פרחים ממדינות הים – אנתולוגיה של השירה בלשון האנגלית, בתרגום יהושע כוכב; כרך ד': שירה אנגלית; אופיר, 258 עמ'
רשימת ביקורת מאת צור ארליך. הופיעה בעיתון 'מקור ראשון' בחורף תשס"ד, 2004. כל הזכויות שמורות למחבר ולעיתון.
שירת אנגליה היא נדבך יסוד בתרבות המערב שראוי להכירו או לפחות לטעום ממנו. אף שרבים מאתנו יודעי אנגלית ברמה המאפשרת קריאת ספרות, הנה השירה, בהיותה ז'אנר המנצל אפשרויות לשוניות מורכבות ואף ממציא חדשות, מצריכה את רובנו להיעזר בתרגום לצורך קריאתה. אשרינו שנתברכנו באדם כיהושע כוכב, המקדיש את זמנו למלאכה המפרכת, אם גם המענגת, של ליקוט השירים ותרגומם. מלאכה כפוית טובה, מעין גמילות חסד של אמת.
יהושע כוכב אוהב מאוד את השירה האנגלית, ואפשר לחוש בכך בקלות בקריאת תרגומיו. קל לחוש באהבה זו כבר כשמביטים ברשימת ספרי התרגום שלו לשירה בלשון האנגלית, המתארכת בהתמדה עיקשת. כוכב פרסם, כשהוא מקבל הד מינימלי אם בכלל, שְמונה ספרים כאלה. ארבעה מתוכם מוקדשים למקבץ קטן של משוררים בולטים, רובם בני התקופה הרומנטית, וארבעה נוספים, ספרי 'פרחים ממדינות הים', מלקטים ממיטב שיריהם של עשרות משוררים בני כל המאות האחרונות. ואם יהושע כוכב לא בא מאהבה, איני יודע מאין בא.
לעתים האהבה הזו מקלקלת מעט את השורה. וכך, בין השירים שבחר כוכב ישנם גם כאלו הנראים סתמיים למדי. לעתים אין הם מרגשים ומחדשים במיוחד כבר במקורם האנגלי, אך לעתים האשם הוא בשיטת התרגום של כוכב. לכוכב תורת תרגום שבה סדר העדיפויות ברור. מעל לכל עומדת הצמידות לתוכנו המילולי של המקור – כדי כך, שדובר עברית הקורא את השירים במקור יכול להיעזר בתרגומו של כוכב כמילון. בעולם תרגומי השירה אין זה מובן מאליו. רוב המתרגמים נוהגים אחרת, ומדגישים יותר את עצמאותו השירית של התוצר המתורגם, או את השמירה על מאפייניו הצורניים של השיר המקורי. זו, הרי, מהותה של שירה: הבלתי-נפרדוּת של התוכן מהצורה, והדרך שבה הצורה מבטאת את התוכן ומחזקת אותו.
כוכב שומר אמנם על חריזה לפי תבנית המקור, כולל אפילו האבחנה בין חרוז מלרעי ומלעילי, אם כי כמה מחרוזיו דקדוקיים בלבד. המשקל, לעומת זאת, ואפילו המקצב, הולך לאיבוד כמעט לחלוטין, ולעתים נדמה שכוכב אפילו אינו מנסה לשמור עליו. הנה לדוגמה שני בתים מתוך תרגום 'הבלדה של מול מגי' מאת ייטס: "היא אומרת אישי ודאי ישוב/ והביתה אותי יביא;/ אך תמיד, בהיותי בחוץ/ או בתוך בַית אֱהי,// אוספת עצים או לוקטת כָבול,/ או בהולכי לבאר,/ אחשוב על התינוקת/ ואֵיליל ואתמרמר". האם תשומת לב קטנה לנושא המוסיקליות והצורה לא היתה מוליכה את המתרגם בקלות להחליף את "או בתוך בית אהי" (במקור: without doors or within) לשורה תואמת משקל ומשופרת חרוז, למשל "או כשקירות סביבי"? וכך גם בשאר השורות שצוטטו, ובשאר השירים.
כשכוכב מתרגם סונטות, הלא הן 'חתך הזהב' של אמנות השירה, בולט הדבר שבעתיים: האיזון המושלם, ההופך את הסונטה למה שהיא, נעלם לטובת שורות נטולות קצב שאורכן משתנה לפי הצורך המילולי. גם בלשונו של כוכב ניכרים תפריה של מחט המתרגם, אף כי לשון זו עשירה ונקייה ממליצות מיושנות (חוץ מדבֵקות מוזרה במילה 'אשמן' במקום 'קבר'). מבחינות אלו, דומה שאהבתו של כוכב לשירה, המגובה בכשרון לשוני לא מבוטל, גרמה לו להיכנע מראש בקרב שמנהל כל מתרגם שירה נגד אותה הגדרה שנונה וידועה: שירה היא מה שאיננו עובר בתרגום.
לעומת זאת, כאשר השיר המקורי עשוי גם הוא במקצב חופשי או קרוב לחופשי, משתחררות יכולותיו ורגישויותיו של כוכב מכבליהן, ומתחת עטו זורמת שירה רבת יופי. ראו כמה עדינות השורות הפותחות את תרגומו לשירו של סידני קיס על המשורר ויליאם וורדסורת', שיר שכתב קיס הצעיר זמן לא רב לפני מותו שלו במלחמת העולם השנייה: "אין מקום לאֵבל. הוא רק יצא/ אל הגיא ההומה, או בין אבנים הוא ניצב/ של הערוץ הצר, או את קולו תשמע/ מתגלגל בינות לטרשים, להיות ילד הוא שב".
האנתולוגיה של יהושע כוכב מזמנת לנו מסע רב נופים ופגישות לאורך מסורת השירה האנגלית. כשיסיים את הוצאתה לאור, יש להניח שיערכנה שוב במהדורה מסודרת, משום שבכרך ד' חזר למשוררים שתרגם מהם בכרך ג', ומשיר מסוים ('משולשים' של סווינברן) אף תרגם פרקים נוספים בכרך החדש. יש גם לקוות שיוסיף למהדורה זו מעט דברי רקע לצד השירים, כדי שיחלצו את חלקם מתחושת הסתמיות. לכשתשלם המלאכה, יהיה בידיו של הקורא העברי נכס תרבותי חשוב, שמעטים המפעלים הדומים לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה