יום שישי, 27 בינואר 2012

שני מועמדים, שתי גדות, שתי מדינות, שני עמים, יום שלישי


הטור שלי במקור ראשון של היום:

שְׁתֵּי מָה

תַּגִּידוּ שֶׁאֲנִי מַפְרִיז –
אַךְ כֵּן, וּבְנִקּוּד:
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יֵשׁ פְּרַיימֵרִיז
עַל כֶּתֶר הַלִּכּוּד.

נָכוֹן, מוּזָר,
אִם לֹא בִּיזָאר,
אַךְ כָּךְ שָׁמַעְתִּי.
הַכֹּל מוּכָן
כְּבָר לַמִּבְחָן
הַלֹּא דְּרָמָטִי:

יֵשׁ קַלְפִּיּוֹת
לְתַלְפִּיוֹת
וְגַם פְּלָקָטִים,
מַעֲטָפוֹת
לְטוֹטָפוֹת
עִם הַמָּקָ"טִים,

יֵשׁ פְּעִילִים
בִּמְעִילִים,
חַיּוֹת שֶׁל שֶׁטַח,
וְאֵיכְשֶׁהוּ
יֵשׁ שֶׁזִּהוּ
גַּם רֶבַע מֶתַח.

אַךְ יֵשׁ דָּבָר, קַל כְּנוֹצָה,
שֶׁעוֹד חָסֵר לִי.
דָּבָר אֶחָד. אִם הוּא נִמְצָא
אֲנִי לֹא אֶרְלִיךְ:

הִרְגּוּנִי נָא הָרוֹג,
סַכְּלוּנִי וְעִקְדוּנִי
אִם רָץ שָׁם בַּבְּחִירוֹת
אֶחָד שֶׁהוּא לִכּוּדְנִיק;

אִם מִתְמוֹדֵד, וְלוּ בּוֹדֵד,
עַל הֶגֶה הַפִּקּוּד
שֶׁל הַלִכּוּד עוֹד מְצַדֵּד
בְּדֶגֶל הַלִּכּוּד.

אֶחָד רוֹאֶה בַּמִּפְלָגָה מוֹנִית
לְהַסָּעַת אָגֶ'נְדָּה אֱמוּנִית;
וְהַשֵּׁנִי וָתִיק בָּהּ וְחָבֵר
אֲבָל נוֹהֵג בָּהּ בְּהִלּוּךְ רֵוֵרְס.

אֶחָד פָּרַץ אֶל הַמִּשְׁתֶּה
בְּלִי קוֹד וּבְלִי סִיסְמָה.
שֵׁנִי זוֹכֵר סִיסְמָה עִם "שְׁתֵּי"
אֲבָל שָׁכַח שְׁתֵּי מָה. 

יום שישי, 20 בינואר 2012

בימים אדומים: מדוע הרג לח"י את חברו הטוב של יאיר


רגע לפני הקמת המדינה חיסלה חוליה של לח"י את חברו הטוב של מייסד הארגון אברהם שטרן, קונסול פולין לשעבר ויטולד הולניצקי, בחשד שריגל למען הערבים. החרטה אכלה במנהיגי המחתרת שנים לאחר מכן. מחקר חדש פותר את התעלומה: לח"י שיחקה פה, מרצון או לא, לידי הקרמלין, בירושלים שהייתה מהזירות הראשונות של המלחמה הקרה
מאת צור ארליך. מופיע היום במוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון', עמ' 21-16.

יום רביעי, 18 בינואר 2012

הופיע: 'חוב' מאת מרגרט אטווד, עם תרגומי שירה שלי


בהוצאת 'כנרת' הופיע ספרה של מרגרט אטווד 'חוב' (Payback), בתרגומה של ברוריה בן-ברוך. הנה תיאורה התמציתי של עמיתתי יעל פרוינד-אברהם במדורה במגזין 'מוצש': "האֵם הגדולה של הספרות הקנדית הקדישה מסה שלמה (ליתר דיוק: עיבוד כתוב של אטווד לסדרת הרצאות שנשאה. צ"א) למושג ה'חוב' ועקבה אחר המשמעויות שלו מהעת העתיקה עד הקריסה הפיננסית הגלובלית בשנים האחרונות. רק אטווד מסוגלת לעשות מזה רב-מכר". 
היה לי העונג לתרגם למען המהדורה העברית שני קטעי שירים המובאים בספר - בית הפתיחה המכתמי ל'תמצית האדם' של ויליאם בלייק, וכמה בתים מתוך 'הנערה המוחרבת' של תומס הרדי. הנה הם, תרגום ומקור.

יום ראשון, 15 בינואר 2012

משהו על צהוב, על צבעים ועל צביעות

הנה הטור השירי שלי מ'מקור ראשון' של יום ו' האחרון - י"ח בטבת תשע"ב, 13.1.2012. 

קצת גלשנו

עַל טוֹסְט בָּרִיא וְכוֹס טְרִיָּה
קָרָאתִי שֶׁבְּאוֹסְטְרִיָה
חֹק שֶׁנֶּחְקַק בְּדַת וָדִין
אוֹסֵר בְּדִיחוֹת עַל בְּנוֹת בְּלוֹנְדִין.
אוֹסֵר אוֹסֵר. בְּמַאֲסָר.
לֹא אַשְׁמָתִי שֶׁכָּךְ נִמְסַר.

יום שני, 9 בינואר 2012

מהווסט סייד לווסט בנק: סיפורים מספרו החדש של הרב שלמה ריסקין


'ציוני דרך: זיכרונות וסיפורים בדרך לציון' הוא ספר סיפוריו-זיכרונותיו של הרב שלמה ריסקין, שהופיע זה עתה בהוצאת 'ידיעות ספרים' בתרגומי.
הרב ריסקין יודע לספר סיפור, ויודע גם לחיות. מסלול חייו עבר בנקודות חיכוך וניגוד מרכזיות בחיינו היהודיים; ומכל חיכוך ומכל התנגשות, מכל פגישה ומכל התפוצצות, הוא אסף לקחים של צמיחה ושל תיקון. הוא גדל בבית חילוני אדוק, אך בהשפעת סבתו והנסיבות למד מילדותו במוסדות ישיבתיים. הוא היה תלמידו הקרוב של הרב סולובייצ'יק, הקים בלב מנהטן קהילה אורתודוכסית-מודרנית שהחזירה רבים וטובים ליהדותם, נסע בשליחות מסוכנת אל הגחלת הלוחשת של יהדות ברית המועצות בשיא ימי הדיכוי, עלה ארצה כדי להימנות עם מקימי העיר אפרת, רקם קשרים בין-דתיים ראשונים עם נוצרים אוהבי ישראל ואף עם מוסלמים, הקים רשת של מוסדות חינוך תורניים-מודרניים, והיה, במחיר של התנגשויות רבות עם הממסד הרבני והעולם החרדי, ממניחי היסוד למהפכת לימוד התורה בקרב נשים דתיות והכשרת הטוענות הרבניות.
הנה שניים מתוך מאה הסיפורים. שום בחירה של שני סיפורים מתוך המאה לא תהיה מייצגת, כי המגוון גדול. אבל בכל זאת.

יום שבת, 7 בינואר 2012

צאו השובבים: פנטזיה לשני יומנים אישיים


מאת צור ארליך. הופיע ב'גבורות למאזניים: קובץ ספרותי מיוחד במלאת 80 שנה לביטאון אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל', כרך ב', טבת תשע"ב, ינואר 2012, עמ' 146-145. 

תֵּל-אָבִיבָה! הָאַרְכִיבָה!
לֵךְ לְךָ לַחוֹל, לְלֵחַ
הָאֲוִיר וְאֶל הַיֹּבֶשׁ
שֶׁל אִצְטְבָּאוֹת צָרוֹת!
מַחְשָׁבָה כָּזֹאת הִרְחִיבָה
פִּיהָּ בְּצִוּוּי שׁוֹלֵחַ,
וְיָצָאתִי אֶל הָעֹבֶשׁ –
וּמָצָאתִי אוֹצָרוֹת:

צְרוֹר שִׁירִים כְּתוּבִים בַּסֵּתֶר
בְּנִימָה אָ-קוֹלֶגְיָאלִית,
בְּלִי אַחְוָה וּבְלִי שָׁלוֹם כִּי
פֹּה יֵשׁ מִלְחֲמוֹת סִפְרוּת
בֵּין הַטּוֹעֲנִים לַכֶּתֶר –
סַבָּא חַיִּים נַחְמָן בְּיָאלִיק
וּסְגָנוֹ שֶׁל שְׁטַיינְמַן, שְׁלוֹנְסְקִי.
לְהַלָּן יָבוֹא פֵּרוּט.

יום שלישי, 3 בינואר 2012

העברית על המפה: כיצד מוחזרים למקומות בארץ שמותיהם העבריים הקדומים


מאת צור ארליך. הופיע במוסף 'דיוקן' של העיתון 'מקור ראשון' בכ"ז בכסלו תשע"ב, 23.12.2011 בכותרת "הם קראו לפלשתינה ישראל".

"בשם ממשלת ישראל אני שמח להביע לכם הוקרה והכרה על המפעל התרבותי וההיסטורי אשר עשיתם בקביעת שמות עבריים לכל שטחי הנגב, הריו, גבעותיו, עמקיו, גיאיותיו, נחליו, מעבריו, מעייניו, שלוחותיו, בארותיו ומכתשיו". כך כתב דוד בן-גוריון ב-1950 לחברי ועדת מומחים מיוחדת שהוטל עליה  לתת שמות עבריים למקומות בנגב – ולראשונה בתולדות הציונות, לְשַיֵּם לא רק יישובים חדשים אלא גם פריטי נוף. אבל העיקר חיכה לחברי הוועדה הגאים במשפט הבא באיגרתו של ראש הממשלה: "גליתם חרפת הנכר והלעז מעל מחציתה של מדינת ישראל, והשלמתם הפעולה שהחל בה צבא הגנה לישראל: שחרור הנגב משלטון זר". איך אומר פרופ' גרוסמן מהסרט 'הערת שוליים'? אלו הפרופורציות.