תרח וחושם, מילים נרדפות, קללת הקטשופ, קללת הבס: ארבעה שירי חודש

ארבעה שירי חודש, טבת עד אדר ב' תשע"ט - מן הטור שלי 'שורות קצרות' במגזין ללימוד עברית  IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט.

טבת תשע"ט:

תֶּרַח, חוּשָׁם וַחֲבֵרִים

בַּלַּיְלָה בַּתָּנָ"ךְ שֶׁלִּי יָשְׁבוּ וְגַם בָּכוּ שָׁם

תֶּרַח, שְׁלוּמִיאֵל, לֶמֶךְ וְגַם חוּשָׁם.

בָּכוּ עַל כָּךְ שֶׁבְּיָמֵינוּ שְׁמוֹתֵיהֶם הֵם סֵמֶל

לַאֲנָשִׁים בְּלִי שֵׂכֶל.

שְׁלוּמִיאֵל שָׁפַךְ דְּמָעוֹת:

"אוֹתִי, נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן,

הָפְכוּ לְשֵׁם שֶׁל לֹא-יֻצְלָח?

זֶה לֹא נִסְלָח!"

אַחֲרָיו בָּכָה שָׁם לֶמֶךְ:

"לֹא יָאֶה וְלֹא הוֹלֵם אֵיךְ

הָפְכוּ אוֹתִי, גִּבּוֹר עַתִּיק יָמִים,

לְסֵמֶל לְאָדָם תָּמִים.

אִם כִּי אֵינֶנִּי מִתְפַּלֵּא:

כִּבְשָׂה בְּיִידִישׁ – לֵמָלֶ'ה.

"וְאֵיךְ, אֵיךְ, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת

שֶׁתֶּרַח הוּא כִּנּוּי כָּאן לְאִידְיוֹט?

תֶּרַח! שֶׁגִּדֵּל אֶת אַבְרָהָם!"

צָעַק גַּם תֶּרַח הַנִּזְעָם.

"נָכוֹן, בְּגֶרְמָנִית טִפֵּשׁ הוּא טֵרִיכְט,

אַךְ הַדִּמְיוֹן הוּא רַק בְּעֵרֶךְ!"

וְאַחֲרוֹן חוּשָׁם: "מָלַכְתִּי עַל אֱדוֹם.

לֹא אֶשְׁתֹּק, וּבְלָשׁוֹן תָּנָ"כִית לֹא אֶדּוֹם,

עַד שֶׁיַּפְסִיקוּ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנִּי חוּכָא,

מַקְבִּיל עִבְרִי לְג'וּחָא".

בְּצֶדֶק כָּל אֶחָד מֵהֶם בָּכָה וְנֶאֱנַח,

עַד שֶׁהֶחְזַרְתִּי לַמַּדָּף אֶת הַתָּנָ"ךְ.

  

בְּהַשְׁרָאַת סִפְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל רוּבִיק רוֹזֶנְטַל "מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת הַתָּנָ"ךְ", הוֹצָאַת כֶּתֶר.

שבט תשע"ט:

שָׂפָה עֲשִׁירָה

אִם אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים לְבַד, אַגִּיד לָכֶם אֲנִי

כַּמָּה רַבּוֹת הֵן הַמִּלִּים שֶׁפֵּרוּשָׁן "עָנִי":

אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶבְיוֹן,

אוֹ דַּךְ,

דַּל, אוֹ דַּלְפוֹן,

אוֹ רָשׁ, אוֹ מָךְ,

וְיֵשׁ גַּם חֶלְכָּאִי וְגַם חֵלֵכָה –

כֵּן, אִם אַתָּה עָנִי זֶה מְדַבֵּר עָלֶיךָ.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִלִּים לוֹמַר עָנִי –

לֹא רַע;

זֹאת הוֹכָחָה שֶׁהָעִבְרִית הִיא עֲשִׁירָה.

רַבּוֹת גַּם הַמִּלִּים שֶׁפֵּרוּשָׁן "רָזֶה".

אֵינְכֶם מַאֲמִינִים? רְאוּ אֶת זֶה:

צָנוּם,

צָמוּק,

כָּחוּשׁ,

שָׁדוּף,

גַּרְמִי, צִפְלוֹן, דַּק גֵּו, דַּל גּוּף...

מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הָרָזוֹת הָהֵן וְלֹא נִמְנָע

מֵהַשִּׁמּוּשׁ בְּכָל אַחַת –

יֵשׁ לוֹ עִבְרִית שְׁמֵנָה.

מִי שֶׁלּוֹמֵד עִבְרִית רוֹאֶה שֶׁלְּפָנָיו

יֵשׁ שֶׁפַע פְּעָלִים שֶׁפֵּרוּשָׁם "גָּנַב",

בְּעֵרֶךְ אוֹ בִּמְדֻיָּק:

שָׁדַד, בָּזַז, חָמַס, עָשַׁק,

לָקַח בִּמְשִׁיכָה, גָּזַל,

נָטַל שָׁלָל, כִּיֵּס, מָעַל.

וּקְצָת, בֶּן-דּוֹד כָּזֶה: הֶחְרִים.

בִּסְלֶנְג:

סִלֵּק

וְגַם הֵרִים.

וּמִי שֶׁבָּעִבְרִית שֶׁלּוֹ קַיָּם כָּזֶה מִין עוֹשֶׁר

לְעִנְיְנֵי גְּנֵבָה – וַדַּאי קָנָה אוֹתוֹ בְּיוֹשֶׁר.

אדר א' תשע"ט:

קטשופ

אָדָם עוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהוּא וַדַּאי יוֹדֵעַ שֶׁקָּשֶׁה פֹּה

אַךְ הוּא יוֹדֵעַ גַּם שֶׁכָּאן הוּא יִגָּאֵל

מִקִּלְלַת הַקֶּטְשׁוֹפּ.

כִּי כְּבָר נָקְעָה נַפְשׁוֹ מֵרֶסֶק מְסֻכָּר

כִּי זֶה אָדוֹם לוֹ וּמָתוֹק וּמְסֻכָּן

כִּי הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ נִהְיוֹת

דּוֹמוֹת טִפָּה יוֹתֵר מִדַּי לְעַגְבָנִיּוֹת

וְהַבָּנִים, אוֹי וַאֲבוֹי, וְהַבָּנִים,

כְּבָר לֹא רוֹאִים לָהֶם פָּנִים. עַל הַפָּנִים!

אָז הוּא עוֹלֶה אִתָּם לְכָאן

וּמָה, מָה יֵשׁ פֹּה?

מָה הוּא מוֹצֵא עַל הַשֻׁלְחָן

בִּמְקוֹם הַקֶּטְשׁוֹפּ?

מוֹצֵא פֹּה בַּמְבָּה

בְּצָהוֹב וּבְאָדוֹם,

מוֹצֵא פֹּה עַמְבָּה

שֶׁצִּבְעָהּ הוּא כְּמוֹ כָּתֹם,

מוֹצֵא גַּם גַּמְבָּה

שֶׁכְּדַאי מְאֹד לִטְעוֹם,

אֲבָל, אֲבָל,

וְהִנֵּה כְּבָר מַגִּיעַ קֵאץ' פֹּה,

עַל כָּל הַלָּלוּ כְּמוֹ אָבָק

מוֹרְחִים פֹּה קֶטְשׁוֹפּ!

הַיְלָדִים פֹּה גַּם עַל קוֹטֶג' גַּם עַל לֶצ'וֹ

תָּמִיד שָׂמִים אֶת הַסָּמִיךְ הַזֶּה, הַקֶּטְשׁוֹפּ!

לְהִתְיָאֵשׁ פֹּה!

אֲבָל תַּקְרִית אַחַת אוֹתוֹ בִּכְלָל הִקְפִּיצָה:

כְּשֶׁהֵכִינוּ לוֹ עִם קֶטְשׁוֹפּ אֶת הַפִּיצָה!

מָה עוֹד, שָׁאַל, עָלוּל לִי פֹּה לִקְרוֹת?

מַזָּל: עָלִיתִי מִסִּבּוֹת (גַּם) אֲחֵרוֹת.

אדר ב' תשע"ט (בעיתון נדפס נוסח מקוצר):

הַס, בַּס!

בְּחַג הַפּוּרִים פֹּה מַרְעִישׁ רַעְשָׁן,

נַפָּץ מִתְפּוֹצֵץ וּמַחְרִישׁ בְּעָשָׁן,

נַפָּץ מִתְפּוֹצֵץ וּמַרְעִים –

אַךְ מִחוּץ לְפוּרִים, בְּיָמִים אֲחֵרִים,

יֵשׁ רַעַשׁ שֶׁגַּם הַשָּׂטָן לֹא בָּרָא,

רַעַשׁ הַבָּא מִצִּיּוּד הַגְבָּרָה,

רַעַשׁ שֶׁל בַּס. שְׁמַע, קוֹרְאִי, וְהַבֵּט:

הוּא יָבוֹא בְּסִדּוּר אָלֶף-בֵּית.

מִי חָזָק מֵהַמֶּלֶךְ? מִי פֹּה אַס?

בְּלִי סָפֵק: הַבַּס.

הַקֶּצֶב הַזֶּה, הַנָּמוּךְ, הַגַּס,

שֶׁגַּם אִם תָּשִׂים עַל הָרֹאשׁ בַּרְדָּס

לֹא יִתֵּן לְךָ שֶׁקֶט הַס.

אֵיךְ הוּא מִתְנַפֵּחַ, גֵּאֶה כְּמוֹ טַוָּס,

כְּאִלּוּ זֶה קְרָב עַל לוֹרֵן וְאֶלְזָס,

לֹא מְרַחֵם, אֵינוֹ חָס,

לֹא מִשְׁתַּנֶּה, לֹא עוֹבֵר, גַּם לֹא טָס,

לַקְּרָב נֶגְדְּךָ מְגֻיָּס.

הוּא מֶלֶךְ וְאַס וְדוּכָּס.

הוּא שׁוֹאֵג. הוּא טוֹרֵף. בַּרְדְּלָס.

הוּא כָּבֵד. הוּא עָלֶיךָ. כְּמוֹ מַס.

אֵין מָנוֹס מֵהָרַעַשׁ הַזֶּה. אַתָּה נָס –

אַךְ הוּא כָּאן. בְּהֶחְלֵט מְבֻסָּס.

לֵךְ תַטִּיף לוֹ מוּסָר, לֵךְ תִּכְעַס –

לֹא יַעֲזֹר. הוּא שָׂם פַּס.

הוּא צוֹרֵם: צַס צַס צַס!

מָה תַּגִּיד לוֹ? תִּרְשֹׁם לוֹ תְּלוּנָה בְּפִנְקָס?

הֵן כֻּלָּנוּ, מִכָּל צִדֵּי הַמִּתְרָס,

יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, מֶרֶצ אוֹ שַׁס,

אֶזְרָחִים, חַיָּלִים אַחְרֵי תַּ"ס,

מֵאָלֶף עַד תָּיו מִשְׁתַּגְּעִים מֵהַבַּס!