את הפזמון הזה כתבתי השנה בין חורף לאביב, ויש לו ייעוד: שיזכה לקבל לחן קליט והמנוני ולהיות מבוצע, מוקלט, משודר ומושר, וכך לתרום לחידוש חיוניותו של ז'אנר הזמר הארצישראלי ולצרף למפה שלו אזור שחסר בה, שכן לא היה בידינו בתקופת שגשוגו של הז'אנר, אזור הרי המרכז.
השיר פורסם ב'מקור ראשון' בכ"ג באייר תש"ע, 7.5.2010, לקראת כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, יהודה, שומרון, סיני והגולן.
גר על ההר
בֵּיתִי עַל הֶהָרִים פָּתוּחַ לְאֵרוּחַ.
יֵשׁ לְכִבּוּד מֶרְחָב, אֲוִיר חָפְשִׁי וְרוּחַ.
מֵחַלּוֹנִי צוּרִים בְּתָ'לָפִים צוּרוֹת
רוֹכְבִים עַל הֶהָרִים שֶׁהֵם נָשִׁים הָרוֹת.
וְדֶרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת
אֵלַי עַד סַף הַדֶּלֶת
וּכְשֶׁלַּדֶּרֶךְ סוֹף
זוֹ הַתְחָלַת הַנּוֹף.
אֲנִי גָּר עַל הַגַּג,
אֲנִי גָּר עַל הַגֹּבַהּ.
אֲנִי גָּר עַל הַגַּב.
אֲנִי גָּר עַל הַקַּר.
אֲנִי גָּר עַל הָרֹאשׁ,
אֲנִי גָּר עַל הַכּוֹבַע,
אֲנִי גָּר –
אֲנִי גָּר עַל הָהָר.
סָבִיב לִי יְרֻקִּים סוֹפְרִים בַּלַּיְלָה כֶּסֶף:
זֵיתִים, זֵיתִים זְקֵנִים, כְּסוּפִים גַּם בְּלֵיל כֶּסֶה.
מַרְוָה עוֹשָׂה לִי תֵּה, וּמֶתֶק תְּאֵנָה
אוֹמֵר לִי תֵּהָנֶה, כִּי הוּא כְּבָר נֶהֱנָה.
לֹא גֵּייטְס, לֹא גַּיְדָמָאק,
אֲבָל מַרְוִיחַ שְׁנַיִם:
קָרוֹב לָאֲדָמָה,
קָרוֹב גַּם לַשָּׁמַיִם.
(פזמון חוזר) אֲנִי גָּר עַל הַגַּג...
וּכְשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְבִקּוּר תּוֹרָן
לְמַטָּה, לֹא אֶשְׁכַּח: צָרִיךְ דֵּאוֹדוֹרָנְט.
לְמַטָּה מַזִּיעִים. וְלֹא לִשְׁכֹּחַ גַּם כֵּן
שֶׁלֹּא מֻמְלָץ לִלְבֹּשׁ שָׁם שְׁתֵּי שְׁכָבוֹת שֶׁל גַּטְקֶס.
כִּי חַם וְלַח בַּפְּלָטָה.
אֵיךְ הֵם גָּרִים לְמַטָּה?
אֵרֵד, וּבְדַרְכִּי
אֶתְגַּעְגֵּעַ, כִּי –
(פזמון חוזר) אֲנִי גָּר עַל הַגַּג...
השיר פורסם ב'מקור ראשון' בכ"ג באייר תש"ע, 7.5.2010, לקראת כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, יהודה, שומרון, סיני והגולן.
גר על ההר
בֵּיתִי עַל הֶהָרִים פָּתוּחַ לְאֵרוּחַ.
יֵשׁ לְכִבּוּד מֶרְחָב, אֲוִיר חָפְשִׁי וְרוּחַ.
מֵחַלּוֹנִי צוּרִים בְּתָ'לָפִים צוּרוֹת
רוֹכְבִים עַל הֶהָרִים שֶׁהֵם נָשִׁים הָרוֹת.
וְדֶרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת
אֵלַי עַד סַף הַדֶּלֶת
וּכְשֶׁלַּדֶּרֶךְ סוֹף
זוֹ הַתְחָלַת הַנּוֹף.
אֲנִי גָּר עַל הַגַּג,
אֲנִי גָּר עַל הַגֹּבַהּ.
אֲנִי גָּר עַל הַגַּב.
אֲנִי גָּר עַל הַקַּר.
אֲנִי גָּר עַל הָרֹאשׁ,
אֲנִי גָּר עַל הַכּוֹבַע,
אֲנִי גָּר –
אֲנִי גָּר עַל הָהָר.
סָבִיב לִי יְרֻקִּים סוֹפְרִים בַּלַּיְלָה כֶּסֶף:
זֵיתִים, זֵיתִים זְקֵנִים, כְּסוּפִים גַּם בְּלֵיל כֶּסֶה.
מַרְוָה עוֹשָׂה לִי תֵּה, וּמֶתֶק תְּאֵנָה
אוֹמֵר לִי תֵּהָנֶה, כִּי הוּא כְּבָר נֶהֱנָה.
לֹא גֵּייטְס, לֹא גַּיְדָמָאק,
אֲבָל מַרְוִיחַ שְׁנַיִם:
קָרוֹב לָאֲדָמָה,
קָרוֹב גַּם לַשָּׁמַיִם.
(פזמון חוזר) אֲנִי גָּר עַל הַגַּג...
וּכְשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְבִקּוּר תּוֹרָן
לְמַטָּה, לֹא אֶשְׁכַּח: צָרִיךְ דֵּאוֹדוֹרָנְט.
לְמַטָּה מַזִּיעִים. וְלֹא לִשְׁכֹּחַ גַּם כֵּן
שֶׁלֹּא מֻמְלָץ לִלְבֹּשׁ שָׁם שְׁתֵּי שְׁכָבוֹת שֶׁל גַּטְקֶס.
כִּי חַם וְלַח בַּפְּלָטָה.
אֵיךְ הֵם גָּרִים לְמַטָּה?
אֵרֵד, וּבְדַרְכִּי
אֶתְגַּעְגֵּעַ, כִּי –
(פזמון חוזר) אֲנִי גָּר עַל הַגַּג...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה