חַבְרוּתָא וּמִיתוּתָא
שְׁנֵי רֵעִים בְּמַדִּים,
בַּלִּמּוּדִים,
וּבַחֲזָרָה.
שְׁנַיִם עֵדִים.
וְהָאֵשׁ אֵשׁ גְּזֵרָה.
בְּסֵיפָא וּבְסַפְרָא.
בִּיגַר שָׂהֲדוּתָא.
בְּאַרְעָא. בְּעַפְרָא:
חַבְרוּתָא וּמִיתוּתָא.
(דוד שוורץ ויקיר הכסטר)
בֶּעָנָן
וְעַמִּיחַי הִדְרִיךְ אֶת
יְדִידְיָה,
וִידִידְיָה הִדְרִיךְ אֶת חָנָן.
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת קְדוֹשֵׁי סְנִיף
פְּסָגוֹת
שֶׁשָּׁכַן עָלָיו הֶעָנָן.
(עמיחי וייצן, ידידיה רזיאל, חנן
דרורי)
לֹא אַגָּדָה
בְּסִפּוּרֵי זְמַנֵּנוּ יֵשׁ
מוֹטִיב
שָׁכִיחַ לְהַפְלִיא, טוֹב
וּמֵיטִיב,
שֶׁאִלְמָלֵא הִכַּרְנוּ כְּעֻבְדָּה
הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁהוּא
נִבְדָּה.
הַמִּלּוּאִימְנִיק שֶׁנִּפְצַע
אֲבָל אַחֲרֵי חֲצִי אִשְׁפּוּז
כְּבָר הִתְיַצֵּב שׁוּב לְמִבְצָע
כִּי לְהַחְלִים זֶה סְתָם
בִּזְבּוּז.
תַּצְפִּיתָנִית שֶׁבְּשַׁבָּת
עִם שַׁחַר בְּאָסוֹן נִשְׁבֵּית,
נִפְדֵּית – וְתֶכֶף הָרַבָּ"ט
קוֹפֶצֶת שׁוּב לְמַדֵּי ב'.
פְּגוּעַ הַיֶּרִי שֶׁנֻּתַּח
אַךְ מַעֲמָד לֹא הֶחֱזִיק
עַל מִטָּתוֹ – וּכְמִתּוֹתָח
שָׁעַט הַיְשֵׁר אֶל הַחֲזִית.
זֶה שֶׁהֻקְפָּא לוֹ הַחֶשְׁבּוֹן
אַךְ בִּשְׁבִילִי וּבִשְׁבִילְכֶם
אַף פַּעַם לֹא עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן:
נִפְצַע וְשָׁב לְהִלָּחֵם.
"מָתַי אֲנִי חוֹזֵר אֶל
הָאֻגְדָּה?",
שָׁאַל כְּבָר לֹא-אֶחָד
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר – –
וְהֵם אֲשֶׁר כָּעֵת לֹא-אַגָּדָה,
וְהֵם הַיּוֹם הַלֹּא-חֲלוֹם-עוֹבֵר.
זָכוֹר
אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ בַּחֲדָרִים
וּבַיַּעַר,
אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לַשָּׂב וְאֶת
אֲשֶׁר עָשָׂה לַנַּעַר,
טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, הוּא
יוֹם שִׂמְחָתְךָ,
אֶת אֲשֶׁר אִשּׁוֹ חָרְכָה וְאֶת
אֲשֶׁר סַכִּינוֹ חָתְכָה,
אֶת דָּמְךָ הַחַם אֲשֶׁר שָׁפַךְ
בְּדָם קַר,
אֶת מְחִי זִכְרְךָ וְשִׁמְךָ
בְּשָׂשׂוֹן וִיקָר,
אֶת מִשְׁלוֹחַ הַיָּד בַּבִּזָּה,
יַד הַשּׁוֹסֵף וּמוֹלֵק –
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ
עֲמָלֵק.
אֶת בּוֹאוֹ עָלֶיךָ מִשָּׁמַיִם
מֵעַל וּמֵאֶרֶץ מִתַּחַת,
אֶת רַגְּלוֹ אַחֲרֶיךָ טְרוֹם-רֶצַח
בַּבַּיִת כְּטַחַב,
אֶת שָׁקְדוֹ בְּשִׁטְחֵי
שִׁלְטוֹנוֹ עַל שִׁכְלוּל שֶׁל שִׁיטוֹת רְצִיחָה,
אֶת שׂוּמוֹ לְשֵׁם כָּךְ אֶרֶץ גַּן
וְקָטִיף לְשַׁמָּה וְצִחָה,
אֶת יִרְאַת אֱ-לוֹהִים שֶׁתִּמְרֵן
לְמִשְׁתֵּה חֵשֶׁק-שְׁחֹט,
אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ נִהֵג
כְּשֶׁנִּתְּנוּ בְּיָדָיו הַמּוֹשְׁכוֹת,
אֶת אָכְלוֹ אֵבָרִים מִן הַחַי, אֶת
חַלְּקוֹ נְתָחִים מִדִּינָה –
זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אִם
יִזְכֶּה בִּמְדִינָה.
וּבְצַקְצֵק מְדִינוֹת, וּבְהַמְתֵּק
שִׂפְתוֹתֵי מֵיטִיבֶיךָ,
וּבִסְחֹט אֶת לְשַׁד עַצְמוֹתֶיךָ
חוֹטֵף וְטוֹבֵחַ,
וּבְדַבֵּר נְגִידִים וְרוֹזְנִים
עַל פִּתְרוֹן מְסֻיָּם שֶׁהוּא פְּרָס
לְצוֹרֵר הַיְּהוּדִים בֶּן אֲגַג
הַמֻּפְעָל מִפָּרַס,
וּבְגָרֵשׁ חֲסוּדִים בְּנֵי אֻמּוֹת
אֶת אֲחֵי הַשְּׂרוּפִים מִבָּמוֹת –
וְהָיָה בֵּין עֵינֶיךָ לְחֹק,
וּבְיָדֶיךָ בְּמוֹט,
וּכְרִצּוּד רֶמֶץ חַם, כְּצִרְצוּר
בַּל יִצְרַד, מַמָּשׁ כָּךְ:
זָכוֹר אֶת יוֹם עֲמָלֵק.
עַל מָלֵא
וְעַל רֵיק.
לֹא תִּשְׁכַּח.
יְמָמָה בְּחַיֵּינוּ
1
בַּפַּעַם הַזֹּאת בָּא אִיּוֹב
לְרֵעֵהוּ צוֹפָר
לָנוּד לוֹ, לַנַּעֲמָתִי הַיּוֹשֵׁב
בֶּעָפָר.
כִּי הָיוּ לְצוֹפָר בַּשְּׁנָתוֹן
הָאֶחָד בָּנוֹת וּבָנִים עֲשֶׂרֶת,
וַיָּמוּתוּ שְׁלוֹשָׁה מִתּוֹכָם,
שְׁלוֹשָׁה מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר.
שְׁלוֹשָׁה מִצּוֹפָר, מוֹשָׁב יוֹשֵׁב
עֲרָבוֹת.
אֶחָד וְאֶחָד וְאֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה
קְרָבוֹת.
גָּמְעָה הַשְּׁאוֹל שְׁלִישׁ שִׁכְבָה
בְּשָׁלוֹשׁ חֲרָבוֹת.
וַיְחַל אָז צוֹפָר עִם רֵעָיו כִּי
תּוֹאִיל הַשְּׁאוֹל לִרְווֹת.
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיְעַלַּע וְלֹא
יַעַן.
וַיַּעַן בִּלְדַּד מִדִּמְעוֹ
וַיִּדֹּם.
וַיַּעַן רֵעוֹ אֱלִיפַז וּלְשׁוֹנוֹ
עָלָיו לַעַן.
רַק קוֹל הַצּוֹפָר נִשָּׂא: גָּלִי
רוֹאִי וְעִדּוֹ.
2
אֵיזֶה סִרְטוֹן לְהַקְלִיק כָּעֵת.
אֵיזֶה סִרְטוֹן.
לִרְאוֹת אֶת יוֹרְשָׁם שֶׁל שָׁרֵת,
בֶּן-גּוּרְיוֹן, אֶשְׁכּוֹל,
גּוֹלְדָה וְרַבִּין מַמְרִיד – וְלִרְטֹן,
אוֹ יְצִירָה מֵאֵת אוּרִי בַּר-אוֹר
שֶׁנָּפַל בְּרָפִיחַ – מַזְכֶּרֶת
מִטֶּרֶם לֶכְתּוֹ?
בַּמֶּה לְהָזִין אֶת הָאֹזֶן. מָה
יְסַיֵּעַ יוֹתֵר.
אוּרִי הַזֶּה, שֶׁהֶחְמַצְנוּ,
בְּצֵ'לוֹ כִּנּוֹר וּפְסַנְתֵּר,
אוֹ אַלּוּף מִיל' יַחְשִׁיךְ
שֶׁמַּמְשִׁיךְ, הֲרֵי יֵשׁ לוֹ הֶתֵּר,
מַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת תַּהֲלִיךְ,
וּמוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, וְחוֹתֵךְ וְחוֹתֵר?
מוֹפַע סַרְבָנוּת מְתֻזְמָר מִן
הַצַּד שֶׁעוֹבֵר בִּשְׁתִיקָה
אוֹ קוֹנְצֵרְט?
אֵיזוֹ סְאָה לְהַגְדִּישׁ לִי
לְמֶשֶׁךְ דַּקָּה,
הִתְעַצְבְּנוּת אוֹ עַצֶּבֶת?
עַל מָה אֶתְאַבֵּל,
עַל תְּנוּעַת עֲבוֹדָה שֶׁאִבְּדָה
אֶת דַּרְכָּהּ
אוֹ עַל פֶּלֶא צָעִיר וְיוֹצֵר?
3
וּשְׁלִישִׁי. שְׁמוֹ אָמִיר.
מִשִּׁמְשִׁית.
כָּל אֵלֶּה בָּעֶרֶב בְּיוֹם
רְבִיעִי.
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי
בֹּקֶר שֶׁל יוֹם חֲמִישִׁי
הַמּוֹשִׁיט
לְעֵינֵינוּ גְּבִיעִים
שֶׁל אוֹרָה חֲדָשָׁה זְהֻבָּה
וַיְבַשֵּׂר: עוֹד שְׁלוֹשָׁה,
וַיְקֻיַּם בָּנוּ זֶה מְדַבֵּר וְזֶה
בָּא.
וְאָבְלָה בִּלְבָבָהּ
תֵּל-אָבִיב וְאָבְלָה תֵּל-צִיּוֹן
וְאָבְלָה רְבָבָה
וַנְּהִי יְבָבָה.
4
אֵיזוֹ תְּמוּנָה לְהַגְדִּיל כָּעֵת.
אֵיזוֹ תְּמוּנָה.
פְּרוֹפֵסוֹרִית-פַּח מִתְהַלֶּלֶת
אֵיךְ הִיא מִתְעַלֶּלֶת
בַּהֲמוֹנֵי-עַם מְמֻנָּע,
אוֹ שַׁחַר אֶשְׁחָר הַקָּטָן
הַנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנָה?
אֵיזוֹ תְּמוּנָה לְהַגְדִּיל הַיּוֹם.
אֵיזוֹ תְּמוּנָה.
אֶרֶץ בַּדָּם עַד שׁוֹקֶיהָ
בָּעֶרֶב הָרַע הַשּׁוֹקֵעַ
שׁוֹרֵק וְיוֹרֵק וְרוֹקֵעַ
אוֹ שַׁחַר עַתִּיק הַבּוֹקֵעַ
בִּשְׁמֵי אֱמוּנָה?
כ"ג באייר תשפ"ד, 31.5.2024
(עידו אפל, גלי שקותאי, רואי אליאס, אורי בר-אור, אמיר גלילוב,
דייגו הרסאג', אליה הלל, ידידיה אזוגי, רענן אשחר)
סֻלַּם בֵּית-אֵל
על שניים מהרוגי השבת שעברה ברצועה
ישבו השבוע שבעה באותו רחוב בבית-אל.
בִּמְבוֹא הָאֳרָנִים,
בֵּית-אֵל, עוֹמֵד סֻלָּם.
רֹאשׁוֹ שָׁמַיִם.
