יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

קורבן אישה: על אורגיית השנאה שטרם נרגעה

האם השתייכות לשמאל הופכת אדם לאדם רע? ודאי שלא. אבל קשה להסביר באופן אחר מדוע גם היום, 15 שנה לאחר רצח רבין, כל הקולות הנשמעים מהכיוון הזה ממשיכים לתמוך בהרשעתה של מרגלית הר-שפי בסעיף המוקרץ של אי-מניעת פשע, אף שראשי השב"כ - הגוף שסיפק את ה'הודאות' להרשעתה - כבר הודו בגלוי שהיא הורשעה שלא כדין ושלא הייתה יכולה לדעת שעמיר ירצח את רבין.  
הקפיצים הדרוכים פעלו כמצופה מהם, שעות ספורות לאחר פרסום יוזמת הזיכוי המאוחר. הוד קרנפותה ציפי לבני אצה רצה להתרצות בפני דליה רבין, להדביק שוב את אשמת הרצח בכל מי שחושב שאין מקום למאסרי שווא ולמשפטי ראווה, ולהבטיח את מקומה בצד הנכון, זה שרדף אותה, אותה ממש, בעוון תמיכה ברצח רבין, בימים הלא רחוקים שהיא הייתה חברת הליכוד. וכל היואל חסונים והנחמן שיים, שלא לדבר על האיתן כבלים, הזדרזו אף הם לשטוח בפני המצלמות את טלפיהם שוסעות השסע ולהוכיח שכשרים הם.
האם לא נזכה לשמוע מהצד השמאלי של המפה הפוליטית קול צלול אחד שמעדיף את הצדק והיושר על פני הרדיפה והשנאה?
הנה הטור שפרסמתי בתחילת העשור, לאחר דחיית ערעורה של הר-שפי בבית המשפט העליון:



הוציאוה ותישרף
מאת צור ארליך
הופיע ב'מקור ראשון' בל' בשבט תשס"א, 23.2.2001

הָאֵל אֲשֶׁר זָעַף, אֲשֶׁר הִכָּה בְּשֶׁבֶט,
אֲשֶׁר נָגַף בַּשְּׁחִין אֶת הָעֵדָה כֻּלָּה,
הָאֵל, שָׁלוֹם, אֲשֶׁר זָרַע חֻרְבָּן וָשֶׁבֶר,
רוֹצֶה, אָמְרוּ בַּשֶּׁבֶט, קָרְבָּן שֶׁל בְּתוּלָה.

וּבַעֲלַת הָאוֹב, שֶׁלָּהּ תְּרָפִים וָחֶרֶס,
אָמְרָה, וְאִצְטַגְנִין עֵדָהּ וְגַם שׁוֹחֵט:
תֻּגַּשׁ לְאֵל הַזַּעַם נַעֲרָה מֻבְחֶרֶת,
שֶׁלֹּא יָדְעָה דָּבָר, שֶׁלֹּא יָדְעָה עוֹד חֵטְא.

קְשׁוּרָה בַּאֲזִקִּים, נִדְחֶפֶת עַל אַפֶּיהָ,
צַמָּה עוֹד עַל עָרְפָּהּ, תַּלְתַּל דַּק לְמִצְחָהּ,
הֻבְלָה קָרְבָּן-עַלְמָה אֶל כֶּבֶשׁ הַמִּזְבֵּחַ,
מִנְחָה לְאֵל קַנָּא, מִין עֲקֵדַת יִצְחָק.

קֳבָל זִקְנֵי הָעָם, לִפְנֵי חַכְמֵי הַקֶּסֶם,
בֵּינוֹת כָּל הַחוֹטְאִים אֲשֶׁר לָהֶם כֻּפַּר,
לְמוּל כּוֹשְׁפֵי כְּשָׁפִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עַל כֶּסֶת,
הֻלְּכָה הַנַּעֲרָה – וְלָעֵדָה הִיא פָּר.

גְּבָרִים הִתְגּוֹדְדוּ. גְּבָרִים שָׂרְטוּ שָׂרֶטֶת.
הַתַּאֲוָה שָׁטְפָה: גְּבָרִים אֶל מוּל אִשָּׁה.
אֶל מוּל אִשָּׁה-קָרְבָּן. עָבַר בָּהֶם הָרֶטֶט.
אֶל מוּל קָרְבָּן-אִשָּׁה. אֶל מוּל קָרְבָּן אָשָׁם.

הָעָם רוֹצֶה שָׁלוֹם. הָעָם רוֹצֶה בְּרֶצַח.
הָעָם רוֹצֶה אוֹתוֹת. הָעָם רוֹצֶה מוֹפְתִים.
הִנֵה הַנַּעֲרָה, תַּלְתַּל עוֹד עַל הַמֶּצַח,
עוֹבֶרֶת חֲפוּיָה אֶל מוּל שְׁלֹשָׁה שׁוֹפְטִים.

שְׁלֹשָׁה שׁוֹפְטִים-קוֹסְמִים חוֹרְצִים לָהּ: הַמִּזְבֵּחָה.
הָעָם שׁוֹאֵג. הָעָם רוֹצֶה קָרְבָּן אָדָם.
וְהִיא – וְהִיא דְּמוּמָה. אֵין בְּעֵינֶיהָ בֶּכִי.
כִּי בְּעֵינֶיהָ בּוּז. מַה לָּהּ וּלְיוֹם אֵידָם.

שְׁלֹשָׁה שׁוֹפְטִים-קוֹסְמִים קוֹרְאִים מַחְשְׁבוֹתֶיהָ.
הֵן הֵם הַמְכַשְּׁפִים, הֵן הֵם יַלְדֵי הָאֵל.
"יָדַעַתְּ וְלֹא מָנַעַתְּ", פּוֹסְקִים בְּקוֹל בּוֹטֵחַ.
"יוֹדְעִים אָנוּ הַכֹּל". וְהֶהָמוֹן צוֹהֵל.

וְלֶהָמוֹן הֻקַּל: יֵשׁ גַּם צִדּוּק לָרֶצַח.
כִּי נֶעֱשְׂתָה חֶרְפָּה. כִּי הִיא אֵינָה חַפָּה.
נָשִׁים כְּבָר מְעַכְּסוֹת. וְהִיא – תַּלְתַּל עַל מֶצַח
וְהַצַּמָּה עוֹדָהּ מֻטֶּלֶת עַל עָרְפָּהּ.

נָשִׁים פּוֹרְקוֹת צְמִידִים. גְּבָרִים – הַדָּם שׁוֹעֵט בָּם.
קוֹרְחִים קָרְחָה זְקֵנִים. עוֹלְזִים גְּמוּלֵי חָלָב.
וְעַל הַנַּעֲרָה כֻּלָּם מוֹרִים בְּאֶצְבַּע.
אִישׁ אִישׁ לוֹחֵשׁ תְּפִלַּת תּוֹדָה לֶאֱלִילָיו.

אִישׁ אִישׁ לוֹחֵש תּוֹדָה – "זוֹ לֹא בִּתִּי" – וָשֶׁבַח.
עֲצֵי מַעֲרָכָה פְּרוּשִׂים עַל הַמּוֹקֵד.
הַנַּעֲרָה עוֹלָה. עוֹקְדִים אוֹתָהּ לְזֶבַח.
וְהַקָּהָל שׁוֹאֵג, אֲבָל לִבּוֹ שָׁקֵט.

שָׁאוֹן שֶׁל חֲצוֹצְרוֹת. עָשָׁן. הַטֶּקֶס תַּם.
תֻּפִּים. הַכֹּהֲנִים כְּבָר שָׁבוּ אֶל בֵּיתָם.
תֻּפִּים. הַלַּבְלָרִים כְּבָר שָׁבוּ אֶל עֵטָם.
תֻּפִּים. כֻּלָּם הָלְכוּ וֶאֱלֹהָם אִתָּם.
וְרַק הָעֲלִילָה כִּסְּתָה שָׁם אֶת הַדָּם.


לכתבתה של חגית ששר על היוזמה לביטול ההרשעה, שפורסמה שלשום ב'מקור ראשון', הקליקו כאן.


תגובה 1:

אפרת! אמר/ה...

"האם השתייכות לשמאל הופכת אדם לאדם רע? ודאי שלא".
צור ארליך, קראתי את המשפט הזה וכבר לא יכולתי להמשיך. אתם חושבים שאנחנו, השמאלנים, רעים??? כאילו מה, לא שמעת כמה אכפת לנו מזכויות בעלי חיים ומפליטים מאריתראה ומפלשתינים? נו אז איך אתה יכול לקרוא לנו רעים?
אפרת