חלום ליל כיפור: על פטירת חנן פורת

הטור שלי  על פטירתו של חנן פורת נכתב ביום קבורתו , ז' בתשרי, והופיע בעיתון מקור ראשון בערב יום כיפור, ט' בתשרי תשע"ב (7.10.2011).

חלום ליל כיפור

הֵם יָבוֹאוּ הַבֹּקֶר לַקֶּבֶר בַּגּוּשׁ,

מַמְשִׁיכִים לְקַטֵּר הַכִּבּוּשׁ-הַכִּבּוּשׁ,

בִּכְפִיפָה שֶׁל הָרֹאשׁ, בִּקְפָלִים בַּזָּנָב,

לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה מֵהַמֵּת הֶעָנָו,

לְחַלּוֹת אֶת חָלְיוֹ, לְקַבֵּל מְחִילָה

עַל דִּבְרֵי הַפּוּרִים שֶׁהָיוּ עֲלִילָה.

וְחָנָן יְחָנֵּם, מְחַיֵּךְ וְסוֹלֵחַ –

וְיִהְיֶה לָהֶם יוֹם כִּ-פּוּרִים שָׂמֵחַ.

מכתב מגלעד, 2016

הטור הנוכחי שלי מעלה את השאלה איך ירגיש גלעד שליט עצמו כשנהרות הדם יתחילו לזרום. אפשר לקרוא אותו בינתיים באתר "חדשות מחלקה ראשונה", כאן. ואפשר למצוא שם עוד טורים-שיריים אחדים שלי מהתקופה האחרונה.

יום הדין של השירה (או לפחות של שירה מסוג מסוים)

איך מצליחים גדולי המשוררים להפעים אותנו? השראה? כישרון? קסם? נס? מביך, אבל מתברר שמה שעושה לנו את זה הוא בעיקר שמו של המשורר. מחקר מקיף מראה שהישראלי המשכיל הממוצע יעדיף שיר מזויף וטיפשי בחתימת משורר דגול על פני שיר אמיתי שלו בלי חתימתו. ככה זה גם עם יינות ומשקפי שמש, אם זה מנחם מישהו

מאת צור ארליך. הופיע במוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון' בט' בתשרי תשע"ב, 7.10.2011, עמ' 23-18, בכותרת 'יום הדין של השירה'. 

בחנו את עצמכם: איזה משני השירים הבאים נכתב בידי משורר נחשב, ואיזה בידי חבר'ה-לצים מהאוניברסיטה, שעל בסיס סממנים בולטים, חיצוניים, של השיר שפכו את תוכנו ויצקו במקומו, בעשר דקות עבודה רצופת פרצי צחוק משוחרר, שיר של הבלים?

1.

אני יושב על שפת הרחוב

ומסתכל באנשים.

הם אינם יודעים

שאני בהם מסתכל.

האם כך מסתכל בנו האל,

מבלי שנרגיש דבר, מבלי שנבין,

מבלי שנישָאל?

אינני יודע.

יש דברים רבים שאני שואל.

לפי שעה

אני יושב על שפת הרחוב

ומסתכל.

2.

את מבקרת במוזיאון.

תמונות על כל קיר.

בך איש לא מכיר

תלויות בדממה.

האם גם כשאין מהומה

הן צופות זו בזו, מדברות זו אל זו?

חללֵי שממה.

קשה לומר.

קץ האמנוּת, קץ הלוחמה.

בכל יום

אַת מבקרת במוזיאון,

צופָה דוֹממה.

המדינה שהחליטה להתאבד: לקט שירים על טירוף שליט

איזה אושר, איזה פורקן. הילד של כולנו בדרך הביתה, ומאות מאתנו בדרך לקבר. תודה, תודה לכולכם - לאווילים ולאצילים, לרשעים ולטיפשים, לביטחוניסטים ולטרמפיסטים, לתועמלנים ולתועים מולם, למטורפים ולמעופפים. תודה לכולכם וחג שמח לכל בית ישראל. 

להנאתכם, כמה שירים בנושא, מתוך הטורים השבועיים שלי ב'מקור ראשון'. בסוף מצורפות גם הערות רקע היסטוריות. [עדכון, 23.10: אבל לפני שאתם ממשיכים - אלי בר-יהלום כתב שיר נפלא על הנושא, וכדרכו גם הלחין וביצע. היכנסו.]