בכרך ג החדש (מארס 2013) של כתב העת דְחָק, פרי רוחו ויוזמותיו ועריכתו של יהודה ויזן, 620 עמודים ובהם רוב מכמנים. מהמבקר (רביזור) של גוגול במלואו בתרגום רועי חן עד מאמרי ביקורת נרחבים וקטלניים במיוחד (וכרגיל) של אמנון נבות. פרשת השבוע הנוכחית, שמיני, זוכה במקרה או לא במקרה לכבוד גדול, עם פיוטי 'יוצר' לפרשה זו מאת רב סעדיה גאון בההדרת יוסף טובי, המוסיף ומספר הרבה על היוצר ובעיקר על היוצר שלו. לצד היוצר יש גם עובד, הלא הוא אובידיוס, שאת ה'מטמורפוזות' שלו תרגם לעברית בתקופת הרנסנס שבתאי חיים מאריני בכותרת 'שירי החליפות אשר לעובד' וההדירה דבורה ברגמן. לעמינדב דיקמן אולי אסור לי להחמיא בקול רם, כי למדתי אצלו, אבל נפלאו, פשוט נפלאו, הסנוניות שהוא משחרר מספרו העתידי 'למצער שתיים' (שם זמני) - תרגומים לשירה יוונית ורומית שלצד כל אחד מהם שיר שדיקמן עצמו חיבר בהשראתו. רצף של כמה טקסטים בכרך מוקדש לתרגום דברי משוררים וסופרים על משלח ידם זה, ובפרט לעצות שלהם לבעלי שאיפות ספרותיות. כלולים בו שני דברים קטנים שיהודה איתר בשבילי ותרגמתי מאנגלית. והם יובאו כאן.
ולטר אלכסנדר ריילי (1922-1861)
האמן
הָאָמָּן וְאִשְׁתּוֹ, אֵשֶׁת בִּישׁ,
מְקַיְּמִים חַיֵּי פַּחַד וָרִישׁ,
מֻקָּפִים בְּתִלֵּי תּוֹצָרָיו
שֶׁבַּשּׁוּק אֵין בִּקּוּשׁ לָהֶם רַב.
לָעוֹלָם יֵשׁ מַרְאֶה דֵּי נָעִים;
הָאָמָּן מְחַתְּכוֹ לִטְלָאִים.
מִתְקַשְׁקֵשׁ עִם פִּלְאֵי הַבּוֹרֵא
וְהוֹפְכָם מוּזָרִים לְמַרְאֶה.
הָאָמָּן, אִישׁ נוֹרָא שֶׁכָּזֶה,
אִם יָכוֹל – הוּא אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה;
הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל,
וְעֵינֵינוּ זְרוּיוֹת מִן הַחוֹל.
הָאָמָּן בְּיַשְׁרוּת מִכְחוֹלוֹ
מְעַקֵּם עוֹלָם כְּפִי שֶׁהוּא לֹא,
וּמַגִּישׁ חֶשְׁבּוֹנִית עַל הַזְּמַן
שֶׁהִקְדִּישׁ לַעֲווֹן שֶׁזָּמַם.
מאנגלית: צור ארליך
