הופיע במוסף 'יומן' של 'מקור ראשון', במסגרת הטור השירי-אקטואלי השבועי שלי, בי"ח בניסן תש"ע, 2.4.2010.
אורח פורח
רקפת בניסן
עַכְשָׁיו אַתֶּם בָּאִים.
בְּכַחַל וּבְאֹדֶם,
בְּבֹשֶׂם יוֹם נָעִים,
בְּהֶדְפְּסֵי חֻלְצָה.
אַךְ פֹּה, בֵּין הַסְּלָעִים,
אֲנִי הָיִיתִי קֹדֶם.
בַּקֹּר וּבְלִי תְּנָאִים:
רַקֶּפֶת חֲלוּצָה.
עַכְשָׁיו, כְּשֶׁכְּבָר נִיסָן,
מוּלְכֶם אֲנִי חִוֶּרֶת.
רֹאשִׁי אֵינוֹ נִשָּׂא,
דַּלִּים הָאַבְקָנִים.
מִי שֶׁרִאשׁוֹן נִסָּה
לִפְרֹחַ בִּסְגֹל-וֶרֶד
אוֹמְרִים לוֹ: אֵין כְּנִיסָה,
כָּאן לֹא שִׂמְחַת זְקֵנִים.
שיטת ההצלחה
שִׁטָּה סְלִילָנִית אוֹ שִׁטָּה מַלְבִּינָה,
שִׁטָּה מַכְחִילָה אוֹ שִׁטָּה מְקֻבֶּצֶת,
שִׁטַּת הַסּוֹכֵךְ אוֹ שִׁטָּה בַּגִּנָּה,
שִׁטָּה אֲחִידָה אוֹ שִׁטָּה מְשֻׁבֶּצֶת –
כָּל הַשִּׁטּוֹת, לְפָחוֹת הָרֹב,
גִּלּוּ כְּבָר שִׁיטָה אֵיךְ לִמְכֹּר הֲכִי טוֹב:
צָהֹב, צָהֹב, צָהֹב.
וילה מתקלפת
הוּא גָּר בְּסַבְיוֹן.
תִּרְאוּ אוֹתוֹ. שׁוּפוּ.
אַךְ בְּעוֹד חֲצִי יוֹם
הוּא יִהְיֶה סַבָּא פוּ-פוּ.
אדומה שלי
כַּלָּנִית אוֹ נוּרִית אוֹ פֶּרֶג?
רְצוֹנִי לְזַמֵּר לָךְ שְׁבָחִים.
כַּלָּנִית אוֹ נוּרִית אוֹ פֶּרֶג?
אַךְ אֲנִי מִתְקַשֶּׁה לְהַבְחִין.
כְּמוֹ שְׁתֵּיהֶן אַתְּ בְּדִיּוּק מְאֻפֶּרֶת.
כְּמוֹ שְׁתֵּיהֶן אַתְּ עָשִׂית גַּבּוֹת.
כְּמוֹ שְׁתֵּיהֶן אַתְּ בְּדִיּוּק מְסֻפֶּרֶת.
אוֹתוֹ חַיִל, בָּנוֹת רַבּוֹת.
כְּמוֹ שְׁתֵּיהֶן אַתְּ בְּדִיּוּק מְחֻפֶּרֶת.
וְלִבִּי הֲלֹא לָךְ רַק עָרַג.
כַּלָּנִית אוֹ נוּרִית אוֹ פֶּרֶג?
אַתְּ רַק מְתַקֶּנֶת: פָּרָג.
אלרגיה
אַךְ הוּא מַשְׁמִיעַ אַפְּצִ'י. וּבְאַנְגְּלִית: קֶר-צ'וּ.
אוֹבָּמָה מִתְעַטֵּשׁ – כֻּלָּם שֶׁיִּתְעַטְּשׁוּ.
הָאָרֶץ הַפּוֹרַחַת בְּעֹנֶג מְרִיחָה
אֲבָל אָדוֹן אוֹבָּמָה אֶלֶרְגִּי לִפְרִיחָה.
אורח פורח
רקפת בניסן
עַכְשָׁיו אַתֶּם בָּאִים.
בְּכַחַל וּבְאֹדֶם,
בְּבֹשֶׂם יוֹם נָעִים,
בְּהֶדְפְּסֵי חֻלְצָה.
אַךְ פֹּה, בֵּין הַסְּלָעִים,
אֲנִי הָיִיתִי קֹדֶם.
בַּקֹּר וּבְלִי תְּנָאִים:
רַקֶּפֶת חֲלוּצָה.
עַכְשָׁיו, כְּשֶׁכְּבָר נִיסָן,
מוּלְכֶם אֲנִי חִוֶּרֶת.
רֹאשִׁי אֵינוֹ נִשָּׂא,
דַּלִּים הָאַבְקָנִים.
מִי שֶׁרִאשׁוֹן נִסָּה
לִפְרֹחַ בִּסְגֹל-וֶרֶד
אוֹמְרִים לוֹ: אֵין כְּנִיסָה,
כָּאן לֹא שִׂמְחַת זְקֵנִים.
שיטת ההצלחה
שִׁטָּה סְלִילָנִית אוֹ שִׁטָּה מַלְבִּינָה,
שִׁטָּה מַכְחִילָה אוֹ שִׁטָּה מְקֻבֶּצֶת,
שִׁטַּת הַסּוֹכֵךְ אוֹ שִׁטָּה בַּגִּנָּה,
שִׁטָּה אֲחִידָה אוֹ שִׁטָּה מְשֻׁבֶּצֶת –
כָּל הַשִּׁטּוֹת, לְפָחוֹת הָרֹב,
גִּלּוּ כְּבָר שִׁיטָה אֵיךְ לִמְכֹּר הֲכִי טוֹב:
צָהֹב, צָהֹב, צָהֹב.
וילה מתקלפת
הוּא גָּר בְּסַבְיוֹן.
תִּרְאוּ אוֹתוֹ. שׁוּפוּ.
אַךְ בְּעוֹד חֲצִי יוֹם
הוּא יִהְיֶה סַבָּא פוּ-פוּ.
אדומה שלי
כַּלָּנִית אוֹ נוּרִית אוֹ פֶּרֶג?
רְצוֹנִי לְזַמֵּר לָךְ שְׁבָחִים.
כַּלָּנִית אוֹ נוּרִית אוֹ פֶּרֶג?
אַךְ אֲנִי מִתְקַשֶּׁה לְהַבְחִין.
כְּמוֹ שְׁתֵּיהֶן אַתְּ בְּדִיּוּק מְאֻפֶּרֶת.
כְּמוֹ שְׁתֵּיהֶן אַתְּ עָשִׂית גַּבּוֹת.
כְּמוֹ שְׁתֵּיהֶן אַתְּ בְּדִיּוּק מְסֻפֶּרֶת.
אוֹתוֹ חַיִל, בָּנוֹת רַבּוֹת.
כְּמוֹ שְׁתֵּיהֶן אַתְּ בְּדִיּוּק מְחֻפֶּרֶת.
וְלִבִּי הֲלֹא לָךְ רַק עָרַג.
כַּלָּנִית אוֹ נוּרִית אוֹ פֶּרֶג?
אַתְּ רַק מְתַקֶּנֶת: פָּרָג.
אלרגיה
אַךְ הוּא מַשְׁמִיעַ אַפְּצִ'י. וּבְאַנְגְּלִית: קֶר-צ'וּ.
אוֹבָּמָה מִתְעַטֵּשׁ – כֻּלָּם שֶׁיִּתְעַטְּשׁוּ.
הָאָרֶץ הַפּוֹרַחַת בְּעֹנֶג מְרִיחָה
אֲבָל אָדוֹן אוֹבָּמָה אֶלֶרְגִּי לִפְרִיחָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה