‏הצגת רשומות עם תוויות מרגלית הר שפי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מרגלית הר שפי. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

קורבן אישה: על אורגיית השנאה שטרם נרגעה

האם השתייכות לשמאל הופכת אדם לאדם רע? ודאי שלא. אבל קשה להסביר באופן אחר מדוע גם היום, 15 שנה לאחר רצח רבין, כל הקולות הנשמעים מהכיוון הזה ממשיכים לתמוך בהרשעתה של מרגלית הר-שפי בסעיף המוקרץ של אי-מניעת פשע, אף שראשי השב"כ - הגוף שסיפק את ה'הודאות' להרשעתה - כבר הודו בגלוי שהיא הורשעה שלא כדין ושלא הייתה יכולה לדעת שעמיר ירצח את רבין.  
הקפיצים הדרוכים פעלו כמצופה מהם, שעות ספורות לאחר פרסום יוזמת הזיכוי המאוחר. הוד קרנפותה ציפי לבני אצה רצה להתרצות בפני דליה רבין, להדביק שוב את אשמת הרצח בכל מי שחושב שאין מקום למאסרי שווא ולמשפטי ראווה, ולהבטיח את מקומה בצד הנכון, זה שרדף אותה, אותה ממש, בעוון תמיכה ברצח רבין, בימים הלא רחוקים שהיא הייתה חברת הליכוד. וכל היואל חסונים והנחמן שיים, שלא לדבר על האיתן כבלים, הזדרזו אף הם לשטוח בפני המצלמות את טלפיהם שוסעות השסע ולהוכיח שכשרים הם.
האם לא נזכה לשמוע מהצד השמאלי של המפה הפוליטית קול צלול אחד שמעדיף את הצדק והיושר על פני הרדיפה והשנאה?
הנה הטור שפרסמתי בתחילת העשור, לאחר דחיית ערעורה של הר-שפי בבית המשפט העליון: