נס ולא הפוך
כְּלַחְמָנִיּוֹת מִטּוֹסְטֶר
בֵּין הָרַךְ וְהַנֶחְרָךְ
הֵם קוֹפְצִים אֵלַי, הַפּוֹסְטִים.
וַאֲנִי מֻכְרָח
לְקַבֵּל אוֹתָם בָּרַדְיוֹ,
בָּעִתּוֹן וּבְסִמּוּס,
בְּרִסּוּס קִיר מְגֹרָד-דְּיוֹ
וּבִפְקָק עָמוּס.
הֵם קוֹפְצִים אֵלַי, הַפּוֹסְטִים,
בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים,
מִפַּשְׁקְוִילִים וּמִפּוֹסְטֶר,
מֵהַשְּׂמֹאל וְהַיָּמִין,
פּוֹסְטִים מִכָּל סוּג וָמִין
(פּוֹסְטִים – קְרִי: פּוֹסְט-צִיּוֹנִים).
מַשְׁחִיתֵי תַּשָׁ"ח, וְדוֹסִים
שֶׁנָּתְנוּ לְדוֹסוּתָם
לַהֲפֹך אוֹתָם לְפּוֹסְטִים,
וְגַם פּוֹסְטִים מִתּוֹךְ סְתָם
כְּלוּמִיּוּת שֶׁמִּתְבַּכְיֶנֶת
עַל "הַמְּדִינָה הַזֹּאת"
וְעוֹכֶרֶת וְעוֹיֶנֶת
בְּלִי תֵּאוֹרְיוֹת וּכְרָזוֹת.
מַשְׁחִירִים לִי אֶת הַדֶּגֶל
בְּמִצְלֶה מַדִּיף עָשָׁן.
מַשְׁחִירִים אוֹתוֹ בְּדִיכִּי,
בִּשְׁמוּעוֹת וּבְאָשָׁם.
מַשְׁחִירִים אֶת פְּנֵי הַנֵּס.
כָּךְ, בְּכֹחַ לְדַפְּרֵס.
הֵם קוֹפְצִים בָּרֹאשׁ כְּמוֹ גּ'וּלִים,
צִינִיקָן אוֹ רַגְּשָׁנִי.
הֵם קוֹפְצִים. שֶׁיִּקְפְּצוּ לִי:
לִי יֵשׁ חַג. וְחַג שֵׁנִי.
יִקְפְּצוּ לִי כָּל הַפּוֹסְטִים.
יִקְפְּצוּ גַּם הָאַחִים
שֶׁהֵרִיחוּ אֶת הַבֹּשֶׂם
וּפִתְאוֹם אוֹמְרִים: מַצְחִין;
שֶׁמֵּרֹב רִיצָה הַדָּתָה,
אֶל עַם, אֶרֶץ וּסְגֻלָּה,
שָׁכְחוּ שֶׁכָּאן, לְמַטָּה,
מִתְרַחֶשֶׁת גְּאֻלָּה.
חֶבְרֶ'ה, גְאֻלָּה זֶה כָּאן.
גַּם אַתָּה עִם הַזָּקָן.
צור ארליך
פורסם ב'מקור ראשון בב' באייר תשס"ח, 7.5.2008
