אֵין מַלְכֻיּוֹת,
אֵין שׁוֹפָרוֹת,
יֵשׁ רַק זִכְרוֹנוֹת בָּאֲוִיר.
בַּאֲוִיר הָאָבִיב הָאָבִיךְ,
בָּאֲוִיר שֶׁכָּבַד מִפְּרִיחָה עַד סְחַרְחֹרֶת
כְּשֶׁעָמַד בְּמוֹצָאֵי הַחֹרֶף,
וְעַתָּה הוּא יִכְבַּד מִזְּכִירָה עַד זְכַרְכֹרֶת.
קִצּוּר תּוֹלְדוֹת הָעֶצֶב
בְּשָׁבוּעַ אֶחָד שֶׁל רֶצֶף.
קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ. קְפִיצָה
בִּמְחִיר שֶׁלֹּא בְּמִבְצָע.
נִמְעַד וְנִדְמַע, נֵלֵךְ וּבָכֹה
בְּמַסְלוּל מְרֻכָּז וְדָחוּס וְיָשָׁן
וְנַבִּיט לְאָחוֹר
נַבִּיט לְאָחוֹר
עַד שֶׁנִּהְיֶה לִנְצִיב עָשָׁן.
כַּתְּבֵי חֲדָשׁוֹת וּכְתוֹבוֹת עַל הַקִּיר
יִשְׁלְחוּ לָנוּ תַּזְכִּיר,
תַּזְכִּיר מְקֻצָּר, עַכְשָׁוִי וָקַר
מֵחָמָאס, לְמָשָׁל. מֵאִירָאן, בְּעִקָּר.
וְהָעָם, הַזּוֹכֵר הַכֹּל, הַשִּׁכּוֹר,
כָּרָגִיל לֹא יִזְכֹּר.
הופיע בעיתון 'מקור ראשון' בכ"ג בניסן תשס"ו, 21.4.2006
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה