שמח בשומרון: קליפ חמישים שנות התיישבות עם תמליל שלי

הקליפ המקסים הזה שיצרה יהודית פסל (קרדיטים נוספים ראו ביוטיוב) הוצג אמש בטקס לרגל חמישים שנות התיישבות בשומרון. היו לי האתגר והעונג לכתוב את מילות השיר על פי מנגינת השיר 'הפי' של פארל ויליאמס, כבחירתה של יהודית. הנה המילים.

עַל רֹאשׁ הָרִים וְעַל כִּתְפֵי גְּבָעוֹת

רַגְלַי הוֹלְכוֹת הָלְאָה בְּעִקְבוֹת

עֲנַן כָּבוֹד, אַחַר שִׁבְטֵי יוֹסֵף,

הָאֲוִיר,

הַמֶּרְחָבִים,

וּבְעִקְּבוֹת הַלֵּב.

כִּי זֶה הַבַּיִת –

   הַשּׁוֹמְרוֹן הוּא כְּפָר וָעִיר,

     הוּא שְׁכֵנִים וּמִשְׁפָּחָה;

וְזֶה הַזַּיִת –

   הַמּוֹרִיק אֶת הַנּוֹפִים,

     מִמֶּנּוּ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה;

וְזֶה הַכֶּרֶם – 

   הַשּׁוֹלֵחַ עֲנָפִים

     וְהוּא עָסִיס וְהוּא שִׂמְחָה;

וְזֶה הַקֶּסֶם

  הַקַּדְמוֹן שֶׁהוּא מַפְעִיל

    בְּתוֹךְ יוֹמֵךְ, בְּתוֹךְ יוֹמְךָ.

הַשּׁוֹמְרוֹן

חָזַרְנוּ

הַשּׁוֹמְרוֹן

נִשְׁאַרְנוּ

הַשּׁוֹמְרוֹן

הֵאַרְנוּ

הַשּׁוֹמְרוֹן

הַבַּיִת.

נושא עמו את צער השתיקה: על "בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד"

בהיר וגבוה כזֶמֶר

יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות

תמר וולף-מונזון, מכון בן-גוריון, 512 עמ'

סקירה: צור ארליך. מופיע היום במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון', עמ' 19-18.

בסתיו תש"ם, 1979, כתב אל יעקב אורלנד פרופ' ראובן קריץ, מטובי פרשניה ומלמדיה של השירה העברית, מכתב אישי. "זה כמה שעות אני קורא ב'עיר האובות' ואינני יכול להינתק ממנה", סיפר לו, בהתייחס לכרך שיריו הגדול של המשורר שהופיע שנה ומשהו קודם לכן. קריץ עמד על סגולותיו של הספר ואז הוסיף, "לכל אלה נצטרפה הרגשת בושה, שלא הכרתי עד כה את שירתך כלל. העולם האקדמי במוצהר בז לאופנות, ועם זאת הוא עבד נרצע להן. ואז מקבלים התלמידים רשימת ספרי שירה שעליהם לקרוא – עמיחי ואבידן וזך ודליה רביקוביץ, ובזמן האחרון נוספו לאופנה זו, הקודמת, אנשי האופנה החדשה של 'קבוצת סימן קריאה' ... וכל מי שאינו שייך לקבוצה, או אין לו פרקליט מלמד-זכות בין המבקרים, מתעלמים ממנו ... העובדה שעד לפני יומיים לא ידעתי דבר על 'עיר האובות' היא עובדה מביישת בשבילי, המחייבת חשבון נפש, אך היא גם תעודת עניות לעולם האקדמי שבו אני חי. גם אילו הייתה ספרותנו עשירה פי שבעים היה אסור לנו להתעלם מספר כזה".

שיר חזון החמ"ד - קליפ ומילים

אחרי המנון החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) הוזמנתי לכתוב גם את שיר חזון החמ"ד. תפקידי היה לעבד לשיר רשימה מוכנה של רעיונות והגדרות, הלא היא חזון החמ"ד שהוכרז בקיץ זה.
למעלה הקליפ החמוד. ולמטה הנה המילים בגרסה המושרת. היא כוללת, למעט האמת, חלק לא גדול מן המקור, ולעתים גם בוחרת לחזור על שורות במקום לגוון בשורות חורזות להן שכתבתי - אבל הלקוח תמיד צודק. 

בֵּין אָדָם לְעַצְמוֹ – הִצְטַיְּנוּת וּצְמִיחָה;

בֵּין אָדָם לֵאֱלוֹקָיו – אֱמוּנָה וַהֲלָכָה;

בֵּין אָדָם לְזוּלָתוֹ – אַהֲבָה וַעֲרֵבוּת;

בֵּין אָדָם לְעַמּוֹ – אַחְרָיוּת וּמְעוֹרָבוּת;

וּבֵין אָדָם לִמְדִינָתוֹ וּלְאַרְצוֹ –

הַהַקְרָבָה, הַנְּכוֹנוֹת וְהָרָצוֹן

לְהִתְקָרֵב וּלְקָרֵב אֶל הַבּוֹרֵא,

לִבְנוֹת בְּיַחַד – הַתַּלְמִיד וְהַמּוֹרֶה,

הַמְּנַהֵל וְהַהוֹרֶה –

חָזוֹן בּוֹטֵחַ וּפוֹרֶה

חֲזוֹן הַחֶמֶ"ד הַנּוֹשֵׂא לַפִּיד שְׁלִיחוּת;

לְהִתְקַדֵּשׁ בְּאַהֲבָה אֶל הַתּוֹרָה,

לְהִשְׁתַּתֵּף בְּעִלּוּיָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה,

לִהְיוֹת נִבְחֶרֶת מְסוּרָה –

תַּלְמִיד, גַּנֶּנֶת וּמוֹרָה,

חֲזוֹן הַחֶמֶ"ד הַנּוֹשֵׂא לַפִּיד שְׁלִיחוּת.

 

המנון שבוע החמ"ד - החינוך הממלכתי דתי

המילים שלי, הלחן של אודי דוידי, הסרטון של אולפני אתרוג. הקרנת בכורה היום בכנס החמ"ד בירושלים.

אִם תִּשְׂאוּ עֵינֵיכֶם אֶל עָבָר וְעָתִיד,

אִם תַּבִּיטוּ לָרוֹם אֶל הַתְּכֵלֶת,

אִם תִּרְצוּ אֶת חֲזוֹן הַצִּיּוֹנוּת הַדָּתִית –

הָרַגְלַיִם יוֹבִילוּ לַחֶמֶ"ד.

כָּאן תּוֹרָה וּמַדָּע מִצְטָרְפִים בְּחִבּוּר,

מְקֻדָּשׁ וְחָדָשׁ יוֹצְרִים צֶמֶד,

כָּאן יֵשׁ אֶרֶץ עִם עַם וְיָחִיד עִם צִבּוּר,

כָּאן דִּבּוּק חֲבֵרִים – כָּאן הַחֶמֶ"ד.

חֶמֶ"ד הוּא כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה,  

עִם חֹם וְחִבּוּק וְעִם דֶּלֶת פְּתוּחָה.

חֶמֶ"ד - מִשְׁפָּחָה לְתָמִיד

מִשְׁפָּחָה שֶׁבּוֹחֶרֶת בְּךָ.

כָּאן חִנּוּךְ בְּחִיּוּךְ, כָּאן אַחְדוּת בְּמִגְוָן,

כָּאן נִגּוּן מְיֻחָד לְכָל יֶלֶד.

כָּאן צַמֶּרֶת וְשֹׁרֶשׁ, כָּחֹל וְלָבָן,

אֲהָבָה וְאַחְוָה – כָּאן הַחֶמֶ"ד.

כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי כָּל גִּיל וְגוֹלָה,

מִתְקַבְּצִים כָּאן בְּחֵן וּבְחֶסֶד

וּבְיַחַד בּוֹנִים פֹּה בְּדוֹר גְּאֻלָּה

אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ חֶמֶד.

חֶמֶ"ד הוּא כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה,  

עִם חֹם וְחִבּוּק וְעִם דֶּלֶת פְּתוּחָה.

חֶמֶ"ד - מִשְׁפָּחָה לְתָמִיד

מִשְׁפָּחָה שֶׁבּוֹחֶרֶת בְּךָ.

*

נוסח הפזמון החוזר לפני ההלחנה היה שונה מעט:

חֶמֶ"ד הוּא בַּיִת, הוּא כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה,  

עִם חֹם וְחִבּוּק וְעִם דֶּלֶת פְּתוּחָה.

מִשְׁפָּחָה לְתָמִיד

שֶׁל מוֹרֶה וְתַלְמִיד,

מִשְׁפָּחָה שֶׁבּוֹחֶרֶת בְּךָ.

 

גר על ההר: פזמון-המנון מחפש מלחין

את הפזמון הזה כתבתי השנה בין חורף לאביב, ויש לו ייעוד: שיזכה לקבל לחן קליט והמנוני ולהיות מבוצע, מוקלט, משודר ומושר, וכך לתרום לחידוש חיוניותו של ז'אנר הזמר הארצישראלי ולצרף למפה שלו אזור שחסר בה, שכן לא היה בידינו בתקופת שגשוגו של הז'אנר, אזור הרי המרכז.
השיר פורסם ב'מקור ראשון' בכ"ג באייר תש"ע, 7.5.2010, לקראת כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, יהודה, שומרון, סיני והגולן.

גר על ההר

בֵּיתִי עַל הֶהָרִים פָּתוּחַ לְאֵרוּחַ.
יֵשׁ לְכִבּוּד מֶרְחָב, אֲוִיר חָפְשִׁי וְרוּחַ.
מֵחַלּוֹנִי צוּרִים בְּתָ'לָפִים צוּרוֹת
רוֹכְבִים עַל הֶהָרִים שֶׁהֵם נָשִׁים הָרוֹת.
וְדֶרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת
אֵלַי עַד סַף הַדֶּלֶת
וּכְשֶׁלַּדֶּרֶךְ סוֹף
זוֹ הַתְחָלַת הַנּוֹף.

אֲנִי גָּר עַל הַגַּג,
אֲנִי גָּר עַל הַגֹּבַהּ.
אֲנִי גָּר עַל הַגַּב.
אֲנִי גָּר עַל הַקַּר.
אֲנִי גָּר עַל הָרֹאשׁ,
אֲנִי גָּר עַל הַכּוֹבַע,
אֲנִי גָּר –
אֲנִי גָּר עַל הָהָר.

סָבִיב לִי יְרֻקִּים סוֹפְרִים בַּלַּיְלָה כֶּסֶף:
זֵיתִים, זֵיתִים זְקֵנִים, כְּסוּפִים גַּם בְּלֵיל כֶּסֶה.
מַרְוָה עוֹשָׂה לִי תֵּה, וּמֶתֶק תְּאֵנָה
אוֹמֵר לִי תֵּהָנֶה, כִּי הוּא כְּבָר נֶהֱנָה.
לֹא גֵּייטְס, לֹא גַּיְדָמָאק,
אֲבָל מַרְוִיחַ שְׁנַיִם:
קָרוֹב לָאֲדָמָה,
קָרוֹב גַּם לַשָּׁמַיִם.

(פזמון חוזר) אֲנִי גָּר עַל הַגַּג...


וּכְשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְבִקּוּר תּוֹרָן
לְמַטָּה, לֹא אֶשְׁכַּח: צָרִיךְ דֵּאוֹדוֹרָנְט.
לְמַטָּה מַזִּיעִים. וְלֹא לִשְׁכֹּחַ גַּם כֵּן
שֶׁלֹּא מֻמְלָץ לִלְבֹּשׁ שָׁם שְׁתֵּי שְׁכָבוֹת שֶׁל גַּטְקֶס.
כִּי חַם וְלַח בַּפְּלָטָה.
אֵיךְ הֵם גָּרִים לְמַטָּה?
אֵרֵד, וּבְדַרְכִּי
אֶתְגַּעְגֵּעַ, כִּי –

(פזמון חוזר) אֲנִי גָּר עַל הַגַּג...