שְׁכֵנִים, אָבוֹת, בָּנִים
עוֹלִים בּוֹ אֶל תְּכוֹלָם.
עוֹלִים בִּשְׁנַיִם.
וּמַלְאָכִים טוֹרְחִים
לָרֶדֶת בּוֹ בָּרֶגֶל
בִּמְקוֹם בִּשְׁתַּיִם לְעוֹפֵף.
וּמַלְאָכִים בּוֹכִים
מַדְרֶגֶת אֶל מַדְרֶגֶת,
חָוָק אַחַר חָוָק רוֹפֵף,
וְהֵם מוֹחִים
דִּמְעָה מִלֶּחִי
מְהֵרָה,
וּנְבוֹכִים
עוֹלִים בְּלִי דֶּחִי
עַל נְמֵרָ"ה.
ט"ו בסיוון תשפ"ד, 21.6.2024
אֵיתָנִים
כַּמָּה אָבוֹת, כַּמָּה בָּנִים,
כַּמָּה פָּנִים וַחֲתָנִים
נָפְלוּ, עָלוּ, כָּלוּ לָנוּ
בְּיֶרַח-כָּל-הָאֵיתָנִים.
מִצְבּוֹר שֶׁל הוֹד, מִרְבָּץ שֶׁל
עֹז, שֶׁבְּתִשְׁרֵי הַזֶּה נָגוֹז –
וְהַמְּבַשֵּׂר לָהֶם הוּא סֶרֶן
אֵיתָן אוֹסְטֶר מֵאֱגוֹז,
שֶׁבְּמוֹתוֹ שָׁנָה חָתַם,
וּבְחַיָּיו, בְּאַחֲרִיתָם,
חָנַךְ אֶת שַׁעַר לְבָנוֹן: חָתַךְ
אֶת הַגָּדֵר, חָתַר
רִאשׁוֹן בְּחֵיל הַיַּבָּשָׁה,
בְּרֹאשׁ חִצֵּי-צָפוֹן, נָכוֹן
עִם חַיָּלָיו לַיְּשׁוּעָה, וְצַו
לוֹ: "עַד הַנִּצָּחוֹן".
כִּי בַּמִּלִּים הַהֵן חָתַם כָּל
הוֹדָעָה, מִזֶּה שָׁנָה,
שָׁנָה שֶׁבָּהּ קָפַץ רִאשׁוֹן אֶל
מַלְתְּעוֹת כָּל סַכָּנָה,
וְחַיָּלָיו שָׁם אַחֲרָיו כָּל
הַשָּׁנָה בְּסוֹד-חָרוֹן,
עַד שֶׁחִלְּצוּהוּ בְּיוֹמוֹ
וּבְיוֹמָהּ הָאַחֲרוֹן.
אֵיתָן אֶחָד בֵּין אֵיתָנִים –
כַּמָּה הַשֵּׁם הַזֶּה חוֹזֵר
בַּחֲלָלִים הַמִּתְחַסְּרִים וְעַל
סְרָטִים שְׁחֹרִים שֶׁל זֵר.
שָׁנָה וְחֹדֶשׁ הוּא נִשְׁמָע, עוֹד
נְשָׁמָה שֶׁל עוֹד אֵיתָן,
וְהוּא הַסֶּלַע וְהַצּוּק
וְהָרֵאשִׁית וְהַמִּפְתָּן.
ל' בתשרי תשפ"ה, 1.11.2024
זַ'אבּוֹ
אֶרֶץ שְׁלֵמָה עִם שָׂפָם,
אֶרֶץ הוֹלֶכֶת עַל שְׁתַּיִם.
עֲרוּצִים אֲשֶׁר עֹמֶק נוֹפָם
חֲרִיצָיו שֶׁלְּכַף יָדוֹ.
רַגְלַיִם פּוֹסְעוֹת פְּסוּקִים,
פָּנָס כִּתְפִלִּין שֶׁל מֵצַח.
מֵאֶרֶץ עָלָה שְׁחָקִים
בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן-עֶלְיוֹן.
