מחשוון עד שבט: עוד ארבעה שירי חודש מעיתון IVRIT

ארבעה שירי-חודש נוספים סוגרים את השנה השלישית של הטור שלי, "שורות קצרות", בעיתון לומדי-העברית "IVRIT" מבית ג'רוזלם פוסט. 

חשוון תשע"ו:

בִּטּוּיִים לְכָל מִסְפָּר

אָדָם רָגִיל, אַחַד הָעָם,

הָלַךְ לוֹ יוֹם אֶחָד לַיָּם,

וְאַף אֶחָד לֹא בָּא אִתּוֹ,

רַק הָאַחַת שֶׁלּוֹ, אִשְׁתּוֹ –

וּפֶה אֶחָד, גַּם הִיא גַּם הוּא,

סִכְּמוּ שֶׁתֵּכֶף יִגְמְעוּ

מִיַּיִן טוֹב אֲשֶׁר נִסְחַט

מֵעֲנָבִים אֶחָד-אֶחָד.

וְאָז לְסֶרֶט לֹא שָׂרוּט

הָלְכוּ חַת-שְׁתַּיִם: בִּמְהִירוּת.

זֶה זוּג מֻצְלָח. טוֹבִים הַשְּׁנַיִם.

דּוֹמִים כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל מַיִם.

אַךְ בְּמַבָּט שֵׁנִי נַזְכִּיר

שֶׁהָעִנְיָן הוּא דּוּ-עֶרְכִּי

וּשְׁנֵי צְדָדִים יֵשׁ לַמַּטְבֵּעַ,

גַּם לְגַבָּיו גַּם לְגַבֶּיהָ,

וְאִי אֶפְשָׁר, גַּם לֹא בַּסְּתָיו,

לִתְפֹּס מַקֵּל בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו –

וּבְנֵי הַזּוּג רָבִים שָׁעוֹת:

"שְׁנֵי יְהוּדִים שָׁלוֹשׁ דֵּעוֹת".

אֲבָל הַחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ

לֹא יִנָּתֵק, הוּא לֹא חַלָּשׁ.

הָיָה פֹּה רִיב, דִּמְעוֹת שָׁלִישׁ,

אֲבָל נֻכָּה מִמֶּנּוּ שְׁלִישׁ

וּכְשֶׁצִּלְצוּל שְׁלִישִׁי נִשְׁלַם

הֵם כְּבָר הָיוּ בְּתוֹךְ אוּלַם

הָאוֹפֶּרָה בִּגְרוּשׁ אוֹ לִירָה:

לָהּ שְׁלִישׁ גַּן עֵדֶן, לוֹ שְׁלִישׁ בִּירָה.

לְמָחֳרָת... שֶׁלֹּא נֵדַע:

שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע לַעֲבוֹדָה!

לַעֲבוֹדָה חָזְרוּ עַל אַרְבַּע

(רָצוּ לַחְזוֹר, רָצוּ מְאוֹד)

וְנִשְׁאֲרוּ עַד מְאֻחָר בָּהּ

(עָזְבוּ רַק אַרְבַּע אִמָּהוֹת).

וּכְשֶׁהַסּוֹף הַמְּאֻשָּׁר בָּא,

בְּגִ'יפּ חָדָשׁ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע

יָשְׁבוּ בְּיַחַד שׁוּב הַשְּׁנַיִם

וְשׂוֹחֲחוּ בְּאַרְבַּע עֵינַיִם

וְהִתְאַמְּצוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ

בְּנִיב עִם הַמִּסְפָּר חָמֵשׁ.

כסלו תשע"ו:

תּוֹר

בְּתוֹר יִשְׂרְאֵלִי וָתִיק

שֶׁכָּל שָׁעָה פּוֹתֵחַ תִּיק

אֲנִי יוֹדֵעַ כְּבָר שְׁנוֹת-דּוֹר

שֶׁהַחַיִּים עוֹבְרִים בַּתּוֹר.

הַתּוֹר –

"סְלִיחָה, מִי אַחֲרוֹן?"

הַתּוֹר –

"אֲנִי רַק שְׁאֵלָה!"

"יֵשׁ תּוֹר!" –

"אֲנִי עַל עִקָּרוֹן

לֹא מְוַתֶּרֶת לָהּ!"

יֵשׁ תּוֹר בַּבַּנְק וְתוֹר בַּדֹּאַר,

תּוֹר בְּפֹעַל וּבְתֹאַר,

וְגַם בַּטֶּלֶפוֹן מוֹסְרִים

לִי "מִקּוּמְךָ בַּתּוֹר: עֶשְׂרִים".

כִּי לֹא הִמְצִיאוּ עוֹד כַּפְתּוֹר

שֶׁאֶת הַבְּעָיָה יִפְתֹּר,

וְאֵין מִפְלָט וְאֵין מִסְתּוֹר.

