סימנים בצלחת, חוקי טיסות, שבחי הקריאה: עוד שלושה שירי חודש

שלושה שירי חודש מהטור שלי בירחון IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט: תשרי, חשוון וכסלו תשע"ט

תשרי תשע"ט

סִימָנִים בַּצַּלַּחַת

בָּעֶרֶב שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַשָּׁנָה,

בַּסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה,

נָהוּג לֶאֱכוֹל סִימָנִים שֶׁל תִּקְווֹת

לַשָּׁנָה שֶׁתָּבוֹא.

תַּפּוּחַ בִּדְבָשׁ, לְמָשָׁל, בִּתְשׁוּקָה

לְשָׁנָה מְתוּקָה;

וְגֶזֶר שֶׁיִּהְיוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת; וְסֶלֶק

לְסִלּוּק הַצָּרוֹת, אוֹ חֵלֶק;

וְרֹאשׁ כֶּבֶשׂ אוֹ דָּג, עִם עֵינָיו וְאָזְנָיו,

שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב –

וְעוֹד סִימָנִים שֶׁכֻּלָּם מְאַמְּצִים.

אַךְ מֻתָּר לְהוֹסִיף וּלְהַמְצִיא.

מָה נֹאכַל? לְמָשָׁל –

בָּצָל שֶׁנֵּשֵׁב בַּצֵּל,

וּשְׁנִיצֶל שֶׁנִּנָּצֵל,

אוֹרֶז שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אוֹר עַל הָרָזִים,

אִטְרִיּוֹת שֶׁנִּהְיֶה רָזִים,

תֶּרֶד,

עָלֶה וְעוֹד עָלֶה,

שֶׁבַּמִּשְׁקָל נֵרֵד

וּבַשְּׁרִירִים נַעֲלֶה,

וְקוֹלָה

בְּכַמֻיּוֹת עָתָק,

כְּדֵי שֶׁכָּל הַ-

שָׁחוֹר שֶׁבַּלֵּב יִהְיֶה מְמֻתָּק,

וּכְדֵי לְכַפֵּר עַל הֶעָווֹן:

תֵּה,

שֶׁיִּהְיֶה בְּתֵה-אָבוֹן.

חשוון תשע"ט

פשוט לטוס או לא כל כך

סַע, חַבִּיבִּי, לָמָּה לֹא תִּסַּע.

קְנֵה פָּשׁוּט כַּרְטִיס-טִיס-טִיס-טִיסָה,

וּמִתּוֹךְ עֵינֵי צִפּוֹר מַתֶּכֶת

תִּסְ-תַּכֵּל עַל הָעוֹלָם תַּחְתֶּיךָ.

טוּס, חַבִּיבִּי, בַּשָּׁמַיִם שׁוּט.

בְּיָמֵינוּ זֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט.

רַק תִּלְמַד חֲצִי מִילְיוֹן חֻקִּים –

וְאַתָּה לְמַעְלָה בַּשְּׁחָקִים.

מָה שָׂמִים בְּאֵיזוֹ מִזְוָדָה?

הוֹ, זֹאת דִּיסְצִיפְּלִינָה שֶׁל מַדָּע.

הַכְּלָלִים קוֹבְעִים הֵיכָן תָּשִׂים

כָּל דָּבָר – אַחֶרֶת לֹא טָסִים.

בַּדּוּכָן מוֹסְרִים אֶת הַכְּבוּדָה.

לִפְעָמִים בַּסּוֹף הִיא אֲבוּדָה.

תִּיק אֶחָד תּוּכְלוּ אִתְּכֶם לָקַחַת

לַמָּטוֹס – אוּלַי. אוֹ כָּכָה כָּכָה.

מָה עוֹשִׂים? תִּיק בְּתוֹךְ תִּיק לָחוּץ;

בַּפְּנִימִי שָׂמִים מָה שֶׁנָּחוּץ.

יֵשׁ לְךָ מַטְעֵן נַיָּד מִלִּיתְיוּם?

רַק בְּתִיק-מָטוֹס. כִּי כָּךְ הֶחְלִיטוּ.

לְעֻמַּת זֹאת, בַּקְבּוּקֵי נוֹזֵל – 

רַק עִם הַכְּבוּדָה. זֶה כְּלַל בַּרְזֶל.

רַק הִתְחַלְנוּ. יֵשׁ לָנוּ עוֹד שְׁלַל

סִבּוּכֵי כְּלָלִים, עוֹד כְּלָל עַל כְּלָל –

אַךְ גַּם פֹּה יֵשׁ הַגְבָּלַת מִשְׁקָל.

כסלו תשע"ט

מי שקורא וקורא

לִקְרוֹא וְלִקְרוֹא –

זֶהוּ עֵסֶק פּוֹרֶה,

לְפָחוֹת מִבְּחִינָה יַחֲסִית.

מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא

אַף פַּעַם מִזֶּה לֹא מַפְסִיד.

לִקְרוֹא –

כִּי כָּל סֵפֶר הוּא מִין מוֹרֶה

הַנִּמְצָא מִחוּץ לְבֵית-סֵפֶר.

מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא

יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִפְּרוֹפֶסוֹר.

לִקְרוֹא –  

כִּי כִּמְעַט כָּל דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה

כְּבָר כָּתוּב בַּסְּפָרִים וְגָלוּם.

מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא

לֹא מִתְפַּלֵּא עַל כְּלוּם.

לִקְרוֹא סִפּוּרִים –

כָּל סִפּוּר הוּא בּוֹרֵא

שֶׁל עוֹד וָעוֹד עוֹלָמוֹת.

מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא

לְעוֹלָם לֹא מַפְסִיק לִלְמוֹד.

לִקְרוֹא –

וְכָכָה לִהְיוֹת כְּמוֹ כּוֹרֶה

הַמּוֹצֵא אוֹצָרוֹת מִדֵּי יוֹם.

מִי שֶׁקּוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא

מִתְעַשֵּׁר לְפָחוֹת בַּדִּמְיוֹן.