מאת צור ארליך. מופיע היום במוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון', עמ' 18.
משה הוריד לנו את לוחות הברית, סטיב ג'ובס את האייפון, וראלף באנץ' את הקו הירוק. כל אחד מאיתנו ומה שקדוש לו, והקו הירוק קדוש כידוע לרבים וְקובעים, קדוש ואפילו פֶטיש; כמו מָשחה אותו מחיקתו במלחמת ששת הימים, 18 שנה לאחר הולדתו, בשמן עלומֵי נצח ובטללי נעורים עבריים-ערביים. מי שמחפש לקודש הקודשים הזה של השמאל הישראלי את משיחו האבוד – וגם מי שמבקש לדעת מי הצליח להוריד את צורריה של ישראל הצעירה מעץ הדרישות החסלניות הגבוה שטיפסו עליו – יגלה אותו בספרו החדש של אלעד בן-דרור בדמותו של ראלף באנץ': מדינאי אמריקני שחור עור ורכוב על סוס לבן של קסם אישי, שוחר מיעוטים ופתרונות מדיניים. מהדורה מוקדמת ומוצלחת יותר של ברק אובמה.
באנץ', כנראה גדול המתווכים שידע סכסוכנו, שרטט את קווי שביתת הנשק של 1949 כשיקוף ארעי של מצב החזיתות בתום מלחמת העצמאות, ושל היצירתיות הדיפלומטית שלו. הוא גם האיש שקודם לכן הוביל – וזאת, כפי שמתברר עתה, בניגוד לדעתו הפרטית – את מהלך חלוקת הארץ והכשרת השטח להקמת מדינה יהודית, במסגרת ועדת אונסקו"פ. בין לבין הוא היה האחראי מטעם האו"ם ליישום החלטת החלוקה, יד ימינו של מתווך האו"ם הרוזן פוֹלקה ברנדוט, ומחליפו לאחר שנרצח.
"לאו"ם, על מעשיו ועל מחדליו, הייתה השפעה מכרעת על מלחמת העצמאות", אומר בן-דרור, איש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. "חיפשתי, לצורך מיקוד המחקר שלי בנושא, מה יכול לשזור את כל המעורבות של האו"ם, מאז שקיבל לידיו את תיק ארץ ישראל ועד שביתת הנשק. וראלף באנץ' הוא בדיוק זה. הוא הבכיר בקבוצה של ארבעה-חמישה אנשי או"ם שעשו את כל המסלול. נוסף על כך הוא החלום של כל היסטוריון, כי הוא מתעד אובססיבי. ממש כל צעד שלו. יש לו יומן, שלא פורסם. בדוקטורט שלי על ועדת אונסקו"פ היומן עוד לא עמד לרשותי, והפעם כן".
