פרופ' ריצ'רד צֵ'ס, יליד 1953, הוא מרצה לספרות ולשון באוניברסיטת צפון קרוליינה באשוויל, ומנהל שם את המרכז ללימודים יהודיים ואת התוכנית לכתיבה יוצרת. בעבר שימש בין היתר סופר-תושב במכון ברנדייס-ברדין בקליפורניה וסגן מנהל המכון לתרבות יהודית של 'אלת חיים', והיה עורך השירה של כתב העת היהודי 'זיק'. הוא מתגורר באשוויל עם אשתו ובנו, חבר בבית כנסת קונסרבטיבי ופעיל בקבוצות להתחדשות יהודית.
צ'ס פרסם עד כה שלושה קובצי שירה באנגלית: 'תקיעה' (1994), 'כיסא במדבר' (2000) ו'מקדש שלישי' (2007). שיריו הופיעו בכתבי עת ואף באנתולוגיות, ביניהן 'מיטב השירה הרוחנית באמריקה' ו'לספר ולזכור: מאה של שירה יהודית אמריקנית'.
ב-1976, "לאחר נס ההצלה באנטבה" כדבריו, הגיע לישראל והתגורר בה שלוש שנים. בשנה הראשונה התנדב בצפת בתוכנית 'שירות לעם', ובשנתיים שלאחר מכן עבד במכון למדריכי חוץ לארץ בסוכנות היהודית בירושלים, וארגן סדרת ערבי קריאת שירה במועדון צוותא. "שלוש השנים שלי בישראל", הוא מספר, "חיברו אותי לחיים היהודיים באופן פנימי מאוד, והעלו אותי על מסלול שלא נטיתי ממנו מאז ועד היום".
שירתו של צ'ס מבטאת את המורכבות של הזהות היהודית-אמריקנית שלו, ואת הקושי ליישב בין המגמות המתרוצצות בתוכו: התערות בתרבות האמריקנית, זיקה רגשית עמוקה למדינת ישראל, זהות פוליטית ליברלית שמאלית שהוא אינו מסתיר בהופעותיו, ואולי גם שמץ של גלותיות מודעת.
שני השירים המובאים פה בתרגום עברי מתוך הספר 'מקדש שלישי' הם דוגמאות מובהקות לכך. השיר 'קדיש' מתכתב עם שיר קודם ושמו 'קדיש', שיר ידוע של המשורר היהודי אמריקני צ'רלס רזניקוף המתמודד עם עליית הנאציזם באירופה. שירו זה של צ'ס נכתב ב-2003, בצלן של הפגנות אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית שליוו את מלחמת הטרור בישראל. השיר 'וריאציות על נושא מאת ויזל' הוא חשבון נפש מבודח אך נוקב של יהודי אמריקני.
התרגומים הופיעו במוסף 'שבת' של העיתון 'מקור ראשון' בל' בתשרי תשע"א, 8.10.2010.
ריצ'רד צֵ'ס
מאנגלית: צור ארליך
קדיש
בעקבות צ'רלס רזניקוף
כ"ז באייר תשס"ג, 29 במאי 2003
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל
רַבָּנָן וְעַל
תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל
תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל
כָּל מָאן דְּעַסְקִין בְּאוֹרַיְתָא דִּי בְּאַתְרָא הֲדֵין
וְדִי בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר, יְהֵא לְהוֹן
וּלְכוֹן
שְׁלָמָא.
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל
הַיּוֹצְאִים בֵּין אֲנָשִׁים וְנָשִׁים
הַמְחֻוָּטִים לְהִתְפּוֹצֵץ
וְעַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים בֵּין פְּרוֹפֶסוֹרִים,
שָׂרִים, שֵׁיחִ'ים,
וּבְקֶרֶב הָמוֹן אָדוּק בְּמִסְגָּדִים
וּבְקַפֶּלוֹת וּבְהַרְצָאוֹת אוֹרֵחַ
וּבְהִתְוַעֲדֻיּוֹת פְּרָצִים שֶׁל
נְצִיגֵי עַמִּים שֶׁנֶּאֱסָפוּ
לִשְׂנֹא, וּבִרְחוֹבוֹת
בֵּין הַזּוֹעֲקִים
צִיּוֹנִי = נָאצִי, צִיּוֹנוּת = אַפַּרְטְהַייד,
וְעַל כָּל הַמּוּמָרִים-לְתֵאֲבוֹנָם-שֶׁל-אֲחֵרִים
שֶׁקִּצְבַּת חַיֵּיהֶם נֶחְתְכָה
בְּאוֹטוֹבּוּס, בְּפִּיצֵרִיָּה,
בִּתְפִלָּה אוֹ בְּקִדּוּשׁ
אוֹ בְּאֶמְצַע הַמֶּתַח בְּסֶרֶט בְּמָטוֹס –
יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן
בְּאֶרֶץ זוֹ שֶׁל בּוּטִיקִים
וּבָתֵּי תַּמְחוּי, הָרִים
וְנָהָר, צְלָבִים וְחֻפַּת אֵשׁ,
וּבְכָל אֲתָר וַאֲתָר
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבִשְׁמָיָא,
פּוּרְקָנָא וְרַחֲמֵי.
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל הַחַיִּים
בְּחַדְרֵי יְשִׁיבוֹת עַל שִׂיחוֹת
וְעִידָה, עַל אֶדֶן
בְּרֵכָה וְעַל שִׁירָה –
אַתֶּם, צֶאֱצָאֵי הַבַּנָּאִים
יוֹצְאֵי יֶרֶךְ מִפְעֲלֵי הַטֶּקְסְטִיל
הַמְפַזְּרִים הַיּוֹם אֶת הוֹנְכֶם כְּאַבְקָה
לִזְרֹעַ מַחְלֶקֶת יוֹלְדוֹת
וּלְהַבְשִׁיל סְטוּדֶנְט שָׁחוֹר בַּקּוֹלֶג'
וְסֶרֶט תִּעוּדִי עַל וִילְנָה,
הֲדֵין וּבְכָל אֲתָר וַאֲתָר,
חֵילְכֶם לְמוֹרָא וּלְהַלֵּל
לְכוֹן וּלְכָל מִי
שֶׁעוֹד יִצְבֹּר כֹּחַ
חִסְדָּא.
עַל יִשְׂרָאֵל
וְעַל בְּנֵיהֶם וּבְנֵי
בְּנֵיהֶם, אֵלֶּה הַנִּסְפָּגִים
בֵּין אֲנָשֶׁיהָ הַטּוֹבִים שֶׁל הָאֲדָמָה הַזֹּאת
וְכָל מָאן דְּפּוֹרֵחַ
בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁשֻּׁלְחַן
שַׁבָּת עָרוּךְ בּוֹ כַּיָּאוּת
וּבְכָל אֲתָר וַאֲתָר
לְהוֹן וּלְכוֹן
חַיֵּי אֲרִיכֵי.
לשיר במקורו האנגלי
וריאציות על נושא מאת ויזל
"ביום שקיבלתי אזרחות אמריקנית ... היהודי שבתוכי הוצף רגש גאווה מהול בהכרת תודה".
– אלי ויזל
1
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, הַיְהוּדִי הֶחָכָם
שֶׁבְּתוֹכִי נוֹשֵׂא זֶהוּת מְזֻיֶּפֶת.
2
אֲפִלּוּ כָּאן, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו, אִם לְפֶתַע
הוּא יֵאָלֵץ לִבְרֹחַ, הַיְהוּדִי שֶׁבְּתוֹכִי,
הֲיַעֲצֹר לְיַד הַדֶּלֶת לִשְׁלֹחַ מַבָּט אַחֲרוֹן
בִּצְרוֹר הַבָּשָׂר וְהַדָּם
שֶׁאֵרַח אוֹתוֹ לְמֵאָה אָמֵרִיקָנִית?
3
הוּא מֵעֵבֶר לְהֶשֵּׂג יָדוֹ שֶׁל הַלּוּקְסוּס,
הַיְהוּדִי הַנִּדְכָּא שֶׁבְּתוֹכִי.
אֲבָל לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ
שֶׁל גּוּף הַשִּׁיקְסֶע בַּמְּסִבָּה –
מִמֶּנּוּ הַיְהוּדִי הַחַמְדָּן
שֶׁבְּתוֹכִי יִשְׂמַח לִטְעֹם.
4
אַזְהָרָה: הַיְהוּדִי
שֶׁבְּתוֹכִי, אוֹיֵב הָעָם,
הוֹלֵךְ לַקַּלְפִּי.
5
הַכֹּל כִימְיָה.
בְּלַע אֶת גְּלוּלַת סֵפֶר הַזֹּהַר
וּתְגַלֶּה אֶת הַיְהוּדִי שֶׁבְּתוֹכְךָ
נוֹטֵף הַכָּרַת תּוֹדָה אָמֵרִיקָנִית.
לשיר במקורו האנגלי
לאתר של ריצ'רד צ'ס
ב-1976, "לאחר נס ההצלה באנטבה" כדבריו, הגיע לישראל והתגורר בה שלוש שנים. בשנה הראשונה התנדב בצפת בתוכנית 'שירות לעם', ובשנתיים שלאחר מכן עבד במכון למדריכי חוץ לארץ בסוכנות היהודית בירושלים, וארגן סדרת ערבי קריאת שירה במועדון צוותא. "שלוש השנים שלי בישראל", הוא מספר, "חיברו אותי לחיים היהודיים באופן פנימי מאוד, והעלו אותי על מסלול שלא נטיתי ממנו מאז ועד היום".
שירתו של צ'ס מבטאת את המורכבות של הזהות היהודית-אמריקנית שלו, ואת הקושי ליישב בין המגמות המתרוצצות בתוכו: התערות בתרבות האמריקנית, זיקה רגשית עמוקה למדינת ישראל, זהות פוליטית ליברלית שמאלית שהוא אינו מסתיר בהופעותיו, ואולי גם שמץ של גלותיות מודעת.
שני השירים המובאים פה בתרגום עברי מתוך הספר 'מקדש שלישי' הם דוגמאות מובהקות לכך. השיר 'קדיש' מתכתב עם שיר קודם ושמו 'קדיש', שיר ידוע של המשורר היהודי אמריקני צ'רלס רזניקוף המתמודד עם עליית הנאציזם באירופה. שירו זה של צ'ס נכתב ב-2003, בצלן של הפגנות אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית שליוו את מלחמת הטרור בישראל. השיר 'וריאציות על נושא מאת ויזל' הוא חשבון נפש מבודח אך נוקב של יהודי אמריקני.
התרגומים הופיעו במוסף 'שבת' של העיתון 'מקור ראשון' בל' בתשרי תשע"א, 8.10.2010.
ריצ'רד צֵ'ס
מאנגלית: צור ארליך
קדיש
בעקבות צ'רלס רזניקוף
כ"ז באייר תשס"ג, 29 במאי 2003
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל
רַבָּנָן וְעַל
תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל
תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל
כָּל מָאן דְּעַסְקִין בְּאוֹרַיְתָא דִּי בְּאַתְרָא הֲדֵין
וְדִי בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר, יְהֵא לְהוֹן
וּלְכוֹן
שְׁלָמָא.
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל
הַיּוֹצְאִים בֵּין אֲנָשִׁים וְנָשִׁים
הַמְחֻוָּטִים לְהִתְפּוֹצֵץ
וְעַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים בֵּין פְּרוֹפֶסוֹרִים,
שָׂרִים, שֵׁיחִ'ים,
וּבְקֶרֶב הָמוֹן אָדוּק בְּמִסְגָּדִים
וּבְקַפֶּלוֹת וּבְהַרְצָאוֹת אוֹרֵחַ
וּבְהִתְוַעֲדֻיּוֹת פְּרָצִים שֶׁל
נְצִיגֵי עַמִּים שֶׁנֶּאֱסָפוּ
לִשְׂנֹא, וּבִרְחוֹבוֹת
בֵּין הַזּוֹעֲקִים
צִיּוֹנִי = נָאצִי, צִיּוֹנוּת = אַפַּרְטְהַייד,
וְעַל כָּל הַמּוּמָרִים-לְתֵאֲבוֹנָם-שֶׁל-אֲחֵרִים
שֶׁקִּצְבַּת חַיֵּיהֶם נֶחְתְכָה
בְּאוֹטוֹבּוּס, בְּפִּיצֵרִיָּה,
בִּתְפִלָּה אוֹ בְּקִדּוּשׁ
אוֹ בְּאֶמְצַע הַמֶּתַח בְּסֶרֶט בְּמָטוֹס –
יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן
בְּאֶרֶץ זוֹ שֶׁל בּוּטִיקִים
וּבָתֵּי תַּמְחוּי, הָרִים
וְנָהָר, צְלָבִים וְחֻפַּת אֵשׁ,
וּבְכָל אֲתָר וַאֲתָר
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבִשְׁמָיָא,
פּוּרְקָנָא וְרַחֲמֵי.
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל הַחַיִּים
בְּחַדְרֵי יְשִׁיבוֹת עַל שִׂיחוֹת
וְעִידָה, עַל אֶדֶן
בְּרֵכָה וְעַל שִׁירָה –
אַתֶּם, צֶאֱצָאֵי הַבַּנָּאִים
יוֹצְאֵי יֶרֶךְ מִפְעֲלֵי הַטֶּקְסְטִיל
הַמְפַזְּרִים הַיּוֹם אֶת הוֹנְכֶם כְּאַבְקָה
לִזְרֹעַ מַחְלֶקֶת יוֹלְדוֹת
וּלְהַבְשִׁיל סְטוּדֶנְט שָׁחוֹר בַּקּוֹלֶג'
וְסֶרֶט תִּעוּדִי עַל וִילְנָה,
הֲדֵין וּבְכָל אֲתָר וַאֲתָר,
חֵילְכֶם לְמוֹרָא וּלְהַלֵּל
לְכוֹן וּלְכָל מִי
שֶׁעוֹד יִצְבֹּר כֹּחַ
חִסְדָּא.
עַל יִשְׂרָאֵל
וְעַל בְּנֵיהֶם וּבְנֵי
בְּנֵיהֶם, אֵלֶּה הַנִּסְפָּגִים
בֵּין אֲנָשֶׁיהָ הַטּוֹבִים שֶׁל הָאֲדָמָה הַזֹּאת
וְכָל מָאן דְּפּוֹרֵחַ
בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁשֻּׁלְחַן
שַׁבָּת עָרוּךְ בּוֹ כַּיָּאוּת
וּבְכָל אֲתָר וַאֲתָר
לְהוֹן וּלְכוֹן
חַיֵּי אֲרִיכֵי.
לשיר במקורו האנגלי
וריאציות על נושא מאת ויזל
"ביום שקיבלתי אזרחות אמריקנית ... היהודי שבתוכי הוצף רגש גאווה מהול בהכרת תודה".
– אלי ויזל
1
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, הַיְהוּדִי הֶחָכָם
שֶׁבְּתוֹכִי נוֹשֵׂא זֶהוּת מְזֻיֶּפֶת.
2
אֲפִלּוּ כָּאן, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו, אִם לְפֶתַע
הוּא יֵאָלֵץ לִבְרֹחַ, הַיְהוּדִי שֶׁבְּתוֹכִי,
הֲיַעֲצֹר לְיַד הַדֶּלֶת לִשְׁלֹחַ מַבָּט אַחֲרוֹן
בִּצְרוֹר הַבָּשָׂר וְהַדָּם
שֶׁאֵרַח אוֹתוֹ לְמֵאָה אָמֵרִיקָנִית?
3
הוּא מֵעֵבֶר לְהֶשֵּׂג יָדוֹ שֶׁל הַלּוּקְסוּס,
הַיְהוּדִי הַנִּדְכָּא שֶׁבְּתוֹכִי.
אֲבָל לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ
שֶׁל גּוּף הַשִּׁיקְסֶע בַּמְּסִבָּה –
מִמֶּנּוּ הַיְהוּדִי הַחַמְדָּן
שֶׁבְּתוֹכִי יִשְׂמַח לִטְעֹם.
4
אַזְהָרָה: הַיְהוּדִי
שֶׁבְּתוֹכִי, אוֹיֵב הָעָם,
הוֹלֵךְ לַקַּלְפִּי.
5
הַכֹּל כִימְיָה.
בְּלַע אֶת גְּלוּלַת סֵפֶר הַזֹּהַר
וּתְגַלֶּה אֶת הַיְהוּדִי שֶׁבְּתוֹכְךָ
נוֹטֵף הַכָּרַת תּוֹדָה אָמֵרִיקָנִית.
לשיר במקורו האנגלי
לאתר של ריצ'רד צ'ס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה