יום שישי, 10 ביולי 2020

טבת עד תמוז, ממגף ועד אוזן: שבעה שירי חודש חדשים

עוד שירים ממדורי 'שורות קצרות' בירחון בעברית קלה IVRIT מבית ג'רוזלם פוסט.

טבת תש"ף



מַגָּב וּמַגָּף

(רֵאשִׁית, הַבְהָרָה שֶׁאֶכְתֹּב בִּכְאֵב
וְאַשְׁקֶה בְּטִפּוֹת שֶׁל דֶּמַע:
הַמִּלּוֹן מְחַיֵּב לְהַגִּיד "מַגֵּב",
וְכָךְ גַּם הָאָקָדֶמְיָה.
אַךְ אֲנִי לֹא אַפְנֶה אֶל הָעָם אֶת הַגַּב
וְאַגִּיד כְּמוֹ כֻּלָּם "מַגָּב".)

כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַגֶּשֶׁם בָּאוֹת הֲצָפוֹת.
מוּצָפִים הַכְּבִישִׁים, מוּצָפוֹת מַרְצָפוֹת,
וּמוּצַף הָרְחוֹב (כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא עָף),
וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת שֶׁמּוּצָף גַּם הָאַף,

אַךְ כָּל עוֹד הַמִּפְלָס עַד שְׁלוֹשִׁים סֶנְטִימֶטֶר
יָכוֹל הָאָדָם שֶׁבָּרְחוֹב וּבַחֶדֶר
לִשְׁמֹר עַל הַיּוֹבֶשׁ מֵרֹאשׁ וְעַד כַּף
אִם יֵשׁ לִרְשׁוּתוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים (בֵּין הַיֶּתֶר):
אִם יֵשׁ לוֹ מַגָּב
וְאִם יֵשׁ לוֹ מַגָּף.

הוּא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בְּעִירוֹ הַיָּפָה אִם
יֵשׁ לוֹ מַגָּף, וְעָדִיף מַגָּפַיִם.
וְאִם אֶל חַדְרוֹ, מֵרִצְפָּה אוֹ מִגַּג,
הַגֶּשֶׁם חָדַר – טוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַגָּב.
וְאִם הוּא נוֹהֵג וְהַגֶּשֶׁם נִמְשָׁךְ,
פּוֹתְחִים אֶת דַּרְכּוֹ מַגָּבִים בַּשִּׁמְשָׁה.
שְׁנֵי מַגָּבִים – מַגָּבַיִם!

וְטוֹב גַּם שֶׁבֵּין הָאַף וְהַגַּב
יֵשׁ אֹזֶן חַדָּה שֶׁשּׁוֹמַעַת הֵיטֵב
וְלֹא מְבַלְבֶּלֶת מַגָּף עִם מַגָּב
(אִם אֵינֶנּוּ אוֹמְרִים מַגֵּב).

*

שבט תש"ף:
מַזָּל שֶׁל שְׁבָט


עֲנֶנֶת גְּדוֹלָה מְבַשֶּׁלֶת
פְּתִיתִים לְבָנִים שֶׁל בָּרָד.
רֶגַע, אוּלַי זֶה כְּבָר שֶׁלֶג!
מַזָּל: יֵשׁ חִמּוּם בַּמִּשְׂרָד.

בַּחוּץ הַקָּרָה מוֹשֶׁלֶת,
מַלְכָּה עִם שִׁלְטוֹן מֻחְלָט.
לֹא יַעֲזוֹר אִם נַפְגִּין עִם שֶׁלֶט;
מָה יַעֲזוֹר? מַזְגָן עִם שַׁלָּט.


בָּא שְׁבָט. הוּא יָגוּר כָּאן חוֹדֶשׁ.
הָאוֹרֵחַ הַזֶּה אוֹהֵב קֹר
וּמֵעִיף אֶת הָרוּחַ לַחוֹרֶשׁ,
וּכְשֶׁהוּא יַעֲזֹב לְדַרְכּוֹ

נִהְיֶה כְּבָר אַחֲרֵי רֹב הַחוֹרֶף;
וּמִי שֶׁעוֹמֵד מֵהַצַּד
רוֹאֶה כְּבָר לַחֹרֶף הַזֶּה אֶת הָעוֹרֶף.
עוֹד לֹא מַמָּשׁ אֲבָל קְצָת.


הַגֶּשֶׁם מַצְלִיף בְּשֵׁבֶט,
כְּלוֹמַר בְּמַקֵּל אוֹ מַטֶּה.
הָרוּחַ בְּכוֹחַ נוֹשֶׁבֶת.
בַּבַּיִת אֲנִי שׁוֹתֶה תֵּה.

מַזָּל שֶׁאֶפְשָׁר פֹּה לָשֶׁבֶת
עִם מַזְגָן בֶּן אַלְפַּיִם וָאט.
הַגִּידִי, הָרוּחַ, עַל מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת?
שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת שְׁבָט.

*
אדר תש"ף:
הָמָן מִתְלוֹנֵן

הָמָן מִתְלוֹנֵן: זֶה לֹא מְכַבֵּד.
מָה כְּבָר רָצִיתִי? לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד,
וְלִזְקוֹף עֵץ גָּבוֹהַּ אֶחָד בַּגִּנָּה –
בִּגְלַל זֶה הוֹפְכִים אֶת הָמָן לְמָנָה?
בִּמְקוֹם לְהַגִּיד לִי תּוֹדָה, יִישַׁר-כּוֹחַ,
אֲנִי מָנָה בַּמִּשְׁלוֹחַ?

וְגָרוּעַ מִכָּךְ: אוֹפִים אָזְנַיִם!
הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי,
שֶׁעַל שְׁמִי! אָז מָה אִם
עָשִׂיתִי צָרוֹת וְהָיִיתִי רָשָׁע
וְכָרַתִּי אִילָן שֶׁגָּדַל בַּחֻרְשָׁה?
בִּגְלַל זֶה אֲנָשִׁים שׁוֹלְחִים אֶת יָדָם
וְאוֹכְלִים אֶת הַבֶּן-אָדָם?

הָמָן מִתְרַגֵּז עוֹד:
מָה הַסִּפּוּר?
הָלַכְתִּי לַמֶּלֶךְ, הִפַּלְתִּי פּוּר,
כְּלוֹמַר, בְּעִבְרִית קַלָּה,
עָשִׂיתִי אֶצְלוֹ הַגְרָלָה,
וּמָה שֶׁיּוֹצֵא – אֲנִי מְרֻצֶּה!
אָז לָמָּה לוֹקְחִים אֶת זֶה עַד הַקָּצֶה?
חַג כָּל שָׁנָה, תַּחְפּוֹשׂוֹת, קַרְנָבָל,
כְּאִלּוּ אֲנִי הַנָּבָל!

אֵינֶנִּי נָבָל, הוּא אוֹמֵר לְבָנָיו
וּלְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ. אֲנִי אִישׁ עָנָיו.
לָמָּה כֻּלָּם מְבַקְּשִׁים אֶת רֹאשִׁי?
מָה כְּבָר רָצִיתִי? כָּבוֹד אֱנוֹשִׁי.
רָצִיתִי כָּבוֹד, לֹא קִבַּלְתִּי כָּבוֹד,
אָז חַג לִכְבוֹדִי?
לֹא צָרִיךְ טוֹבוֹת.

*

ניסן תש"ף:
חֲרֹסֶת שֶׁלִּי

חֲרֹסֶת שֶׁלִּי! בְּתָכְנִית לֵיל הַסֵּדֶר
שָׂמוּ אוֹתָךְ בַּתַּחְתִּית.
מִמְרָח עַל מָרוֹר, מְקֻפֶּלֶת בַּסֵּתֶר,
בְּסַךְ הַכֹּל זֵכֶר לַטִּיט.

שָׂמוּ אוֹתְךָ בַּשּׁוּלַיִם, חֲרֹסֶת;
לִי לֹא אִכְפַּת, מְתוּקָה.
אַתְּ הֶחָרוּז הַמָּתוֹק בַּמַּחְרֹזֶת,
אַתְּ בִּשְׁבִילִי הָעִקָּר.

שָׂמוּ אוֹתָךְ נִסְפַּח-חַסָּה, חֲרֹסֶת;
מוּל לֶחֶם-הָעֹנִי אַתְּ בַּת עֲשִׁירִים.
אַךְ אֲנִי אֲנַגֵּן לְךָ קוֹנְצֶ'רְטוֹ גְּרוֹסוֹ
כִּי אַתְּ – אַתְּ לִי שִׁיר הַשִּׁירִים:

כִּי כְּתַפּוּחַ סְמוּקוֹת לְחָיַיִךְ,
וְהַתַּפּוּחַ בְּטַעַם תָּמָר!
כִּי אַתְּ טוֹבַעַת כְּסוֹד בְּתוֹךְ יַיִן,
וּמְתוּקָה לִי לַמְרוֹת מָה שֶׁמַּר!

שָׁטִיחַ יָרֹק שֶׁל חַסָּה אֶפְרֹס לְךָ,
וְאָז אֲמַלֵּא בָּךְ אֶת כָּל צַלַּחְתִּי.
אַתְּ הָעִקָּר הַיָּקָר לִי, חֲרֹסֶת,
גַּם כְּשֶׁאוֹמְרִים לָךְ "אַתְּ טִיט".

*

אייר תש"ף:
חֲמִשָּׁה מְחֻמָּשִׁים עַל אִיָּר

אִיָּר הוּא אֲוִיר וְאוֹר.
הַחֹרֶף גָּמַר לִסְעוֹר
אַךְ יֵשׁ עוֹד אֲוִיר,
כִּי אִיָּר הוּא אָבִיב
וְהַקַּיִץ עוֹד לֹא בָּא לִבְעֹר.

אִיָּר בָּא כְּשֶׁאֵין כְּבָר קוֹר.
הַחוֹם פֹּה וָשָׁם יִדְקוֹר
בְּיוֹם שֶׁל שָׁרָב,
אַךְ יוֹם אַחֲרָיו
מִי אֶת אֶתְמוֹל יִזְכּוֹר?

אִיָּר הוּא תּוֹלְדוֹת הַדּוֹר.
סִפּוּר חֲשֵׁכָה עַד-אוֹר.
סִפּוּר מְדִינָה
שֶׁעוֹד אֵין לָהּ יוֹנָה
אַךְ נִשְׁמַע בָּהּ כְּבָר קוֹל הַתּוֹר.

אִיָּר מַזָּלוֹ הוּא שׁוֹר.
זֶה שׁוֹר שֶׁכְּדַאי לִקְשׁוֹר.
מִשּׁוֹר לֹא כָּבוּל
שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם גְּבוּל
יִבְרַח כָּל שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ!

אִיָּר הוּא בְּשָׂמִים וָמוֹר.
הַטֶּבַע בַּחוּץ מִזְמוֹר.
אַתָּה, הַקּוֹרֵא,
הַבֵּט בַּמַּרְאֶה;
אִם אֵינֶנִּי צוֹדֵק, אֱמוֹר!


*

סיוון תש"ף:
סִיוָן בַּשָּׂדֶה

בַּשָּׂדֶה הַיְּבוּל
הִבְשִׁיל.
קָם אִכָּר וְשַׁרְווּל
הִפְשִׁיל,

עַל הָרֹאשׁ הוּא כֻּמְתָּה
חָבַשׁ –
כִּי הַפְּרִי בַּמַּטָּע
הוּא דְּבַשׁ

אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הִיא קְצָת
דְּבוֹרָה:
חֲרוּצָה אַךְ עֻקְצָהּ
נוֹרָא –

וּמַחְסָן הוּא סִדֵּר
כֵּיוָן
שֶׁעַכְשָׁו בַּשָּׂדֶה
סִיוָן,

וְיָדוּעַ: סִיוָן
מוֹסִיף
אֲפַרְסֵק, דֻּבְדְּבָן,
שְׁזִיף –

הַשִּׁפּוּר בַּתַּפְרִיט 
נִכָּר;
קְטֹף מַהֵר אֶת הַפְּרִי,
אִכָּר!


*

תמוז תש"ף:
תַּפְקִיד הָאוֹזְנַיִם

אַף עַל פִּי
שֶׁאַפִּי
מִתְנוֹסֵס מֵעַל פִּי,
אֶת אַפִּי וְאֶת פִּי
מְכַסָּה מַסֵּכָה:
מְנַסָּה לְהַחְבִּיא
אֶת אַפִּי וְאֶת פִּי
כְּדֵי לֹא לְהַדְבִּיק
אַף אֶחָד.

וְעַל אַף
שֶׁעַל פֶּה וְעַל אַף
הִיא שְׁטוּחָה,
רַק בִּזְכוּת
חוּט וְחוּט
הִיא תְּלוּיָה בְּטוּחָה.
הִיא תְּלוּיָה מְתוּחָה
כְּמוֹ כַּפּוֹת שֶׁל מֹאזְנַיִם
עַל מָה? אֵיזֶה מֶתַח...
עַל מָה? מָה, נוּ, בֶּטַח –
עַל שְׁתֵּי הָאָזְנַיִם.

כֵּן, כָּכָה. אָז מָה אִם
קִבַּלְנוּ אָזְנַיִם
כְּדֵי שֶׁנַּצְלִיחַ לִקְלֹט
קוֹלוֹת?
הֵן כְּלִי מְשֻׁלָּב,
הָאָזְנַיִם: כָּל עוֹד הֵן
בּוֹלְטוֹת אֹזֶן-אֹזֶן
הֵן גַּם קוֹלָב.
הֵן וָו שֶׁעָלָיו
תָּלוּי כֹּבֶד רַב,
מִשְׁקָל
לֹא רָגִיל:
מִשְׁקָפַיִם,
עָגִיל...

וּבְיָמֵינוּ זָכָה
גַּם לִסְחֹב מַסֵּכָה.
מִי יִתֵּן לָאָזְנַיִם
מְעַט מְנוּחָה?




תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.