משא ירושלים, תפילתה של מרים כהן, הצבועים: שלושה תרגומי קיפלינג חדשים בדחק ח

תרגומיי לשלושה שירים של רודיארד קיפלינג, נוגעים לנו מאוד וממש לא מוכרים, מופיעים בכרך החדש של כתב העת 'דחק' - כרך ח. הנה הם לפניכם.

הצבוֹעים

רודיארד קיפלינג

עברית: צור ארליך

מִשֶּׁתַּמָּה מְלֶאכֶת כִּתַּת הַקְּבוּרָה 

וְנִשְׁלַם בִּקּוּרָם שֶׁל עוֹפוֹת הַטֶּרֶף

צְבוֹעִים נְבוֹנִים צוֹבְאִים לַזִּירָה

לְטַפֵּל בְּמֵתֵנוּ עִם עֶרֶב.

כֵּיצַד הוּא נָפַל וּלְמַעַן מָה – 

הֵם אֵינָם מֻטְרָדִים בְּעֶטְיָן

שֶׁל כָּאֵלּוּ קֻשְׁיוֹת. בְּרִגְבֵי אֲדָמָה

הֵם חוֹפְרִים לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן.

צַו אֶחָד לַצָּבוֹע: אָכוֹל תֹּאכַל.

צַו חַיִּים, דּוֹר לְדוֹר, פֶּה לְפֶה.

וּבְשָׂרוֹ שֶׁל הַמֵּת הוּא מָנָה בְּטוּחָה

מִבְּשַׂר חַי אִם חָזָק אִם רָפֶה

(כִּי רֶמֶשׂ עָלוּב עוֹד עָלוּל לַעֲקֹץ,
יֶלֶד – לִשְׂרוֹט, עֵז – לִנְגֹּחַ,
אֲבָל הֶחָלָל – לֹא יוּכַל לְהַכּוֹת
בְּאֶפֶס חַיִּים וְאֵין כּוֹחַ).

 

הֵם זוֹרְדִים, גּוֹרְדִים, גּוֹרְרִים זְרָדִים,

עַד נִיבָם וְאַפָּם כִּי עַז

נִנְעָצִים בְּבַד שֶׁל חֻלְצַת מַדִּים

וְנִגְלֵית הַגְּוִיָּה לַשְּׁקִיעָה,

וְנִגְלוֹת פָּנָיו שֶׁל לוֹחֵם מָכְאָב

לְדַקָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אֵלֶם;

אֲבָל לֹא יִרְאֵן הָאָדָם הַחַי:

הֵן נִגְלוֹת רַק לָאֵל, וּלְאֵלֶּה

הַפְּטוּרִים מִבּוֹשׁ, הַטּוֹרְפִים חָלָל

בְּחַפְּשָׂם אֲרוּחוֹת זְמִינוֹת.

לֹא בְּפִי צְבוֹעִים שֵׁם הַמֵּת חֻלַּל;

זֹאת עָשׂוּ לוֹ רַק בְּנֵי מִינוֹ. 

The Hyaenas

After the burial-parties leave

And the baffled kites have fled;

The wise hyænas come out at eve

To take account of our dead.