‏הצגת רשומות עם תוויות אקלים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אקלים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 19 בינואר 2016

מחשוון עד שבט: עוד ארבעה שירי חודש מעיתון IVRIT

ארבעה שירי-חודש נוספים סוגרים את השנה השלישית של הטור שלי, "שורות קצרות", בעיתון לומדי-העברית "IVRIT" מבית ג'רוזלם פוסט

חשוון תשע"ו:


בִּטּוּיִים לְכָל מִסְפָּר

אָדָם רָגִיל, אַחַד הָעָם,
הָלַךְ לוֹ יוֹם אֶחָד לַיָּם,
וְאַף אֶחָד לֹא בָּא אִתּוֹ,
רַק הָאַחַת שֶׁלּוֹ, אִשְׁתּוֹ –
וּפֶה אֶחָד, גַּם הִיא גַּם הוּא,
סִכְּמוּ שֶׁתֵּכֶף יִגְמְעוּ
מִיַּיִן טוֹב אֲשֶׁר נִסְחַט
מֵעֲנָבִים אֶחָד-אֶחָד.
וְאָז לְסֶרֶט לֹא שָׂרוּט
הָלְכוּ חַת-שְׁתַּיִם: בִּמְהִירוּת.

זֶה זוּג מֻצְלָח. טוֹבִים הַשְּׁנַיִם.
דּוֹמִים כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל מַיִם.
אַךְ בְּמַבָּט שֵׁנִי נַזְכִּיר
שֶׁהָעִנְיָן הוּא דּוּ-עֶרְכִּי
וּשְׁנֵי צְדָדִים יֵשׁ לַמַּטְבֵּעַ,
גַּם לְגַבָּיו גַּם לְגַבֶּיהָ,
וְאִי אֶפְשָׁר, גַּם לֹא בַּסְּתָיו,
לִתְפֹּס מַקֵּל בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו –
וּבְנֵי הַזּוּג רָבִים שָׁעוֹת:
"שְׁנֵי יְהוּדִים שָׁלוֹשׁ דֵּעוֹת".

אֲבָל הַחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ
לֹא יִנָּתֵק, הוּא לֹא חַלָּשׁ.
הָיָה פֹּה רִיב, דִּמְעוֹת שָׁלִישׁ,
אֲבָל נֻכָּה מִמֶּנּוּ שְׁלִישׁ
וּכְשֶׁצִּלְצוּל שְׁלִישִׁי נִשְׁלַם
הֵם כְּבָר הָיוּ בְּתוֹךְ אוּלַם
הָאוֹפֶּרָה בִּגְרוּשׁ אוֹ לִירָה:
לָהּ שְׁלִישׁ גַּן עֵדֶן, לוֹ שְׁלִישׁ בִּירָה.
לְמָחֳרָת... שֶׁלֹּא נֵדַע:
שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע לַעֲבוֹדָה!

לַעֲבוֹדָה חָזְרוּ עַל אַרְבַּע
(רָצוּ לַחְזוֹר, רָצוּ מְאוֹד)
וְנִשְׁאֲרוּ עַד מְאֻחָר בָּהּ
(עָזְבוּ רַק אַרְבַּע אִמָּהוֹת).
וּכְשֶׁהַסּוֹף הַמְּאֻשָּׁר בָּא,
בְּגִ'יפּ חָדָשׁ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע
יָשְׁבוּ בְּיַחַד שׁוּב הַשְּׁנַיִם
וְשׂוֹחֲחוּ בְּאַרְבַּע עֵינַיִם
וְהִתְאַמְּצוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ
בְּנִיב עִם הַמִּסְפָּר חָמֵשׁ.


כסלו תשע"ו:

תּוֹר

יום ראשון, 17 באפריל 2011

הולך נגד הרוח: עם גבי אביטל אחרי ההדחה


הוא מפקפק בגלוי בתיאוריית האבולוציה של דרווין, שולל את הטענה שכדור הארץ מתחמם בגלל שימוש בדלקים פוסיליים ומטיל ספק באמירה ששעון הקיץ חוסך אנרגיה. המדען הראשי המפוטר של משרד החינוך, ד"ר גבי אביטל, מודע לכך שהאקדמיה נתפסת בארץ כאלוהים, אבל אין לו שום בעיה לצאת נגדה. הוא בא משם
מאת צור ארליך
הופיע במוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון' בז' באדר א' תשע"א, 11.2.2011, עמ' 23-18.

צ'רלס דרווין השקיף על שיחתי עם גבי אביטל באי-נחת; חכמי ההתחממות הגלובלית חרקו שן והעלו עשן; אבל הוגה פופולרי אחד דווקא חייך מאוזן לאוזן. זיגמונד פרויד. האיש שייחס מניע לא-מודע לכל שִכחה ומעשה שגגה ראה איך אני שוכח אצל אביטל בבית את הסוודר שלי, באותו יום חמים בחודש שבט, ואיך אביטל טוב הלב טורח והופך עולמות עד שהוא מוודא שהסוודר האהוב חזר לבעליו. כי מה הייתה שִכחה זו אם לא אמירה לא-רצונית שאביטל טועה והעולם מתחמם ולא צריך סוודר. ומה הייתה טרחתו להשיב לי את אמצעי החימום אם לא טענה סמויה שהחורף שריר וקיים. או שזה פשוט ההבדל ביני, איש ההרים, לאביטל תושב רחובות?

יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

פראיירים של השיח: על דיונים ציבוריים מפוספסים

מאת צור ארליך
הופיע בעיתון 'מקור ראשון' בכ"ו באב תש"ע, 6.8.10

פראיירים של השׂיח

הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר לֹא לְגָרֵשׁ יְלָדִים,
הַהוּא שֶׁלּוֹחֵשׁ כֵּן לְגָרֵשׁ יְלָדִים וּמַאְדִּים,
הַהִיא שֶׁצּוֹעֶקֶת לָמָּה מְגָרְשִׁים יְלָדִים,
הַזּוֹ שֶׁמַּסְכִּימָה וּמוֹסִיפָה שֶׁזֶּה מַדְאִים –
כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַשַּׁקְרָן מְסַפֵּר הַבַּדִּים,
שֶׁנָּטַע פֹּה אֶת הַשִּׂיחַ עַל גֵּרוּשׁ יְלָדִים.
הֲרֵי דּוֹחִים מִסְתַּנְּנִים עִם מִשְׁפַּחְתָּם, וְהַוִּיכּוּחַ
הוּא אִם יֻתַּר לָהֶם שִׁמּוּשׁ בְּיַלְדֵיהֶם לְשֵׁם אִזְרוּחַ.

הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר בְּרֶטֶט נְחִיר שֶׁטּוֹב שֶׁיֵּשׁ 'תַּג מְחִיר',
וְהַהוּא שֶׁמַּסְבִּיר לוֹ שֶׁאַלִּימוּת אֵינֶנָּהּ צֵ'ק סָחִיר,
וְהַהִיא שֶׁהִכְתִּימָה הַמַּסְבִּירָה לַהוּא שֶׁהִשְׁחִיר
שֶׁפֹּה מְבִינִים רַק כֹּחַ, וּמוּטָב כֹּחַ בָּכִיר –
כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַבִּרְיוֹן הַנּוֹכֵל
שֶׁהָגָה אֶת 'תַּג מְחִיר' לְהַבְאִישׁ אֶת הַמִּתְנַחֵל.
וּבִמְקוֹם לְהָעִיף אֶת מְנֻוְּלֵי תַּג מְחִיר לַיָּרֵחַ,
הַמִּתְיַשְּׁבִים רַק מִתְוַכְּחִים עַל טַעַם וְעַל רֵיחַ.

הַזֶּה שֶׁאוֹמֵר שֶׁחַם וְשֶׁזֶּה מְעַצְבֵּן,
הַהוּא שֶׁאוֹמֵר שֶׁחַם וְזֶה גּוֹרֵם לוֹ לְקַמְבֵּן,
הַהִיא שֶׁמֵּצִיקָה שֶׁיְּכַבּוּ אֶת הַמַּזְגָן כִּי הִיא לֹא בֵּן,
הַזֹּאת שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁחַם וְהִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְאַבֵּן –
גַּם אֵלֶּה, כֻּלָּם פְרָאיֶרים שֶׁל הַשִּׂיחַ הֶעָקָר,
הַשִּׂיחַ הַכּוֹזֵב, הַמְיֻבָּשׁ, הַקַּר,
הָאוֹמֵר חַם חַם חַם, בְּמֵצַח נָחוּשׁ וּמַזִּיעַ וּבוֹטֵחַ,
בִּמְקוֹם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת: לוֹהֵט, שׂוֹרֵף, רוֹתֵחַ.