איך להיות ישראלי: שירה קלה בעברית קלה, שלושת החודשים הראשונים

בחודשים האחרונים אני מפרסם טור-שירי קבוע נוסף, של שירה קלה בעברית קלה, בירחון ללומדי העברית IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט. השירים מנסים גם ללמד משהו על עברית או על החיים בישראל. הנה שלושת הראשונים.

אַף וְשׁוּם

(אדר)

רֵיחַ שֶׁל רְחוֹב גָּשׁוּם,

רֵיחַ לֶחֶם, רֵיחַ שׁוּם –

אֶת כֻּלָּם אֲנִי אֶשְׁאַף,

לְכֻלָּם מָקוֹם בָּאַף.

רֵיחַ נַרְקִיסֵי הַחֹרֶף,

רֵיחַ פִּטְרִיּוֹת בַּחֹרֶשׁ,

שְׁלַל רֵיחוֹת וְנִיחוֹחוֹת,

מֵאָה אֶלֶף לְפָחוֹת –

הַפֵּרוּט הַמְסֹעָף

עוֹד יֵצֵא לִי מֵהָאַף.

וְלָכֵן, כְּלוֹמַר מִשּׁוּם

כָּךְ, אֶחְסֹך אֶת הָרִשּׁוּם;

וּמִשּׁוּם, וְאַף עַל פִּי,

שֶׁהַשּׁוּם כְּבָר בְּאַפִּי,

לֹא אוֹסִיף עַל הַנִּזְכָּר

אַף אֶחָד

וְשׁוּם דָּבָר.

אַף אֶחָד לֹא יִתְלוֹנֵן.

רַק הָאַף כְּבָר מִצְטַנֵּן

מֵהַחֹרֶף הַגָּשׁוּם;

לִרְפוּאָה אֶרְשֹׁם לוֹ שׁוּם.

מי מצא מצה?

(ניסן)

מי יודֵעַ, מי מָצָא,

מה ההֶבדֵל ומה השׁוֹני

בין מַצָה

שהיא לֶחֶם עוֹני

לבין מַצָע

(ליבֶּרָלי או קוֹנִי)?

מי יודֵעַ, מי מָצָא,

מָה בֵּין מָצָא וּמַצָע וּמַצָה?

מי יַגיד לי, מי יֵדַע,

איך נַבדִיל בין אַגָדה

שֶׁמְסַפֶּרֶת סָבְתָא

לבין הַהַגָדָה

שנִקרא בצַווְתָא?

וישנה גם הַגָּדָה

של הנַחַל – יוֹפי שהוֹסַפְתָּ,

קָלַעְתָּ בּוּל –

אבָל איזֶה בִּלבּוּל!

אַגָדָה, הַגָדָה, הַגָדָה,

מי יַבדִיל ומי יֵדַע?

כן, תֵכֶף בא חג האביב,

ולְשוּלחן הסֵדֶר

יָסֵב הַנַעַר עִם אָבִיו...

זה בָּלָגן, לא סֵדֶר!

כי מה אבִיב ומי אבִיו?

פֹּה מתבַּלבֵּל אפילו

אביו של יֶלד שְׁמוֹ אָבִיב:

צלילים זֵהים!

הַצילוּ!

מַצָע מָצָא מַצָה,

הַגָדָה הַגָדָה אַגָדָה,

הכוֹל אותו דָבָר נִשמַע לי,

זה לא נוֹרמָלי!

אבִיב, אבִיו  –

אוֹי וַי,

מַזָל שיֵש כְּתיב!

כן קמצן, כן פראייר

(אייר)

כאן בָּאָרֶץ זה המוֹטו,

זה הכְּלָל, זה החַמצן:  

שני דברים אסור להיות פֹּה,

פְרָאייֶר

וקַמצן.

אַל תֵצא אף פעם פראייר:

אִם אפשר לקַחַת – קח!

רק חמוֹר נותן. רק עַיִר.

תְּקַמְבֵּן, אִם אין פַּקָח.

אַל תהיֶה קמצן, עָיוּני,

אַל תַשבִּית את השִׂמחה.

לֵך על שוֹאוּ ועל שוּפוּני,

שפוֹך שקלים על עצמךָ.

לא קמצן: בחתונה

מֵאה דולר כל מָנָה.

ותמוּרת ההזמנה

יש לבוא עם מתנה:

המחאה שמֵנה שמנה.

גם לא פראייר: מה, נמאס

לשלם אגרה ומס,

לשרֵת במילואים.

אנו משתמטים גאים!

לא נעים? נעים נעים!

לא קמצן, לא פראייר...

פַּחד!

כך או ככה? עִם או בלי?

איך אפשר שניהם ביחד?

איך להיות ישראלי?

– מסובך. משום כך באתי

וניגשתי לתרגֵם:

ה"קמצן" – אדם אִכפָּתי

וה"פראייר" – איש תורֵם.

זה הדֶגל שנָרים:

קמצנים ופראיירים!