מאת צור ארליך
הופיע במוסף 'השבועון' של 'מקור ראשון' בד' בתשרי תשס"ו, 7.10.2005, בכותרת "מי שמע על דב גפונוב?", במסגרת גיליון מיוחד בנושא "סליחה ששכחנו".
להיות נשכח, זו אולי מהותו של המתרגם. שהרי מה מבקש המתרגם המעולה אם לא להיטמע בלי טביעות אצבע, בלא השאר שריד לעצמיותו, בתוך יצירתו של הסופר שהוא מתרגם? "מתרגם נשכח" היא אפוא מחמאה, אות לכך שמלאכתו היתה מושלמת. תרגומיו הפלאיים של דב (בוריס) גַפּוֹנוֹב היו כאלה. האם הוא עצמו מתרגם נשכח? האם מילאה החברה הישראלית את חוב הכבוד והזיכרון לאחד ממעשיריה הגדולים של הלשון העברית, שפעל במרתף חשוך, חולה ושבור גוף, מנותק מכל סביבה דוברת עברית, מאחורי מסך הברזל הסובייטי? בניסוח אחר: האם שמעתם על דב גפונוב?