גַּם לְבָגָ"ץ אִם נַעֲתּוֹר

רַק נְשַׁחְרֵר בָּזֶה קִיטוֹר –

אַךְ מֵהַתּוֹר פֹּה, מֵהַתּוֹר

אֵין לָנוּ פְּטוֹר.

הַתּוֹר פֹּה הוּא צָרָה צְרוּרָה.

וְאֵין לוֹ תֹּאַר וְצוּרָה.

הוּא לֹא יָשָׁר –

הוּא כְּמוֹ קִשְׁקוּשׁ.

לֹא מְסֻדָּר –

פָּשׁוּט מִין גּוּשׁ.

"אֶזְרָח יָקָר,

תִּקַּח מִסְפָּר!"

– יֵאוּשׁ!

וּבַמַּרְכּוֹל הַתּוֹר הוּא בְּרוֹךְ.

מַזַּל שֶׁכָּאן הוּא בְּשׁוּרָה.

מִכָּל קֻפָּה נִמְתַּח הַשְּׂרוֹךְ:

כָּל יוֹם לָהּ חַג מַתַּן תּוֹרָהּ.

אֲבָל הַתּוֹר הֲכִי אָרוֹךְ

הוּא בַּקֻּפָּה הַמְהִירָה.

טבת תשע"ו:

כָּךְ זֶה עוֹבֵד

אֵיךְ זֶה עוֹבֵד

בְּחוֹדֶשׁ טֵבֵת?

הַגֶּשֶׁם חוֹבֵט,

הָעֵשֶׂב נוֹבֵט.

הַגֶּשֶׁם עוֹבֵד,

וְאִם הוּא שׁוֹבֵת

יוֹבֶשׁ טֵבֵת

בְּלִבֵּנוּ צוֹבֵט.

גַּם הָרוּחַ עוֹבֶדֶת;

לָכֵן צָרִיךְ סְוֶדֶר

וַאֲפִילוּ מוֹעִיל

מְעִיל.

רוּחַ טֵבֵת

רֵיחָנִית וּטְרִיָּה.

אֲבָל אִם הֵבֵאת

אֶל תּוֹכָהּ מִטְרִיָּה

הָרוּחַ תֹּאמַר לָךְ:

שְׁלִילִי!

עַכְשָׁו הַמִּשְׁמֶרֶת

שֶׁלִּי!

תִּתְקַפְּלִי!

תֵּלְכִי בְּלִי!

לֹא אֶצְלִי!

וְהַגֶּשֶׁם יָטִיחַ בָּךְ דְּלִי.

קָשֶׁה לְנַוֵּט

בְּרוּחַ טֵבֵת,

וְאִם יֵשׁ מַזָּל

יֵשׁ גַּם שֶׁלֶג כָּבֵד,

וְעִם אַף מְנֻזָּל

אַתָּה תֵּכֶף אוֹבֵד.

כָּךְ זֶה עוֹבֵד

בְּטֵבֵת.

שבט תשע"ו

הַשָּׁקֵד

הוּא שָׁקֵט, הַשָּׁקֵד.

לֹא עוֹמֵד בַּמּוֹקֵד,

לֹא צוֹמֵחַ לַגֹּבַהּ

גַּם לֹא מִתְפַּרְקֵד,

עֵץ לְגַמְרֵי רָגִיל

בְּלִי שׁוּם קוּנְץ אוֹ תַּרְגִּיל –

וְרַק פַּעַם בִּשְׁבָט

הוּא קוֹפֵץ, וּבְבַת-

אַחַת הוּא זוֹרֵחַ

בְּאוֹר אֶלֶף וָאט:

לָבָן הוּא פּוֹרֵחַ

לְגַמְרֵי לְבַד.

פּוֹרֵחַ עִם רֵיחַ

מָתוֹק מְשַׁכֵּר.

אוֹרֵחַ פּוֹרֵחַ

מַדִּיף לִי לִיקֵר.

וַאֲנִי מִתְמַכֵּר.

רַק שְׁבָט, עוֹד מֻקְדָּם,

הָעוֹלָם עוֹד נִרְדָּם,

אַךְ עֲצֵי הַשָּׁקֵד

כְּבָר מוֹרְדִים, וּמִרְדָּם

הוּא יָפְיָם וְנִרְדָּם

(נֵרְדְּ הוּא בֹּשֶׂם נָדִיר)

וְאוֹרָם הַיּוֹקֵד

(אוֹר חָזָק וְאַדִּיר).

אַךְ עִם סוֹף הַחֹדֶשׁ

יִפְרַח כָּל הַחֹרֶשׁ

וּלְאֹרֶךְ שָׁנָה

הַשָּׁקֵד

שׁוּב יֵשֵׁב בַּפִּנָּה

שָׁקֵט.