יום שישי, 21 בדצמבר 2018

מסע סתיו: חודשיים של קריאה צמודה ב"סתיו עתיק" לנתן אלתרמן

מאמצע חשוון עד אמצע טבת תשע"ט קראנו במסגרת מבצע הפייסבוק "כפית אלתרמן ביום" את השיר 'סתיו עתיק'. לפניכם רצף הכפיות (קטעי השיר עם דברי עיון שלי) עם מבחר מן התגובות הפרשניות של המשתתפים. תחילה תצלום השיר הארוך כולו, מתוך המהדורה הראשונה של 'כוכבים בחוץ' (צילם יהודה מרצבך). 

יום שלישי, 27 בנובמבר 2018

סימנים בצלחת, חוקי טיסות, שבחי הקריאה: עוד שלושה שירי חודש

שלושה שירי חודש מהטור שלי בירחון IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט: תשרי, חשוון וכסלו תשע"ט

תשרי תשע"ט


סִימָנִים בַּצַּלַּחַת

בָּעֶרֶב שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַשָּׁנָה,
בַּסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה,
נָהוּג לֶאֱכוֹל סִימָנִים שֶׁל תִּקְווֹת
לַשָּׁנָה שֶׁתָּבוֹא.

תַּפּוּחַ בִּדְבָשׁ, לְמָשָׁל, בִּתְשׁוּקָה
לְשָׁנָה מְתוּקָה;
וְגֶזֶר שֶׁיִּהְיוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת; וְסֶלֶק
לְסִלּוּק הַצָּרוֹת, אוֹ חֵלֶק;
וְרֹאשׁ כֶּבֶשׂ אוֹ דָּג, עִם עֵינָיו וְאָזְנָיו,
שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב –
וְעוֹד סִימָנִים שֶׁכֻּלָּם מְאַמְּצִים.
אַךְ מֻתָּר לְהוֹסִיף וּלְהַמְצִיא.

מָה נֹאכַל? לְמָשָׁל –

בָּצָל שֶׁנֵּשֵׁב בַּצֵּל,
וּשְׁנִיצֶל שֶׁנִּנָּצֵל,

אוֹרֶז שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אוֹר עַל הָרָזִים,
אִטְרִיּוֹת שֶׁנִּהְיֶה רָזִים,

תֶּרֶד,
עָלֶה וְעוֹד עָלֶה,
שֶׁבַּמִּשְׁקָל נֵרֵד
וּבַשְּׁרִירִים נַעֲלֶה,

וְקוֹלָה
בְּכַמֻיּוֹת עָתָק,
כְּדֵי שֶׁכָּל הַ-
שָׁחוֹר שֶׁבַּלֵּב יִהְיֶה מְמֻתָּק,

וּכְדֵי לְכַפֵּר עַל הֶעָווֹן:
תֵּה,
שֶׁיִּהְיֶה בְּתֵה-אָבוֹן.

יום שישי, 26 באוקטובר 2018

ירח בן שבועיים: קריאה יומית בשיר 'ירח', ממולד עד מלוא

במחצית הראשונה של חשוון תשע"ט עייַנו מדי יום, במסגרת מבצע הפייסבוק 'כפית אלתרמן ביום', בקטע קצרצר מתוך שירו של נתן אלתרמן 'ירח' - מתחילתו עד סופו. לפניכם רצף ה'כפיות' - הקטעים והעיון שלי בהם ומבחר מצומצם ביותר מהתגובות הפרשניות של הקוראים.
 



גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.

אם כך, אולי יעלה בידינו ליצור רגע של הולדת חדשה גם לשורה זו, שנשחקה מרוב ציטוט והייתה למראה נושן.

אולי למשל נבחין בכך שהשורה ממקמת את ההתחדשות לא בעולם החיצוני, בדברים, אלא בעיני המתבונן. הנולד אינו הדבר הנושן אלא המראה הנושן: התפיסה, החוויה החושית-שכלית שהורגלנו בה, והנה, כשהלב נפתח, היא יכולה להיות לנו כחדשה.

יום שלישי, 9 באוקטובר 2018

כאבנו הנכלם והפעוט: קריאה יומית ב"מעבר למנגינה"

בתשרי תשע"ט, ספטמבר-אוקטובר 2018, קראנו במסגרת מיזם הפייסבוק שלי 'כפית אלתרמן ביום' את השיר "מעבר למנגינה" מאת נתן אלתרמן, שורה-שתיים ביום. לפניכם רצף הקריאה והעיון: הכפיות היומיות, ומבחר מן התגובות הפרשניות של הקוראים.

יום שלישי, 2 באוקטובר 2018

ויליאם שייקספיר, סונטה 41 - תרגום שלי


חַטְאֹת הַנְּעוּרִים שֶׁלְּךָ בִּשְׁעוֹת הַחֹפֶשׁ
אֲשֶׁר אַתָּה נוֹטֵל מֵעִם תְּשׁוּקַת נַפְשִׁי
הוֹלְמוֹת אוֹתְךָ, יַפְיוּף; חֲטֹף אֵפוֹא מְלוֹא חֹפֶן
אֶת פְּרִי הַפִּתּוּיִים שֶׁיָּפְיְךָ מַבְשִׁיל.


אַתָּה נָעִים, רֵעִי – נָעִים לֹא רַק לְגֶבֶר.
אַתָּה עָדִין, דּוֹדִי – עַל כֵּן אַתָּה נִצּוֹד.
כָּל נַעַר בֶּן אִשָּׁה, כְּמוֹתְךָ, מוּל אֵשׁ עוֹגֶבֶת
שֶׁל אֵשֶׁת אֲהָבִים יִכְבֹּשׁ אוֹתָהּ עַד קְצוֹת.

אַךְ בַּגֵּאוּת הַזֹּאת רַק הִשָּׁאֵר בְּשֵׁפֶל
בְּכֶרֶם רֵעֲךָ – כַּרְמִי שֶׁלִּי, חָבֵר!
חָרִישׁ בְּעֶגְלָתִי-שֶׁלִּי הוּא בֶּגֶד-כֶּפֶל,
כִּי בּוֹ הֲרֵי הַיֵּצֶר שְׁתֵּי בְּרִיתוֹת שׁוֹבֵר:

פִּתּוּי יְפִי פָּנֶיךָ גַּם יָפֵר בְּרִיתָהּ
וְגַם יַכְזִיב בְּרִיתִי אִתְּךָ עַד סַף כְּרִיתָה.



תרגומי זה מופיע בגיליון 11 של 'השילוח' (תשרי תשע"ט, ספטמבר 2018) במסגרת המאמר "פגיעתה הרעה של הלגיטימציה: מאת יואב שורק.

יום שישי, 21 בספטמבר 2018

לילם של הדוממים: צלילה אל צמד השירים "הלילה הזה" ו'שיר על דבר פניך' ב'כוכבים בחוץ'

לאורך כחודש, עד ערב יום כיפור תשע"ט, קראנו במסגרת מיזם הפייסבוק 'כפית אלתרמן ביום', שורה אחר שורה, צמד שירים מתוך פרק א' ב'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן - השיר נטול הכותרת המתחיל במילים "הלילה הזה", ו'שיר על דבר פניך'. לפניכם הכפיות היומיות - קטע-שיר ומה שכתבתי עליו, ובגופן שונה מבחר מן התגובות הפרשניות והדיונים.

יום שני, 17 בספטמבר 2018

סונטה של אליזבת בישופ ו'כיפה אדומה' מאת לואיס קרול: שני תרגומים חדשים שלי

תרגומיי שלפניכם מופיעים בגיליון י' של כתב העת 'דחק' (ספטמבר 2018). הם נעשו ביוזמתו ובעצתו הרציפה של עורך 'דחק' יהודה ויזן; בשירה של בישופ, תרגומי הוא פיתוח של תרגום ראשוני של יהודה. בישופ הכתירה יותר מסונטה אחת שלה בכותרת הנזירית 'סונטה', ועל כן ציינתי את שנת פרסומה של זו. לצד שירו של לואיס קרול מופיעה ב'דחק' התמונה שצילם קרול ושהולידה את שירו - תמונת אגנס וולד בת השמונה בתחפושת כיפה אדומה.


אליזבת בישופ 
סונטה (1928)

דְּרוּשָׁה לִי מוּזִיקָה אֲשֶׁר תַּחְלִיק 
עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי הַחֲרֵדוֹת
וְעַל מְרוֹר שְׂפָתַי הָרוֹעֲדוֹת
בְּלַחֲנָהּ שֶׁל אִטִּיּוּת נוֹזְלִית;
דָּרוּשׁ לִי סַחַף רַךְ וּמְטַהֵר
שֶׁל שִׁיר אֲשֶׁר מַרְדִּים אֶת הַמֵּתִים,
שִׁיר הָרוֹעֵף כַּמַּיִם עַל דְּמוּתִי,
רֹאשִׁי, רִטּוּט גַּפַּי – חֲלוֹם זוֹהֵר!

יֵשׁ קֶסֶם מַעֲשֵׂה יְדֵי הַלַּחַן,
שָׁלֵו, קַל נְשִׁימָה, קַר עוֹרְקִים,
אֲשֶׁר שׁוֹקֵעַ בִּמְצוּלוֹת דּוּמָה
שֶׁהַצְּבָעִים פּוֹקְעִים בָּהֶן בְּלַחַשׁ,
וּלְאוֹר יָרֵחַ צָף בְּמֵי טוּרְקִיז
חֲבוּק זְרוֹעוֹת שֶׁל רִיתְמוֹס וּתְנוּמָה.

Sonnet - by Elizabeth Bishop (1928)

I am in need of music that would flow
Over my fretful, feeling finger-tips,
Over my bitter-tainted, trembling lips,
With melody, deep, clear, and liquid-slow.
Oh, for the healing swaying, old and low,
Of some song sung to rest the tired dead,
A song to fall like water on my head,
And over quivering limbs, dream flushed to glow!

There is a magic made by melody:
A spell of rest, and quiet breath, and cool
Heart, that sinks through fading colors deep
To the subaqueous stillness of the sea,
And floats forever in a moon-green pool,
Held in the arms of rhythm and of sleep.
לואיס קרול
כיפה אדומה

בַּיַּעַר בַּיַּעַר, אֶל תּוֹךְ מַעֲבֶה,
הָלְכָה הַיַּלְדָּה הַשְּׂמֵחָה.
בְּאֵין לָהּ שׁוֹמֵעַ וְאֵין מְלַוֶּה
דִּבְּרָה אֶל עַצְמָהּ וְחִיְּכָה,
וַתֵּט כִּפָּתָהּ, בַּת שָׁנִי וּמִטְוֶה,
עַל סְבַךְ תַּלְתַּלֶּיהָ הַחַי.

עַכְשָׁו אֵין בָּהּ פַּחַד. סוֹף סוֹף הִיא קְרֵבָה
אֶל לֵב הַמָּבוֹךְ הַסּוֹעֵף.
עַכְשָׁו הַיָּרֵחַ בִּצְלִיף לֶהָבָה
מַדְלִיק אֶצְלָהּ מֵצַח זוֹהֵב.
לֹא חִיל בָּהּ, לֹא נִיד, לֹא הִרְהוּר עֲזִיבָה,
עַל אַף שֶׁקָּרוֹב הַזְּאֵב.

Red Riding-hood
by Lewis Carroll

Into the wood - the dark, dark wood -
Forth went the happy child;
And, in its stillest solitude,
Talked to herself, and smiled;
And closer drew the scarlet Hood
About her ringlets wild.

And now at last she threads the maze,
And now she need not fear;
Frowning, she meets the sudden blaze
Of moonlight falling clear;
or trembles she, nor turns, nor stays,
Although the Wolf be near.