כ"א בחשוון תשפ"ה, 22.11.2024
מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל
הֶרֶף מִזֶּה, אֱ-לֹוהֵי מַעֲרָכוֹת,
קוּמָה, חַיֵּה דָּגָן,
הֲנִשְׁכֹּל יוֹם אֶחָד אֶת הַשְׁפִּיץ
שֶׁל הַחֹד,
מְפַקֵּד פְּלֻגַּת הַחֹד וְגַם
הַסְּגָן?
קַיֵּם חַיָּלִים הַנּוֹפְלִים
בִּשְׁלֹושָׁה,
קוּמָה וְיָפֻצּוּ מְשַׂנְאֶיךָ,
הֲלֹא הַשְּׁלוֹשָׁה מְשַׁלְּשִׁים
בִּקְדֻשָּׁה
וְקוֹרְאִים עַל כָּל שַׁעַל
בִּשְׁמֶךָ.
(מפקד פלוגת החוד וסגנו: מפקד פלוגת החוד של גדוד
932 בחטיבת הנח"ל, רס"ן דביר ציון רווח מירושלים, נהרג יחד עם סגנו, סרן
איתן ישראל שכנזי מעלִי, מירי נ"ט. שלושה נופלים לוחמי שריון: סמ"ר
מתתיהו יעקב פרל מבית-אל, סמ"ר קנאו קאסה מבית-שמש וסמ"ר נבו פישר
מברוכין, מגדוד 46 של חטיבה 401, נהרגו לאחר שהטנק שלהם עלה על בור ממולכד.)
רָחֵל אַחַר רָחֵל
רָחֵל שֶׁנֶּאֶלְמָה לְגוֹזְזֶיהָ
הִיא וּבַעֲלָהּ וּבֵן וְסָב
בְּטֶבַח פֶּסַח הַמְּזַעֲזֵעַ.
וּשְׁאֵרִית הַצֹּאן שֶׁנֶּאֱסַף
אֶל בֵּית רָחֵל שְׁכֶנְתָּהּ, רֵעָה
וָרֵעַ,
לִרְפֹּא אֶצְלָם וְשָׁם לְהִבָּנוֹת.
רָחֵל שֶׁנֶּאֶלְמָה לְאוֹרְרֶיהָ
עִם גִּיסָתָהּ וְאָב לְעֵינֵי בְּנוֹ.
רָחֵל אַחַר רָחֵל עַל בָּמוֹתֶיהָ.
רָחֵל בּוֹנַת בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ.
רָחֵל אֲשֶׁר הָיְתָה לָהֶם גָּבִישׁ.
שֶׁנִּזְבְּחוּ בַּבַּיִת וְעַל
כְּבִישׁ.
י' בטבת תשפ"ה, 10.1.2025
(רחל כהן, עליזה רייז, אלעד
וינקלשטיין)
מַגְדָּה וְאָסָף
הֵם הוֹפִיעוּ עַל שֶׁלֶט אֶחָד
בְּרַאשְׁלָ"צ,
הַנִּין אָסָף כַּפְרִי וּמַגְדָּה
בָּרָץ,
וְנִכְתַּב עַל שָׁחֹר בְּצָהֹב
וְצָחֹר –
לוֹ וְלָנוּ עָצְמָה, וְלָהּ
נִצָּחוֹן.
הוּא הָיָה נִין רִאשׁוֹן לָהּ,
וְתֶכֶף חָתָן,
אַךְ קָרְאָה לוֹ הָעֵת וְהוּא רָץ אֶל
הַטַּנְק –
עֵת הַסָּבְתָא-שֶׁל-אַבָּא, אוּד חַי
וּמוּצָל,
הִמְרִיאָה לִדְבֹּק בַּחַיִּים
בַּמִּצְעָד.
וּבִנְחֹת מְטוֹסָהּ, עוֹד מְעַט בַּת
מֵאָה,
עַל אַדְמַת מְעַנֶּיהָ-מֵאָז
הַטְּמֵאָה,
צִלְצְלָה הַבְּשׂוֹרָה עַל הַנִּין
הַטָּהוֹר
בְּצִנּוֹר שֶׁנִּמְתַּח מִתְּהוֹם אֶל
תְּהוֹם.
(אסף כפרי)
גִּבּוֹרֵי הַבָּאגֶרִים
שִׁמְשׁוֹנִים
מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
מִיִּצְהָר וּמֵחַוּוֹת הָהָר
חָשִׁים לֵישִׁים אֶל אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת
רִאשׁוֹנִים.
יָדָם עַל מְכוֹנַת עֲנָק חוֹלֶשֶׁת,
פְּאַת זְקָנָם גּוֹלֶשֶׁת
וּבָהּ הָרִים מִתְהַרְהֲרִים.
רְאוּם,
אֶת גִּבּוֹרֵי הַבָּאגֶרִים.
רְאוּם:
רֵעִים עַל רְאֵמִים בָּרַעַם,
רַק כִּי קָרָא עַם, רַק כִּי כָּרַע
עַם,
בְּרֹאשׁ הַטּוּר.
בְּרֹאשׁ עָטוּר,
חֲשׂוּךְ תִּסְפֹּרֶת,
בְּסַכָּנַת-כֹּהֵן-לִפְנִים-מִן-הַכַּפֹּרֶת,
בִּכְלֵי זָהָב,
אוֹכְלִים אָבָק, שׁוֹתִים זֵעָה,
וְאֵיזוֹ כַּף לָהֶם וְאֵיזוֹ זְרוֹעַ
לַעֲקֹר בָּן רֹעַ.
גְּדוֹלִים כְּהַר גּוֹעֵשׁ.
וְשַׁרְשַׁרְתָּם וּשְׁרִירֵיהֶם
הָרִאשׁוֹנִים לְמַגַּע-אֵשׁ.
ט"ו בתמוז תשפ"ה, 11.7.2025
(אברהם אזולאי, דוד ליבי)
רוֹפֵא וְרִמּוֹן
שְׁנָתַיִם עָבְרוּ עַד נוֹדַע
הַדָּבָר.
שְׁנָתַיִם הִרְכִּינוּ לִשְׁתֹּק.
אִישׁ לֹא יָדַע אֵיךְ כִּמְעַט
שֶׁגָּבַר.
אִישׁ, לְרַבּוֹת אִשְׁתּוֹ.
יוֹמַיִם עָבְרוּ מִיּוֹם
הַמַּטְבֵּחַ.
יוֹמַיִם רִפֵּא וְלָחַם.
יוֹמַיִם הָדַף אֶת אָדָם-הָאַרְבֶּה,
אַךְ
כִּמְעַט כְּשֶׁשָּׁלְמָה הַמְּלָאכָה,
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בִּפְנֵי
לְהָבִים,
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בִּהְיוֹתֵנוּ
כּוֹאֲבִים,
הוּסַט לַמֻּפְלָא וְיָצָא מִן
הַזְּמַן
דּוֹקְטוֹר אֵיתָן נֶאֱמָן.
*
יֹרַט הַמַּתְרִיעַ, הֻפַּל הַצּוֹפֶה
וְנִפְלַשׁ מַעֲרַב הַנֶּגֶב.
וְהִנֵּה אֵיתָן נֶאֱמָן הָרוֹפֵא
עוֹמֵד בְּשַׁעַר הַנֶּגֶף.
עוֹמֵד אֵיתָן, נֶאֱמָן לַצַּו,
וְלָרֹעַ מֵגִיב בְּרֹגַע.
נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֵזוֹר חֲלָצָיו
שֶׁל אֲהוּב הַיְּלָדִים מִסּוֹרוֹקָה.
מִקִּבּוּץ מְחֻלָּל לְיִשּׁוּב
מַאְדִּים
הוּא מִהֵר, חֵץ חַיִּים שָׁלוּחַ,
כַּאֲשֶׁר יְטַהֵר הַלּוֹחֵם יְעָדִים
וִיטַהֵר הָרוֹפֵא אִלּוּחַ.
כְּשֶׁבַּיֶּרִי הַחַי הֻכְרְעוּ
רֵעָיו
הוּא חָשׁ אֶל הָאֵשׁ – רוֹפֵא.
הוּא רוֹפֵא וְרַךְ וְלוֹחֵם וְאָב
וּכְמַסְכֵּת לוֹ עַכְשָׁו רוֹבֶה.
הַפְּרָאִים סָבִיב אַךְ לִבּוֹ אֵיתָן
וּנְחִישׁוּת הַנְּחֹשֶׁת עִמּוֹ,
אַךְ הִנֵּה זוֹחֵל אֶל רַגְלָיו
מִטְעָן
אַכְזָרִי מֵאוֹיֵב: רִמּוֹן.
וּבְתָפְסוֹ אוֹתוֹ,
הַמְּתַקְתֵּק-אָחוֹר,
לְהָשִׁיב לְשׁוֹלְחוֹ מִנְחָה,
הוּא נוֹרָה, נָפַל, וּבְאַחְרִית
כּוֹחוֹ
עוֹד לָפַת בָּרִמּוֹן הַחַי.
וְאֵימָה קָרָה, וְאֵי-מָה קָרָה,
וּשְׁעוֹן הַפִּצּוּץ עוֹמֵד,
וְנוֹתַר נִחָר הָרִמּוֹן הַחַי
בִּידֵי הָרוֹפֵא הַמֵּת.
כָּךְ הוּבָא הָרוֹפֵא לְמַחֲנֵה
הַזִּהוּי
הַנּוֹרָא וְאָיֹם וְקָדוֹשׁ.
בְּמַדֵּי הֶחָאקִי זֶה הוּא, יָרוּי;
הָרִמּוֹן שֶׁל חַמַאס – בְּיָדוֹ.
הָרוֹפֵא שֶׁבְּעֵת הָאֱמֶת הִתְחַיֵּל
–
וּבְיָדוֹ כְּלִי-מַשְׁחִית שֶׁהָיָה
לְעָמִית.
הַמֵּת שֶׁבָּהֶם – הָרוֹפֵא
הַמְּחַיֶּה.
וְהַחַי – הָרִמּוֹן הַמֵּמִית.
*
שְׁנָתַיִם עָבְרוּ עַד נוֹדַע
הַדָּבָר בְּמִקְרֶה.
בַּאֲשֶׁר נַעֲבֹר וְנֵלֵךְ, בַּאֲשֶׁר
נְגָרֵד,
נְגַלֶּה עוֹד גְּדוֹלוֹת וְאֵימוֹת
וּצְמַרְמֹרֶת וְהוֹד
וּגְבוּרוֹת וּנְצוּרוֹת וְעוֹד פָּן
וְעוֹד פֶּרֶק וְעוֹד.
ב' בחשוון תשפ"ו, 24.10.2025.
בִּנְיָן 35
מִבִּנְיָן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ,
בִּנְיָן לָ"ה
בְּקִרְיַת-אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן,
זוּג אַחַר זוּג לְקָרְבָּן נִתְעַלָּה,
אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ פַּעֲמַיִם, זוּגוֹת
מַכְפֵּלָה,
וְאָב-בֵּן, בֵּין יְהוֹשֻׁעַ רִאשׁוֹן
לַכֹּהֵן אַהֲרֹן
לְאֹרֶךְ הַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן.
כְּשַׁרְשֶׁרֶת חָלָל אֶל חָלָל.
כְּלֶהָבוֹת.
כְּשׁוּרַת תַּלְמִידֵי
אִמָּהוֹת וְאָבוֹת. כְּשַׁיֶּרֶת
אוֹתָם לָמֶ"ד-הֵ"א
שֶׁעָלְתָה לְחַיּוֹת אֶת הָהָר
וְנוֹתְרָה מֵעֶבְרוֹ.
בֵּית מַכְפֵּלָה. קִרְיַת שְׁנַיִם
כָּפוּל אַרְבָּעָה.
קִרְיַת אַרְבַּע. קִרְיַת עֲבָרוֹ
שֶׁל הָעָם וּמֵיטַב קִבְרֹתָיו, פְּנֵי
חֶבְרוֹן.
א' בכסלו תשפ"ו, 21.11.2025.
(אהרן כהן מקריית-ארבע נרצח בפיגוע
בצומת גוש עציון. מתברר שבאותו בניין גרו שמונה נרצחי טרור לאורך השנים: יהושע
סלומה, אפי וירון אונגר, הרב אלי ודינה הורוביץ, יעקב ונתנאל ליטמן. סמוך לרדת
הגיליון לדפוס נטען שגם שלושה בחורי ישיבה שנרצחו ב-1980 גרו שם)