יום חמישי, 6 בספטמבר 2018

עוד שני שירים של קיפלינג: 'אם' ו'חידת הסדנאות'


תרגומיי לשני שירים חשובים של רודיארד קיפלינג מופיעים בגיליון החדש של כתב העת 'דחק', גיליון י', הרואה אור השבוע. השיר 'אִם' (If) והשיר 'חידת הסדנאות' (The Conundrum of the Workshops). הנה הם לפניכם, תרגום ומקור. הערה על תרגום 'אם' מופיעה אחרי המקור שלו. תודה עמוקה לעורך יהודה ויזן על הערותיו והצעותיו הפוריות.

אִם
רודיארד קיפלינג
נוסח עברי: צור ארליך

אִם כְּשֶׁכֻּלָּם מִסְּבִיבְךָ מְאַבְּדִים אֶת רֹאשָׁם,
וּמְבַקְּשִׁים אֶת רֹאשְׁךָ וְתוֹלִים בּוֹ אָשָׁם,
עוֹד עַל כְּתֵפֶיךָ זָקוּף רֹאשׁ אֵיתָן וּפָקוּחַ:
גַּם מִתְחַבֵּט וּמַסְכִּית, גַּם סָמוּךְ וּבָטוּחַ;
אִם הַמְתָּנָה אֲרֻכָּה הִיא לְךָ מַתָּנָה,
אִם תִּמָּנַע מִשִּׂנְאָה גַּם מוּל גַּל שֶׁל שִׂטְנָה,
אִם שַׁחְצָנוּת וּלְשׁוֹן-שֶׁקֶר אֵינָן בֵּין כֵּלֶיךָ
גַּם כְּשֶׁדַּרְכָּם שֶׁל דּוֹבְרֵי דִּבָּתְךָ שׁוּב צָלֵחָה;

אִם בְּרֹאשְׁךָ חֲלוֹמוֹת – אַךְ אַתָּה בָּם שַׁלִּיט,
אִם בְּרֹאשְׁךָ מַחְשָׁבוֹת – הַכְּפוּפוֹת לְתַכְלִית,
אִם בְּאוֹתוֹ זוּג יָדַיִם בּוֹטֵחַ תִּתְפֹּס אֶת
צֶמֶד הַפִּיד וְהַפְּדוּת – הֲפָכִים בְּתַחְפֹּשֶׂת;
אִם רוּחֲךָ עוֹד נוֹשֶׁבֶת רָמָה לְמִשְׁמַע
נֶתַח אֱמֶת שֶׁאָמַרְתָּ בְּפִיו שֶׁל רַמַּאי,
אִם נֹכַח שֶׁבֶר אֵינְךָ נַעֲשֶׂה כְּגוּשׁ אֶבֶן
אֶלָּא נִבְנֶה בַּשֵּׁנִית מֵרֵאשִׁית קַו הַשֶּׁבֶר;

אִם בְּעֵת צֹרֶךְ תִּצְבֹּר וְתַצִּיב לְלֹא רֶתַע
אֶת זְכִיּוֹתֶיךָ כֻּלָּן עַל גַּלְגַּל הָרוֹלֶטָה,
וּכְשֶׁתַּפְסִיד, בְּלִי תְּלוּנָה לְעוֹלָם וּבְלִי חִיל
שׁוּב תִּכָּנֵס לַמִּשְׂחָק וּמֵאֶפֶס תַּתְחִיל;
אִם גַּם אַחְרֵי שֶׁלִּבְּךָ וּבְשָׂרְךָ נְטָשׁוּךָ
עוֹד רְתוּמִים הֵם לַיַּעַד שֶׁלְּךָ הַקָּשׁוּחַ
וּמַמְשִׁיכִים בְּאֵין אוֹן גַּם אַחְרֵי שֶׁמַּחְשִׁיךְ
רַק כִּי נוֹתָר הָרָצוֹן הַמְּצַוֶּה "לְהַמְשִׁיךְ!",

אִם עִם הָעָם בָּרְחוֹב שִׂיחָתְךָ תִּיצַק גֹּבַהּ
אַךְ שִׂיחָתְךָ עִם הַמֶּלֶךְ תִּפְזֹל הָרְחוֹבָה,
אִם יוֹתִירוּךָ שְׁוֵה נֶפֶשׁ מַכּוֹת מִיָּדִיד וּמִזֵּד,
אִם כָּל אָדָם הוּא שָׁוֶה בְּעֵינֶיךָ, לֹא יֶתֶר מִזֶּה,
אִם אֶצְלְךָ מְכִילָה הַדַּקָּה הַדּוֹחֶקֶת
סָמֶ"ךְ שְׁנִיּוֹת עֲמוּסוֹת מַעֲשֶׂה עַד אֵין חֵקֶר –
אֶרֶץ רַבָּה וּמְלוֹאָהּ לָךְ, הָרִים, עִיר וָנִיר,
זֹאת וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה: אָדָם אַתָּה, בְּנִי!

יום שני, 27 באוגוסט 2018

הרי ישראל, המכרסמים נעשים מפרסמים, געגועי סתיו: עוד שלושה שירי חודש מהירחון IVRIT


עוד שלושה שירי-חודש מן הטור הקבוע שלי בירחון ללימוד עברית IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט.

סיון תשע"ח

הרהורים על הרים

הָרִים, רַבּוֹתַי, הָרִים
יֵשׁ בָּאָרֶץ לְכָל הָאֹרֶךְ.
אֶפְשָׁר לְהַצְפִּין, אֶפְשָׁר לְהַדְרִים,
אַךְ תָּמִיד, כָּךְ אוֹ כָּךְ, יִהְיֶה צֹרֶךְ
מִסִבּוֹת מוּבָנוֹת אַךְ תְּלוּלוֹת
לַעֲלוֹת.

הַנּוֹסֵעַ צָפוֹנָה, כְּלוֹמַר מַצְפִּין,
וְעוֹד קְצָת צָפוֹנָה, וְעוֹד הָמוֹן,
מַגִּיעַ בַּסּוֹף לַשְּׁפִּיץ שֶׁל הַשְּׁפִּיץ:
לַחֶרְמוֹן.

בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ, כְּלוֹמַר מִנֶּגֶד,
בַּשְׁפִּיץ הֶהָפוּךְ שֶׁנִּקְרָא הַנֶּגֶב,
יֵשׁ הָרִים לֹא רָעִים, אַךְ הֲכִי מְרַגֵּשׁ
הוּא הַר בְּהִפּוּךְ: מַכְתֵּשׁ.

בֵּין לְבֵין: יְהוּדָה, עִם טְרַפֵּז הֶרוֹדְיוֹן,
וְהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם, כְּגוֹן הַר צִיּוֹן,
וְהַר בַּעַל חָצוֹר הַגָּבוֹהַּ – אֲבָל
לֹא נַעֲלִיב אֶת הַר עֵיבָל
שֶׁעָלָיו עַל קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת מַכְרִיזִים
בְּשִׁתּוּף עִם שְׁכֵנוֹ הַר גְּרִיזִים.

מִכָּאן וְצָפוֹנָה עוֹבֵר הַמַּסְלוּל
דֶּרֶךְ הָעֵמֶק – וְשׁוּב הַר תָּלוּל:
אוֹ הַכַּרְמֶל אוֹ הָרֵי הַגָּלִיל;  
אַתֶּם בַּעֲלִיָּה בַּעֲלִיל.

הַר וְעוֹד הַר וְעוֹד הַר –
הֲרֵי זֶה לֹא יְתֹאַר!



תמוז-אב תשע"ח

כִּרְסוּם בַּפִּרְסוּם

פַּעַם הַמְכַרְסְמִים
רָצוּ לִהְיוֹת מְפֻרְסָמִים.
לָכֵן שָׁכְרוּ מִשְׂרַד פִּרְסוּם
שֶׁיְּפָאֵר אֶת הַכִּרְסוּם.

אָמַר לָהֶם הַפִּרְסוּמַאי: 
רְאוּ, מוֹרַי וּמְכַרְסְמַי,
שָׂפָם זֶה טוֹב וְגַם שִׁנַּיִם,
וּבְוַדַּאי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם,
אַךְ אַף אֶחָד אֵינוֹ לָהוּט
אַחַר הַמְּצִיאוּת,
וְאִם תִּהְיוּ אַתֶּם, בְּלִי טְרִיק,
אַתֶּם בְּדִיּוּק, בְּלִי פְּלוּס אוֹ מִינוּס,
הַפִּרְסוֹמוֹת יִהְיוּ לָרִיק
כִּי הַצּוֹפִים לֹא יַאֲמִינוּ.

עַל כֵּן הֵם הִשְׁתַּנּוּ: אַרְנֶבֶת
הַמְּחַבֶּבֶת קַשׁ וְנֶבֶט
אָכְלָה לִפְנֵי הַמַּצְלֵמָה
פָּרָה שְׁלֵמָה.

חֻלְדָּה רָקְדָה. נַבְרָן נָבַח.
עַכְבָּר עִרְבֵּב אֶת שְׁמוֹ: רַעֲבָךְ.
סְנָאִי נָתַן חָלָב. אוֹגֵר
לָקַח בֵּיצָה, הִתְחִיל דּוֹגֵר.

שָׁלַף אֶת מְחָטָיו קִפּוֹד
לִתְפּוֹר חֻלְצוֹת, לִסְרוֹג כִּפּוֹת.
אַךְ אָז תִּקֵּן אוֹתוֹ תִּיקָן:
אַתָּה לֹא מְכַרְסֵם, עַד כָּאן!
אַתָּה מֵאוֹכְלֵי-הַחֲרָקִים!
וְהַקִּפּוֹד הִסְכִּים.



אלול תשע"ח


מחכים לסתיו

בַּחֹרֶף הַשֶּׁמֶשׁ מוֹר.
בַּקַּיִץ – הַשֵּׁם יִשְׁמוֹר!
וּבַסְּתָיו הָעוֹמֵד בַּדֶּלֶת
הַשֶּׁמֶשׁ מָה? מִתְפַּתֶּלֶת:

הִיא קְצָת כָּכָה וּקְצָת גַּם כָּכָה,
כְּאִלּוּ בְּבֵית מִרְקַחַת
הִיא קָנְתָה מִיָּד רִאשׁוֹנָה
סַם מַמְרִיץ וְכַדּוּר שֵׁינָה.

הוֹ, הַסְּתָיו: קְצָת קָרִיר קְצָת חַם,
קְצָת אוֹבָּמָה קְצָת דּוֹנַלְד טְרַאמְפּ,
קְצָת כָּבֵד קְצָת מִשְׁקַל נוֹצָה,
וּבְדֶרֶךְ כְּלָל – מְמֻצָּע.

מְסַפְּרִים שֶׁרָאוּ חָצָב,
שֶׁכִּמְעַט נִגְמְרוּ חִצָּיו
שֶׁל הַקַּיִץ הָאִישׁ-תַּנּוּר,
שֶׁדְּבָרִים תֵּכֶף יִשְׁתַּנּוּ;

מְסַפְּרִים, וְזוֹ נֶחָמָה – 
אַךְ עֲדַיִן עוֹנָה חַמָּה.
מְסַפְּרִים – אַךְ זֶה רַק סִפּוּר.
הַמַּצָּב עוֹד טָעוּן שִׁפּוּר.

הוֹ, הַסְּתָיו, הוּא מַתְאִים לִי פֹּה.
הֶעָלִים כְּבָר מֵתִים לִפּוֹל.
רַק הַסְּתָיו, רַק הַסְּתָיו נָעִים –
שֶׁיָּבוֹא כְּבָר, לְלֹא תְּנָאִים!